"יש מקום לשיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים עם מדינות בצפון אפריקה"

כך אמר שר המודיעין אלי כהן בוועידה הכלכלית לאור ההסכם עם איחוד האמירויות • כמו כן הוא התייחס למכירת טכנולוגיות צבאיות, ליחסים עם סודאן, וגם לשאלת הבחירות

בוועידה הכלכלית של "גלובס" שהתקיימה הבוקר, לאור ההסכם עם איחוד האמירויות, נשאל שר המודיעין אלי כהן האם יש שיתופי פעולה מודיעיניים עם האיחוד. "יש קשרים מודיעיניים בין המדינות, ושיתופי פעולה משמעותיים מתנהלים עם המדינות שמבינות שישראל מהווה עוגן של יציבות אזורית וביטחונית. בקורונה, גם החשיבות הכלכלית עולה שבעתיים. המדינות באזור מבינות שהאיום מגיע מאיראן, שפועלת באמצעות שלוחות והיא המממנת מספר אחד של טרור בעולם. בכל מקום שבו איראן נמצאת האזרחים סובלים - באיראן, בלבנון, ובעזה לעומת יהודה ושומרון".

ישראל ומצרים משתפות פעולה במיגור אל-קאעידה בסיני. אתה מתכוון לדברים מהסוג הזה, או יותר על שיתוף מידע? מה אנו מקבלים מהם?
"מדובר במדינה חזקה. מדינה שהכלכלה שלה היא ה-30 בגודלה בעולם, 10 מיליון תושבים עם כוח קנייה והכנסות משמעותיות, וכפועל יוצא יש לה יכולת צבאית ומודיעינית משמעותית. שיתוף הפעולה מתחלק לשניים - שיתוף מידע, כפי שעובדים בשת"פ עם ארה"ב ומדינות אירופה מול איומי טרור, וגם ברמת המידע והטכנולוגיה מן הצד השני".

מכירת הטכנולוגיות מתבצעת מארה"ב, לא מישראל. מה הסיבה שישראל מתנגדת?
"ישראל רואה חשיבות בשמירה על עליונות אזורית. היא לא המדינה המאוימת ביותר במזרח התיכון, אלא בעולם. וארה"ב מכירה בכך שהיא צריכה לשמור על העליונות הצבאית האזורית. כשארה"ב מבקשת לא למכור טכנולוגיות צבאיות, ישראל מכבדת את הבקשות של ארה"ב, וארה"ב כיבדה בקשות של ישראל לא למכור ציוד שיפר את העליונות. ההסכם מול האיחוד לא כולל סעיף גלוי או סמוי או בשתיקה, ואם עסקה כזו תעלה על השולחן נתנגד לה.

אנו רוצים להבטיח את העליונות ככל שיידרש ונעמוד על כך. ההסכם לא כולל שום סעיף למכירת נשק כזה או אחר. בנושאים ביטחוניים אחרים נשתף פעולה עם מדינות שיש לנו הסכם שלום זה קורה עם מצרים ועם מדינות נוספות" .

השם שלך שורבב בצורה מעניינת לוויכוח בסודאן, שבו הדובר אמר שהסתמך על דבריך ואמר שהיחסים עם סודאן בהתהוות. אבל בסוף בא שר החוץ ופיטר את אותו דובר. מצאת את עצמך כעניין פוליטי סודני, מה תגובתך?
"כשנשאלתי, אמרתי שההסכם עם איחוד האמירויות הוא הסנונית הראשונה, ולאחריו יגיעו הסכמים עם מדינות באפריקה. בין היתר מדובר על סודאן, אריתראה, מרוקו ומדינות נוספות בצפון אפריקה שאפשר לקדם איתן הסכמי שלום.

אני רוצה להזכיר שלפני חצי שנה הייתה פגישה היסטורית של ראש הממשלה נתניהו יחד עם שליט סודאן. צריך לזכור את ועידת חרטום ההיסטורית, שבה לא הכירו במדינת ישראל - מאז לשמחתנו חל שינוי. לגבי אותו דובר, לפי מה שהבנתי הוא הועבר לתפקיד אחר. מה שהוא אמר זה ש-'אין סיבה לעוינות בין שתי המדינות'. אני אומר, נהפוך הוא, יש מקום לשיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים עם מדינות בצפון אפריקה. אחד הדברים החשובים שעשה ההסכם עם איחוד האמירויות הוא שבירת הווטו הפלסטיני על יחסי ישראל עם מדינות ערב. הוא נשבר כי הן מבינות שהן צריכות לדאוג לעצמן ביטחונית וכלכלית וזה עובר דרך שותפות עם מדינת ישראל.

התראיינתי לעיתון הסעודי 'אילאף', אמרתי שנכון להתקדם מול ערב הסעודית. מי האויב שלהם? איראן, ארה"ב או ישראל? כשהם מחפשים את העולם הכלכלי החדש, טכנולוגיות מים וחקלאות מתקדמת, הוא נמצא בישראל. אנו יכולים להיות בעלי ברית לטובת האזרחים שלהם בצד הכלכלי ובצד הביטחוני".

האם אתה כבר לא חבר כולנו והאם לדעתך נכון ללכת לבחירות?
"אני בליכוד בצורה מלאה. בעת הנוכחית לא נכון ללכת לבחירות. הממשלה הזו חורקת כמעט מהיום הראשון שהיא עובדת. יש חילוקי דעות, אבל כשנמצאים יותר מחצי מיליון איש בחל"ת ובמצב של אבטלה, מה שמחבר את הממשלה הוא הקורונה. ולכן נפעל שלא נצא לבחירות ביום שני הקרוב.

יש לנו אפשרות להעביר תקציב חד שנתי עוד 48 שעות, או דו שנתי תוך כמה חודשים. תקציב עכשיו ל-2021 אין לו ערך כל עוד שאין תחזית מתי יהיה חיסון לקורונה. אני מבין את כחול לבן שרוצים תקציב דו שנתי כי חוששים מבחירות אבל אי אפשר להעביר עכשיו. אני מעריך שתהיה העברת תקציב למאה ימים".

***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים