"הנחיתי את המכון לייצוא לתת עדיפות להשקעה בחברה הערבית גם בהסכם עם איחוד האמירויות"

שר הכלכלה עמיר פרץ אמר בוועידת "משנים את הקודים - מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית", כי משרדו העמיד מיליארד וחצי שקל שהמוסדיים יכולים לקבל להשקעה בחברות הייטק מתחילות וקיימות

שר הכלכלה עמיר פרץ השתתף היום (ב') בוועידת משנים את הקודים - מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית שערך "גלובס", וענה על שאלות ערוך הטכנולוגיה של "גלובס", עמרי זרחוביץ'. 

אנחנו בעידן חדש, שבו הקורונה העבירה הרבה עובדים לעבוד מהבית, ולא בטוח שאנחנו נסיים את הקורונה באותו מובן, באותו דיבור על אזורי תעסוקה, אזורי תעשייה וכו'. איך אתה מסתכל על זה, בתור שר הכלכלה, האם מדיניות משרד הכלכלה משתנת או מותאמת לעידן החדש?
"קודם כל אנחנו נמצאים בתנופה אדירה במהלכים שאנחנו שמים את ההייטק בקדמת הבמה שלנו, אני יכול לומר לך שאחד המהלכים החדשים שמתרחשים ממש בימים אלה, זו העובדה שהעמדנו מיליארד וחצי שקל, שהמוסדיים יכולים לקבל, והם ישקיעו בחברות הייטק מתחילות, בחברות הייטק קיימות, אבל השקעה של ממש. לא היו השקעות של חברות כאלה בעבר, הדבר המדהים שיצאנו למכרז, יש ביקושים של קרוב ל-3.5 מיליארד שקל, ואנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מצליחים לחלק את המשאבים האלה.
"כמובן שמבחינתנו צריך כאן לגשת בגישה חדשה, ברור לחלוטין שכשאתה מדבר על העבודה מהבית, ועל קשר בין העובדים למעסיקים, כאשר אנחנו יודעים שהקורונה יכולה להיות אתנו עוד הרבה זמן, וכל התופעות המדהימות שהיו בעבר של בניינים מדהימים, יפים, גדולים, יכול להיות שזה הולך להצטמצם. יחד עם זאת, כשאני משווה לחברה הערבית, אז אני בהחלט רוצה להתקדם לכיוון דברים שאולי נראים מיותרים בימים אלה בחברה היהודית, אני למשל מקווה מאוד שאתם יושבים שם היום בכפר קאסם, אני מקווה מאוד שאזור התעשייה הזה שהוא באמת אחד מאזורי התעשייה היפים והמתקדמים בהשוואה לכל אזורי התעשייה שהוקמו בפריפריה ובחברה הערבית במיוחד, אני מקווה ששם נצליח להשים את העוגן הראשון של תשתית להייטק, תשתית מתקדמת גם מבחינת התשתית התקשורתית של אותו אזור, וגם מבחינת התשתית של המבנים וההשקעה שלנו אמורה להיות שם השקעה מקיפה".

