הרכבת רוצה לדחות ב-9 חודשים את הפירעון הסופי באג"ח ומגלה את היקף הפגיעה מהקורונה

אם מחזיקי האג"ח יאשרו את הבקשה תוארך תקופת ההחזר של האג"ח שהנפיקה הרכבת, והתשלום האחרון לא יוחזר במלואו כמתוכנן בספטמבר הקרוב • במקביל מבקשת הרכבת ממחזיקי האג"ח לעדכן את הסכם השעבוד ביחס ל"קרן השמורה", שהיקפה כ-123.5 מיליון שקל

פריקת קרונות חדשים. /  צילום: דוברות רכבת ישראל
פריקת קרונות חדשים. / צילום: דוברות רכבת ישראל

רכבת ישראל מבקשת ממחזיקי האג"ח שלה לאפשר לה לקיים דחיית מועד הפירעון הסופי של איגרות החוב שהנפיקה, לתקופה של תשעה חודשים, במעין "מיני הסדר חוב" טכני, כאשר מנגד "יתווספו שני תשלומי ריבית נוספים", כדברי הודעת החברה. כך, ככל שמחזיקי האג"ח יאשרו זאת, תקופת ההחזר של האג"ח שהנפיקה הרכבת תוארך, והתשלום האחרון לא יוחזר במלואו כמתוכנן בספטמבר הקרוב.

במקביל, רכבת ישראל מבקשת ממחזיקי האג"ח לעדכן את הסכם השעבוד ביחס ל"קרן השמורה", שהיקפה כ-123.5 מיליון שקל שמיועדים להחזר, שלא יתבצע מהתזרים השוטף.

עם זאת, לא מדובר בסערה אדירה שמתרגשת על השוק או בהסדר חוב שכולל פגיעה ותספורת בכספי ציבור. זאת, אליבא דחברת הדירוג מידרוג שמציינת, גם לאחר היוודע דבר בקשת הרכבת כאמור, כי היא מעניקה לחברה הממשלתית דירוג גבוה של Aa1, באופק יציב. רכבת ישראל נסחרת בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בהיקף מצרפי של כ-125 מיליון שקל, וזאת לאחר שהנפיקה חוב בבורסה לראשונה בחודש מרץ 2015, באמצעות שתי הסדרות, בהיקף כולל של כ-1 מיליארד שקל.

רכבת ישראל רוצה לשנות את שטר הנאמנות באג"ח שלה, כך ש"תשלום יתרת הקרן הבלתי מסולקת שצפוי להיות משולם ביום 30 בספטמבר 2020 יידחה וישולם ביום 30 ביוני 2021". לאור דחיית מועד פירעון האג"ח כותבת החברה דרך הנאמנים מהרמטיק כי "יתווספו שני תשלומי ריבית נוספים במועדים 31 במרץ 2021 וביום 30 ביוני 2021". כך, בסופו של דבר יקבלו מחזיקי האג"ח, שרובם ככולם גופים מוסדיים, ריבית נוספת בסדר גודל של כ-765 אלף שקל נוסף על התשלום, עבור הסכמתם לדחייה.

הסיבה לדחייה, על פי הרכבת, אינה קושי במימון ההחזר, אלא רצון החברה לשמור על גמישות ניהולית, לה עצמה, ולמדינה, שאחראית על מימון תקציבי הפיתוח שלה, תוך שימור על פלטפורמת גיוס ציבורית פעילה וקיימת. מבחינת הרכבת יש חשיבות בהארכת האפשרות לגיוסי אג"ח נוספים בעתיד על גבי הפלטפורמה הציבורית הפעילה שיש לה עכשיו, כאשר פירעון סופי של האג"ח כמתוכנן בסוף ספטמבר, יאלץ אותה להתחיל "מאפס" ומחדש, אם תידרש לגיוס אג"ח עתידי.

בהקשר זה, כך לדברי גורמים בסביבת החברה, היא מחכה לראות מה יוחלט באוצר, ביחס לדרך המימון העדיפה לפיתוח העתידי של הרכבת - דרך המדינה עצמה או בגיוס עצמאי.

