סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ: "אי אפשר להגזים בחשיבות ההסכם הזה"

את הדברים אמרה יעל רביע צדוק, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ בוועידה הכלכלית לאור ההסכם עם איחוד האמירויות • "ההסכם הזה מסמן מעבר לשלב חדש, שבו המהלכים הכלכליים להם סייענו כל השנים יכולים לעבור אל קדמת הבמה"

 יעל רביע צדוק, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ, פתחה את נאומה בנושא "כשהדיפלומטיה פוגשת את הכלכלה - קידום הזדמנויות עסקיות במפרץ" ואמרה ש"אנו מתכנסים כאן לרגל מהלך היסטורי של כינון יחסים עם מדינה ערבית. אז ברשותכם כמה הערות על הנושא"

"אי אפשר להגזים בחשיבות ההסכם הזה"

"החשיבות המדינית: אי אפשר להגזים בחשיבות ההסכם הזה. כינון נורמליזציה עם מדינה ערבית שלישית הוא מהלך אסטרטגי, משמעותי, מכה גלים: בין המדינות, בין העמים, באזור כולו ומעבר לו. הוא מסיר מחיצות ופותח שערים לחיבורים שלא יכולנו לחשוב עליהם בעבר: לא רק לסחר אלא גם להשקעות, לחיבורים עם מדינות שלישיות לפעילות במרחב האזורי ולפעילות ישראלית ואמירתית במרחבים שלישיים - השמים הם הגבול. אז כן, גם על מיסוד נתיבי השמים אנחנו שוקדים... אבל עוד לזה.

"האירוע הזה מעצב תודעה. ביקורו הנשיא סאדאת בישראל בנובמבר 1977 היה אירוע מעצב תודעה. ממלחמה לשלום, תקווה, הזדמנויות. שנים אחר כך הסכם השלום עם ירדן. אנחנו יודעים שלא תמיד דעת הקהל והרחוב הדביקה את רצון המנהיגים. המהלך בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא שונה - הוא נשען על רצון אמיתי בקרב העמים ועל תשתית קשרים קיימת.

"ההצהרה המשותפת של שלושת המנהיגים של ישראל ארה"ב ואיחוד האמירויות, בו הם מכריזים על פריצת דרך היסטורית שתקדם את השלום במזרח התיכון, סוללת נתיב חדש המשחרר פוטנציאל חדש באזור. בשונה מקודמיו, ההסכם הזה אינו רק מסר מהמנהיגות אל הציבור, אלא נשען על תשתית קיימת ורחבה של תמיכה ציבורים ושתוף פעולה כלכלי. ההבנה שיצירת קשרים כלכליים ומסחריים מייצרת תשתית לנורמליזציה, עמדה בבסיס פעילותנו במרחב הזה לאורך השנים. המשימה שלנו כעת היא לצקת תוכן חדש, לעבות ולבסס את תשתית היחסים שעוברים מהסתר לאור, להתקדם בנתיב הזה דרך השער הרחב שנפתח לנו".

"ההסכם הזה מסמן מעבר לשלב חדש, בו המהלכים הכלכליים להם סייענו כל השנים יכולים לעבור אל קדמת הבמה"

"בניית תשתית הקש"רים: מזה למעלה מ 20 שנה מקיים משרד החוץ עם איחוד האמירויות מערכת יחסים רב מימדית. אם במקומות אחרים ברחבי העולם הדיפלומטיה היא פומבית ברובה, כאשר קידום הסכמים וקשרים בין ממשלות סוללים את הדרך לכלכלה, הרי שבמרחב האזורי, בנית התשתית של קשרים כלכליים ואזרחיים מייצרת מרחב של שתופי פעולה המאפשר לסלול את הדרך לקשר המדיני ולתמוך בו.

"אני מודה שגם אני צריכה להתרגל לכך שאפשר לפתוח צוהר ולתת פומבי לדברים. הזמנים משתנים וטוב שכך. ההסכם הזה מסמן מעבר לשלב חדש, בו המהלכים הכלכליים להם סייענו כל השנים יכולים לעבור אל קדמת הבמה ולמוד פעולה רגיל, כחלק מנורמליזציה, להתעצם במכפלות דמיוניות. זאת שעה של הזדמנויות.