אנחנו בעידן חדש שבו פעם היינו צריכים היינו הולכים לב"ש, היינו צריכים שהחברות יבואו, ואז שהעובדים יבואו, או שהעובדים יבואו ואז שהחברות יבואו. עכשיו אנחנו לא חייבים את זה. אנחנו יכולים להעסיק 100 עובדים בדימונה, או בב"ש, פשוט לדאוג לתחבורה מהירה, יומיים בשבוע הם ייסעו למרכז, זה יכול לשנות את הכלכלה הישראלית, לגמרי, תוך 15 שנים את מפת הנדל"ן, את מפת אזורי התעשייה, מסחר, איפה אנשים רוצים לגור. השאלה האם אתם בתור משרד הכלכלה כבר חושבים על זה
"בוודאי שכן, זו בוודאי ברכה גדולה, זה בוודאי יכול להיות מהלכים שיסיעו מאוד לחיזוק הפריפריה, ליתרון היחסי שיש בהכרח שעובדים מהפריפריה יכולים בהחלט לעבוד בעבודה מרחוק. יחד עם זאת, על פי בחינות שנערכו רק לאחרונה, עדיין הסביבה החברתית התומכת זה דבר נדרש. גם בעולמות ההייטק ולכן מה שאתה ציינת עכשיו שיש צורך לחשוב על שילוב, של לפחות יום-יומיים בשבוע אותו עובד גם מכיר את הסביבה של הקהילה שאתה הוא עובד, הוא מקבל תמיכה הדדית, יש הפריה הדדית, אי אפשר להתעלם מכך, ולומר שאנשים יהיו כלואים בביתם, ובכלל לא יכירו מי הם הפרטנרים שלהם במקום העבודה. אבל בהחלט מבחינת הפריפריות, מבחינת החברה הערבית, אם נצליח לגרום לכך שתהיה השבחה של ההון האנושי, תהיה השקעה בשדרוג אותם בעלי מקצועות שהם סמוכים לעולם ההייטק וצריך לתת להם דחיפה נוספת, בזה אנחנו מתכוונים להשקיע, אני מאוד מקווה שזה יצמצם את הפער של היתרון האיכותי שהיה עד היום למרכז, וייתן יותר סיכוי לפריפריה".

יש הרבה שאומרים שהאבטלה כמובן עלה בחדות, ואתם רוצים לעזור לעובדים לחזור לשוק העבודה. איך אתם עושים את זה, כך שהם יירתמו לשוק העבודה העתידי, ולא לשוק העבודה של העבר
"אני מקווה שבתוך ימים נסיים את ההידברות שלנו עם משרד האוצר, אנחנו רוצים לחדש כמה מסלולים, והמסלול הראשון זה מסלול לחבר'ה שהולכים למסלולי הייטק, אבל חבר'ה שהולכים לרמות הגבוהות ביותר, זה מסלול שנקרא 4-20, שבו אנחנו מממנים חלק גדול מעלות העבודה של אותו עובד לתקופה של בין שנה לשנתיים, כדי שהוא יצליח להיקלט. אנחנו גם עושים את זה במסלולי תעסוקה רגילים של מקומות עבודה לאו דווקא הייטק, אבל בחברה הערבית במיוחד, כאשר אנחנו מקצים לכל עובד שייקלט בתקופה הזאת, אבל השכר שלו אסור שיהיה פחות מ-8,000 שקל, יכול להיות קצת פחות אבל לא בשכר מינימום, בשום פנים ואופן.

"אנחנו נממן בין 20-30% מהשכר למשך שנתיים, 20% לגבר, 30% לאישה, כי אנחנו רוצים גם לתת עדיפות בתימרוץ שייכנסו למסלולי העבודה. ובלי ספק שהאתגר הגדול שלנו הוא לשנות את פניהם של אזורי התעשייה בחברה הערבית. אני מתנגד לכך שאנחנו נמשיך להשקיע בהקמת מרכזי תעסוקה בלבד. אני חושב שהגיע הזמן שנקים אזורי תעשייה משותפים לכמה ישובים, כדי שיהיו אזורי תעשייה גדולים, עם יכולת קליטה, עם יכולת של לייצר גם תשתית נכונה למפעלים גדולים, תראה מה קרה היום בנגב, אותו מפעל סודה סטרים, שהיינו מאוד סקפטים לגבי היכולת שלו לשנע עובדים, לקלוט עובדים, תשמע, מדובר שם במספרים שמגיעים כמעט לאלפיים עובדים, וחלק גדול מהם מהחברה הערבית. וחלק גדול מגיעים גם מהחברה היהודית, כי מה שיפה ברצפת הייצור רצפת הייצור הוא המקום שכל השוני נופל, ברצפת הייצור אתה יכול להשיג מה שנקרא דו-קיום אמתי.

"כאשר אנשים נלחמים על פרנסתם ביחד זה המקום הטוב ביותר, ולהפתעתי, יש מסלולים של קידום בתוך מקום העבודה, והעובדים שמגיעים מהחברה הערבית תופסים גם עמדות ניהול, ויש שם התפתחות מאוד גדולה, ובקרוב אנחנו הולכים להגדיל את היקף ההשקעות שם, וזה שינה לחלוטין את רמת האבטלה ברהט, וביישובים אחרים, שזה מבחינתי בשורה מאוד גדולה.