מהרכבת נמסר בהקשר זה, כי "בעקבות פניית רשות החברות הממשלתיות לרכבת ישראל, מסתמן כי הרכבת תבחן את האפשרות להנפקת אג"ח נוספת, על בסיס הסכם ההפעלה החדש העתיד להיחתם מול המדינה". על כן, ממשיכה ומוסרת הרכבת, "בשל הצורך בהמשכיות במעמדה של רכבת ישראל כחברה מדווחת, והרצון להיערך להנפקה נוספת במועד האפשרי הקרוב ביותר, במידה וכך יוחלט, מציעה הרכבת, בתמיכה ובהמלצת רשות החברות, למחזיקי שתי סדרות האג"ח של הרכבת, דחייה במועד פירעון התשלום האחרון אשר תוכנן ל-30 בספטמבר".

קורונה פגעה בפעילות וסיפקה הזדמנות בתשתיות

בתוך כך חושפים דוחות הרכבת את ההיעלמות הכמעט מוחלטת של הכנסותיה מנוסעים בעקבות משבר הקורונה, לאחר הקפאת הפעילות כחלק מהחלטות הממשלה להתמודדות עם התפשטות הווירוס, כשלחברה אין גמישות ניהולית ביחס להוצאות השכר של עובדיה, כמו גופים פרטיים במשק. רואי החשבון מציינים בדוחות כי הרכבת "נמצאת במגעים עם נציגי המדינה בעניין שיפוי עלויות כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה". כן מזכירים רואי החשבון גירעון של 45 מיליון שקל בהון החוזר של הרכבת נכון לסוף חודש יוני, ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של כ-34 מיליון שקל בסיכום מחצית השנה.

בסיכום רבעוני הכנסות הרכבת מהסעת נוסעים הסתכמו ב-5 מיליון שקל, לעומת יותר מ-180 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת כשכמות הנסיעות הרבעונית הסתכמה בכ-300 אלף, לעומת קרוב ל-17 מיליון נסיעות שנרשמו ברבעון המקביל של השנה שעברה.

פילוח-רווחי-רכבת-ישראל
 פילוח-רווחי-רכבת-ישראל

בסיכום מחצית השנה הראשונה כמות הסעת הנוסעים הצטמקה כמעט ב-60% ועמדה על קצת יותר מ-14 מיליון נסיעות, לעומת כ-34 מיליון נסיעות במחצית הראשונה של 2019, והכנסות הרכבת מהסעת נוסעים לתקופה זו ירדו בשיעור דומה (58%) והסתכמו ב-152 מיליון שקל.

מדובר בהתפתחות צפויה, משום שתנועת הנוסעים ברכבת ישראל החלה להצטמצם כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה, לאחר שבחודש מרץ החלו הגבלות על התנועה ונרשמה ירידה הדרגתית בנסיעת הרכבות, עד שלקראת סופו של אותו חודש הופסקה תנועת הרכבות לנוסעים לחלוטין. זאת עד לקראת סוף חודש יוני, אז חודשה פעילות רכבות הנוסעים, בכפוף למגבלות שקבעו משרד הבריאות ומשרד התחבורה (נסיעה בכל הקווים אך בתפוסה של עד 50%).

ברכבת מסבירים, כי התאדות הכנסותיה מהכנסות נוסעים "הפחיתה את יכולות ההון החוזר של החברה", ובשל כך "המדינה הקדימה את התשלומים בגין דמי ההפעלה". מרבית הכנסותיה של הרכבת נובעים מדמי הפעלה שוטפים שמוזרמים לה מהמדינה, כך שבסיכום רבעוני הכנסותיה נחלשו ב-23% ל-510 מיליון שקל, בעוד שהרווח הנקי הרבעוני הסתכם בפחות מ-3 מיליון שקל - ירידה של כ-50% ביחס לרבעון המקביל.

בסיכום מחצית השנה הראשונה מציגה רכבת ישראל ירידה של 12% בהכנסותיה, שהסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל, לצד שחיקה של 3% ברווח הנקי שלה, שהסתכם בכ-15 מיליון שקל.

עוד מדווחת רכבת ישראל על ירידה גם בפעילות הובלת המטענים שלה בהשפעת משבר הקורונה - מגמה שלפי החברה נרשמה "עקב סגירת קווים לטובת האצת פרויקטים בתחום הפיתוח".

מנגד, החברה ניצלה את תקופת המשבר לביצוע עבודות אחזקה ופיתוח, תוך קידום פרויקט חישמול הרכבת "כך שהקו המהיר לירושלים יגיע לתחנת הרצליה כבר בשנת 2020 במקום בשנת 2021".