"בשנתיים האחרונות חזינו בקפיצה משמעותית ביחסים הללו. רק ב2019 למעלה מ-15 משלחות ישראליות רשמיות ביקרו באיחוד האמירויות בהן משלחות ספורט, שרי החוץ, התרבות והתקשורת בביקורים ובמשלחות לכנסים מקצועיים.

"פתיחת הנציגות הדיפלומטית הישראלית לארגון IRENA (סוכנות בינ"ל לאנרגיה מתחדשת) ב-2017, עם משרד ונוכחות של דיפלומט ישראלי קבוע באבו דאבי , סימנה צעד חשוב בדרך לקידום סדר יום מקצועי, כלכלי וגם מדיני דרך פעילות הארגון.

"בעשרים שנות פעילות משרד החוץ במרחב הזה עבדנו יחד עם הארגונים הכלכליים, כמו איגוד לשכות המסחר שנמצא כאן היום, ועם החברות עצמן. משרד החוץ תדרך וסייע ליותר מ 500 חברות שביקשו ומבקשות לפעול במדינה, כ-10 חברות מדי שבוע. לפני מספר שנים, בשת"פ עם מכון היצוא, הצבנו במכון נציג מטעמנו, ליצירת חיבור הדוק יותר עם התעשיות וכדי לסייע להן לפעול במרחב.

"גם כיום, ישנם כ-20 פרויקטים על הפרק של חברות בתחומים השונים למול מקבילים בסקטור הפרטי באמירויות, בדגש כעת על HLS, בריאות, חקלאות ותעשייה. מהצד האמירתי מדובר בחברות מרכזיות במשק. בדגש על דובאי. אזכיר גם את בורסת היהלומים בדובאי , אשר מאז הקמתה בשנת (2002) היוותה תשתית לקשרים עסקיים משגשגים לכל אורך השנים.

"הפעילות העסקית בתחום האזרחי מוערכת בהיקף של מאות מיליוני דולרים. מגיפת הקורונה יצרה הזדמנות להדק עוד יותר את הקשרים בין חברות ישראליות ומאעמיות בתחומי זיהוי והתמודדות עם הנגיף.

"עסקאות ושתופי פעולה כבר נחתמים. לשכת המסחר ישראל והמפרץ שהוקמה לאחרונה בארץ ע"י הסקטור הפרטי, משקפת גם היא את העניין הרב של עולם העסקים הישראלי במרחב הזה.

"הפעילות של משרד החוץ ברשת מסייעת לתהליכי הבשלה של הציבור להכרה בקיומה של ישראל"

"יש תשתית לא פחות חשובה והיא הרשתות החברתיות. משרד החוץ הקים כבר לפני 9-10 שנים תשתיות דיגיטליות לתקשורת עם קהלים בעולם הערבי ובכלל זה במפרץ. לא פחות ממדהימה הייתה עוצמת התגובה להכרזה בשבוע שעבר: בעקבות קמפיין שיזמנו מיד לאחר ההכרזה, זכינו לתגובה שאין דרך לתאר אותה אלא כ"התפוצצות". 12 מיליון איש נחשפו לתכנים שלנו בשלושה ימים הראשונים שלאחר ההכרזה. עד יום חמישי האחרון הגענו למעל 25 מליון איש שנחשפו למסרים שלנו באמירויות ובמפרץ. השיח היה חיובי באופן יוצא דופן, 80% מהתגובות היו חיוביות - זהו שיעור חסר תקדים.

"אז למה זה חשוב? הרשתות הללו מייצרות שיח וסדר יום ברשת החברתית, מעצבות תודעה ומאפשרות נגישות ישירה לדור שלם של אנשי עסקים ומנהיגות צעירה. חלק גדול ממשלחות העיתונאים מהעולם הערבי שביקרו כאן, התפתחו מקשרים שנוצרו דרך הרשת.

