חברות הייטק | פרשנות

הבורסה רוצה להשתלב בחגיגה בהייטק, אך לא בטוח שבתעשייה מחכים לה

הבורסה השיקה פלטפורמה שתחבר בין חברות פרטיות למשקיעים מתוחכמים, ותאפשר מסחר רציף במניות בלי חובות דיווח • למרות שהבורסה באה לקראת החברות, הן לא בהכרח ימהרו להציע את מניותיהן לכל דורש • גם בראייה מערכתית נדמה שיוזמה זו נחוצה יותר לבורסה מאשר לתעשייה

עובדים בסטארט־אפ פאפאיה גלובל. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדים בסטארט־אפ פאפאיה גלובל. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס

בשנים האחרונות תעשיית ההייטק הישראלית נהנית מפריחה - היקף הגיוסים מזנק, רמות השווי עולות וחברות הולכות ומתפתחות. השחקנים שמעורבים בתעשייה הם רבים - מקרנות הון סיכון ישראליות וזרות, ועד מרכזי פיתוח זרים וכן שלל גופים שמנסים לקדם את התעשייה ועוד. אולם מי שנבצר כמעט לגמרי מהאקוסיסטם היא הבורסה המקומית. על פניו היה ניתן לחשוב שהבורסה באומת הסטארט-אפ תכלול חברות טכנולוגיה ומשקיעים שיודעים לנתח אותן, אולם זה ממש לא המצב.

בשנים האחרונות מנסה הבורסה בדרכים שונות (ולא בהכרח מוצלחות) להתקרב לתעשיית ההייטק ולהפוך עצמה רלוונטית - למשל על ידי משיכת סטארט-אפים להיסחר בה. הרצון להיות רלוונטית עומד גם מאחורי מהלך נוסף עליו הודיעה הבורסה השבוע - הקמת פלטפורמה שמכונה TASE Up, שתחבר בין חברות טכנולוגיה וביומד פרטיות לבין משקיעי הון סיכון, קרנות אשראי וקרנות השקעה זרות. הבורסה מחפשת את דרכה שלה כדי לתרום להתפתחות התעשייה, כשהמטרה בהמשך היא שחלק מהחברות יבצעו הנפקה בתל אביב.

איך זה יעבוד? חברות יוכלו לרשום את המניות שלהן (או חלקן) למסחר על גבי הפלטפורמה מבלי שיש להן חובת דיווח. למעשה הבורסה יצרה פה יצור כלאיים - פלטפורמה שמאפשרת מסחר רציף במניות, אך בלי השקיפות הנהוגה בחברות ציבוריות. את היקף חשיפת המידע משאירים בבורסה לשוק החופשי - לחברות עצמן ולמשקיעים שלהן, שיוכלו להחליט אם יש להם מספיק מידע כדי לקבל החלטת השקעה. מכיוון שמדובר בהשקעות מתוחכמות, המסחר מוגבל רק למשקיעים כשירים או גופי השקעות. בבורסה רוצים שגם גיוסי ההון יתבצעו דרך המערכת ולא רק המסחר עצמו.

"אנחנו רוצים לחבר בין עולם ההייטק הפרטי לעולם המשקיעים המוסדיים והפמילי אופיס", אמר ל"גלובס" מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. "לא בנינו פה פתרון לתת אקזיט לאופציות שלהם, אבל אם על הדרך זה נותן נזילות לאופציות - מה טוב. אנחנו נותנים לחברות עוד כלים להתפתח ולהבשיל. כך למשל, יכול להיות שבאמצעות הפלטפורמה חברה תגייס הון ממשקיעים זרים וכך תדחה את האקזיט שלה. הקורונה מוכיחה כי צריך לחזק את האקוסיסטם המקומי".

פיתוח המערכת היה בתוכניות העבודה של הבורסה, אך לכך התחברו משבר הקורונה, החשש ממשבר בתעשייה ותוכנית של המדינה לעידוד השקעות מוסדיים. בהתאם לתוכנית של רשות החדשנות, הפלטפורמה תכלול הגנה של 40% על תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים, תוך הגבלה בזמן ההשקעה ובזמן ההחזקה. כנראה שבבורסה סבורים כי למוסדיים יהיה קל יותר להשקיע בחברות הייטק פרטיות אם תהיה להשקעה נזילות מסוימת. עם זאת, כדי לקבל נזילות כזו, על החברות להסכים להירשם לפלטפורמה.

איזה בעיה מנסים לפתור?

סימן השאלה לא טמון בצד של המשקיעים - שחקנים רבים בעולם ההשקעות הגלובלי מעוניינים בהשקעות בחברות הייטק אטרקטיביות. לחלקם אין גישה לתעשייה או לישראל, חלקם מעדיפים השקעות נזילות, ואחרים הם משקיעים קטנים שיתקשו להיכנס להשקעות בסטארט-אפים עם ההון שקיים להם. אולם השאלה היא מה ההזדמנות בעבור חברות ההייטק עצמן, או מה הבעיה שאותה מנסה הפלטפורמה לפתור.

חברות ההייטק הטובות לא זקוקות לסיוע במימון. אלו יכולות לבחור בין משקיעים טובים ולקבל תנאים נדיבים יחסית. השאלה היא מה קורה עם החברות האחרות. חברות פחות מבטיחות, אך עדיין טובות יכולות לגייס הון, גם אם בתנאים פחות אטרקטיביים, אך כאלו שמשקפים את מצב החברה. בתעשיית ההון סיכון סבורים כי החברות שלא מצליחות לגייס הון דרך משקיעי הון סיכון הן כנראה לא מספיק טובות. כמובן שקיימים סיפורים שמוכיחים אחרת, אך אם צריך להכליל, התפיסה הזאת כנראה די נכונה (למעט חברות בתחומים שההשקעה בהן מסוכנת במיוחד).