"הפעילות של משרד החוץ ברשת מסייעת לתהליכי הבשלה של הציבור להכרה בקיומה של ישראל וליצירת פתיחות. התגובה הנלהבת ברשתות משקפת זאת. אנו עדים לצמא העצום של החברה במאע"מ ובמפרץ בכלל להכיר את ישראל. יש הערכה עצומה לחדשנות, לטכנולוגיה ליכולות הכלכליות לתרבות וסקרנות להכיר את החברה הישראלית.

"אחת העצות שלי לכם היא: השקיעו ברשת החברתית: לינקדין, טוויטר, פייסבוק אינסטגרם: כך תוכלו להגיע לקהלים שחשובים לכם".

"ההתלהבות שבה מתקבל ההסכם הזה אצלנו ואצלם היא לא פחות ממרגשת"

"בואו נתמקד בהזדמנויות: איחוד האמירויות היא הכלכלה השנייה בגודלה במזרח התיכון, לאחר סעודיה. התמ"ג שלה לנפש דומה לממוצע ה-OECD וישראל. היא מדורגת במקום ה16 בדו"ח קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי לשנת 2020. בשנים האחרונות היא חותרת לגיוון הכלכלה שלה ולהפחתת ההסתמכות על הנפט ויש השקעה ממשלתית ניכרת בסקטורים שאינם אנרגיה.

"תכנית הגיוון הכלכלי שלה מתמקדת במיצובה כמוקד תעופה בין אירופה למזרח, בחדשנות טכנולוגית, אנרגיות מתחדשות, ביוטכנולוגיה ורפואה, חינוך ומחקר. הגשושית ששוגרה בחודש שעבר למאדים היא חלק מהרצון לעודד את תחומי החלל והמדע. באקלים המדברי - מים ובטחון תזונתי הם מהסוגיות המעסיקות ביותר את הממשלה המקומית, המתעניינת בטכנולוגיות חקלאיות, התפלת מים, בקרת אקלים והשקיה.

"ההתלהבות שבה מתקבל ההסכם הזה אצלנו ואצלם היא לא פחות ממרגשת. ברשותכם כמה דברים שחשוב לזכור: ההעמקה, הלמידה, ההשקעה בבניית הקשרים כמהלך אסטרטגי הן המפתח להצלחה. תמיד ועל אחת כמה וכמה בשוק של איחוד האמירויות. מדובר בשוק מפותח ומשוכלל שיש בו שחקנים בינלאומיים רבים וגדולים. חשוב ללמוד היטב את השוק הזה. אין הפעילות הכלכלית בדובאי דומה לזו של אבו דאבי. אל תבואו רק למכור, השקיעו בבניית שותפות. הציבו רגל במקום. ייצור מקומי והעברת ידע הם קריטיים לכניסה לשוק. יש צמא לעבוד עם מומחיות ישראלית, תבנו צוות משולב עם מקומיים. חשוב להשקיע בחיבורים נכונים, במציאת שותף מקומי נכון ובהכרות עם כללי המקום והתרבות המקומית. נכון להיום ישראלים שמבקשים להיכנס למדינה עדיין נדרשים להציג דרכון זר. הדברים ודאי ישתנו בקרוב, אבל חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות.

"במפגש בין תחומי העניין שלהם לבין החוזקות שלנו, זיהינו את התחומים הבאים: מדיקל, תחום שעידן הקורונה העצים עוד יותר מתמיד, פינטק, מים והתפלה, חקלאות, סייבר ואנרגיות מתחדשות. כמובן שיש צמא לפתח את מרחב ההשקעות, בהחלט יש פתיחות לדברים אצלנו ואצלם.

"מזה זמן אנו מקיימים שיח על הסדרת קווי תעופה ישירים, לנוסעים ולמטען. התשתית הזאת כשתסוכם תקצר את הדרך למזרח, תפחית עלויות ותסייע לעסקים.

"הזדמנות למסד ולהרחיב את קשרי הכלכלה בין ישראל ואיחוד האמירויות"

"משרד החוץ מוביל את ההשתתפות הישראלית בתערוכת אקספו העולמית בדובאי. היא תתקיים מאוקטובר 2021 ועד מרץ 2022. 25 מליון מבקרים צפויים לבקר בה, מחציתם מהמפרץ. 25 אלף אנשי תקשורת מרחבי העולם הערבי ובכלל. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתערוכה תתקיים במדינה ערבית. הגם שמדובר בתערוכה לקהל הרחב, ארועי צד מקצועיים-עסקיים יתקיימו הן בביתן הישראלי והן במרכז הירידים הגדול והחדשני.

"במסגרת השתתפותנו בתערוכה הביתן הישראלי באקספו דובאי, יארח משלחות עסקים נושאיות (road shows) מישראל, בתחומי עניין לשתי המדינות, כגון: תחבורה חכמה, חקלאות מדייקת בדגש על תחום המדבור, טכנולוגיות מים, פינטק, שירותי רפואה, מו"פ רפואי, ציוד רפואי, הגנת סייבר, אנרגיות מתחדשות, וטיפול באתגרים המאפיינים גורמים פגיעים בחברה כגון בני הגיל השלישי, ילדים, נשים ומיעוטים. נושאים אחרים בתחום הקיימות - מחזור והתייעלות אנרגטית.

"במהלך אוקטובר הקרוב, הביתן הישראלי באקספו דובאי, יפרסם בישראל 'קול קורא' לחברות שתרצנה להציג עצמן, על פלטפורמות התצוגה השונות המתוכננות בביתן. הביתן הישראלי, יהיה ערוך עם כוח אדם מקומי ומקצועי, בתחום הכלכלי, כדי לתת מענה לכל חברה ישראלית, מחוץ למסגרות הללו. הפניות באמצעות מכון היצוא שיחד עם משרד החוץ ימנה אשת קשר שתחבר בין החברות הישראליות החפצות בכך ובין הביתן הישראלי. תערוכת האקספו היא הזדמנות למסד ולהרחיב את קשרי הכלכלה בין ישראל ואיחוד האמירויות".

"נמשיך לפעול בשקט ובנחישות לקדם קשרים עם מדינות נוספות באזור"

"ואחת קטנה לפני סיום: אין שמחה גדולה מזו של אנשינו, אנשי משרד החוץ שפעלו ופועלים במשך למעלה משני עשורים מאחורי הקלעים, בשקט ובצנעה, לרקום קשרים, לייצר את החיבורים ולסייע לחברות ישראליות לקדם עסקים במפרץ. היום זו איחוד האמירויות. אנו פועלים רבות להביא להסכמים דומים עם מדינות נוספות באזור. את פירות עמלם אנו קוצרים כעת ונקצור גם בעתיד. עתה, משמורם המסך על היחסים עם האמירויות, זאת שעה של תקווה גדולה לעסקים, לנורמליזציה, לשלום ולעידן אזורי חדש.

"השלב הבא הוא מיסוד ויצירת תוכן בדברים עליהם סיכמו המנהיגים בהצהרתם המשותפת לפני 10 ימים. הדברים כוללים הסדרת נושא אשרות וטיסות, התאמת המערכות הפיננסיות שיסייעו לקהיליית העסקים לסחור באופן ישיר, הרחבת מעגל אנשי הקשר הכלכליים וכמובן - הקמת שגרירות באבו דאבי. אני מניחה שבזמן הקרוב תצאנה משלחות של אנשי מקצוע ממשרד החוץ, להסדרת הדברים הללו ואחרים.

"חברי ואני נמשיך לפעול בשקט ובנחישות לקדם קשרים עם מדינות נוספות באזור. לכם שנכנסים בשער הרחב הזה, אומר: אנחנו במשרד החוץ כאן בשבילכם. נשמח להמשיך ולסייע לכם לקדם עסקים שבונים לנו מציאות כלכלית ומדינית איתנה".

גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988