הבעיה הכי גדולה בצעדי מדיניות היא שהבעיה שמנסים לפתור לא מוגדרת כמו שצריך. אם רוצים לפתור בעיה מימונית, צריך להוכיח שאכן היא קיימת. סביב משבר הקורונה אכן נעשים צעדים של המדינה כדי לנסות למנוע מצוקה כזאת, על סמך נתונים ממשברים קודמים, אך הפלטפורמה הזאת אמורה להיות רלוונטית גם בזמנים אחרים. כאן נכנסת שאלה מהותית יותר - האם באמת יש חברות שנמכרות מהר מדי בגלל בעיה מימונית, האם הן חברות מספיק טובות כדי להתפתח בישראל, והאם המשקיעים שיירשמו לפלטפורמה של הבורסה הם אלו שיאפשרו זאת.

בן זאב ציין כי כמה יזמים אמרו לו שפלטפורמה כזאת תחזק את כוחם מול משקיעי ההון סיכון שלהם, מכיוון שהיא תגדיל את היצע המשקיעים הפוטנציאליים שלהם, אך גם כאן לא בטוח שמדובר בבעיה גורפת. הבעיה שהתמריץ מאחורי הצעדים של הבורסה הוא הרצון להפוך אותה להיות רלוונטית, ולא בהכרח צורך ספציפי בתעשייה - גם אם לא יודו בכך.

אי אפשר להתעלם מהחסמים

בשנים האחרונות מתמודדות בורסות בעולם עם העובדה כי חברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר. אם בעבר חברות היו זקוקות לבורסות כדי לגייס הון, היום יש להן הון זמין גם בשוק הפרטי. גם בנאסד"ק פיתחו פלטפורמה שמספקת נזילות לחברות פרטיות, שלא נחשבת להצלחה מסחררת, אך בן זאב מתעקש כי ההשוואה ביניהן לא מוצדקת.
"נאסד"ק ופלטפורמות אחרות בעולם שמו דגש על נזילות של מניות, ואנחנו שמים דגש על חיבור עם משקיעים. גם העמלות שם גבוהות משמעותית ממה שאנחנו לוקחים", אמר בן זאב.

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי
 איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

חברות לא ממהרות לבורסות בגלל ההון הזמין, אך רישום כחברה ציבורית גם מחייב אותן לחשוף פרטים על פעילותן ומידע פיננסי. לכן בבורסה הישראלית מדגישים את היעדר הצורך בדיווח. אולם קיימים מאפיינים נוספים של חברות ההייטק, שעשויים להוות חסמים בעבור לפחות חלק מהן.

חברות לא אוהבות לפרסם את השווי לפיו מתבצעים גיוסי ההון שלהן. בתעשייה מיוח"צנת היטב, שבה החלומות והתדמית משחקים תפקיד משמעותי בתחרות בשוק וכן במשיכת עובדים, משקיעים ולעתים גם לקוחות, יש משמעות לידיעות חדשותיות על ירידת שווי. בפלטפורמה החדשה שווי החברה בעסקאות חשוף לעיני כל, דבר שיכול להוביל לסימני שאלה סביב החברה. זה נכון גם לגבי שוק ציבורי, אך שם השוק משוכלל יותר והשווי (לכאורה) אמור לשקף יותר את החברה.

העסקאות בפלטפורמה יכולות להתבצע גם מבלי שהחברה מספקת מספיק מידע על פעילותה, אם יש מוכר וקונה שמוכנים לבצע עסקה. כלומר השווי עשוי להיקבע על בסיס מידע חלקי והוא לא בהכרח ישקף את פעילות החברה והפוטנציאל שלה. עם זאת, הוא עשוי להפוך להיות בסיס למשא ומתן בגיוס הון עתידי וכך להקשות על החברה להגדיל את השווי שלה משמעותי.

חסם נוסף עשוי אפילו להיות בעייתי יותר מבחינת החברות. עו"ד איתי פרישמן ממשרד עוה"ד מיתר אמר ל"גלובס" כי "כל ניסיון לייצר נזילות הוא מבורך, אך חברות הייטק פרטיות לא רוצות לאפשר נזילות בלי לשלוט בתהליך. הן רוצות לדעת מי יהיה זה שייכנס בנעליהם של המשקיעים הקטנים או העובדים, כי אם למשל אני ארצה למכור בעתיד את החברה, הדרך המקובלת היא באמצעות מכירת המניות שלה. לצורך כך אני צריך להחתים את כל בעלי המניות, ולסיים את העסקה בן לילה". כאן גם נכנסות שאלות של זכויות בעלי המניות, והאם בעלי מניות חדשים יכולים להקשות על צעדים אסטרטגיים נוספים בחברות.

אם כך, החשש הוא שיגיעו לפלטפורמה חברות פחות טובות, כלומר תיווצר הטייה סטטיסטית ודימוי שלילי לחברות שיחליטו להיסחר שם. "אנחנו מתאימים את הפתרונות שלנו תוך כדי תנועה למה שאנחנו שומעים בתעשייה. בסוף מה שחסר לנו זה שאנשים מתוך התעשייה, במקום שיהיו ציניים ויבקרו, שיקפצו למים וינסו את זה", אמר בן זאב. "אני מאמין שיהיו עשרות חברות הייטק שיילכו לפלטפורמה. תמיד אתה אומר שאם תקבל חברות יותר טובות, יהיה לזה אפקט יותר טוב, ואני מקווה שיבואו גם חברות מובילות". 

צרו איתנו קשר *5988