רק צריכים לדאוג שרצפת הייצור תהיה חדשנית, שהטכנולוגיה בפנים.
"רצפת הייצור בסודה-סטרים היא רצפת ייצור חדשנית. אתה יודע שהיה מאבק מאוד גדול האם להשאיר את ההשקעה בישראל, כן או לא, ואני שמח שכך בסופו של דבר זה מה שקרה. עכשיו כמובן בקרוב מאוד, אני מקווה שאותם הסכמי שלום עתידיים שהולכים ומבצבצים להם, לרבות ההסכם עם האמירויות, אני הנחיתי את המכון לייצוא לתת עדיפות להשקעה בחברה הערבית, אני רוצה לראות איך החברה הערבית משתתפת יותר בייצוא, כי לצערי חלקה של החברה הערבית בייצוא הישראלי בכלל מגיע לאחוזים בודדים, לאחוז או שניים, ואני חושב שכאשר הייצוא, דווקא מהאזורים האלה יגדל, גם רמת העובדים באותם תחומים תשתפר מאוד, כי צריך לעשות את זה בד-בבד, השקעה באיכות העובדים, השקעה בפריון ושילוב של יצירת שווקים חדשים לאותם מפעלים שיקומו לאט לאט.

לפני שאנחנו דואגים לכלכלה, עם שת"פ עם איחוד האמירויות, אנחנו צריכים לדאוג לכלכלה הישראלית ולשיתופי פעולה בתוכנו, ולדו-קיום בתוכנו, ויש, עכשיו נגמרה, או הוארכה תוכנית 922 תוכנית החומש שילוב החברה הערבית בכלכלה, ובעצם אנחנו עכשיו מגבשים בימים אלו, או חושבים על מה תהיה התוכנית הבאה. גם קשור להייטק וגם בלי קשר. אנחנו בתקופה של מבוי סתום מבחינה תקציבית, והתקציב נדחה, אישור הכנסת כנראה יידחה, אבל גם הוא אם הממשלה לא תיפול עכשיו, אז הסיכוי שהיא תאריך ימים הוא כנראה לא גבוה, בסוף מי שסופג זה לא רק החברה הערבית, הרבה אוכלוסיות שזקוקות לכסף, אבל איזו תקווה אפשר לתת לחברה הערבית אם הממשלה לא מסוגלת להעביר לה תקציבים?
"אני בהחלט מסכים אתך. העובדה שאין תקציב זה נקודת שפל מאוד קשה, וכישלון גדול לממשלה, בוודאי כישלון בעיקר, לצערי הרב, של ראש הממשלה שאיננו מקיים הסכמים. קיום הסכמים זה תנאי, ואנחנו מלכתחילה באנו וקבעו בהסכם שמתקצבים ומעבירים תקציב 2020 ו-2021 ביחד, כדי לייצר יציבות, כדי להתמודד עם השאלות שאתה מעמיד, השקעות לטווח ארוך לא רק קופסאות קורונה שמהם מתחילים לדלות תקציב לזה, ותקציב לזה, ותקציב להוא, כמו שבסיפור הזה, לזה נתן, לזה נתן, ולמי לא נשאר. לא. צריכים להיות תקציבים ברורים, לפי תוכניות ידועות מראש, עם יעדים מסומנים, עם יכולת לבדוק את היעדים האלה ואת הביצוע שלהם, ומה שאתה מתאר בתוכנית הגדולה, של המגזר הערבי, לצערי הרב, חלק גדול מהתקציב הזה כנראה לא ימומש כי חלקו הגדול נכנס להקפאה, חלקו הגדול לא מגיע ליעדים שלו, ואני מאוד מקווה שבסופו של דבר תמצא תשובה לכך שנעביר תקציב, כי זה תנאי בסיסי להמשיך בתוכניות, לבצע אותם, במגזר הערבי אבל גם בחברה הישראלית בכלל זקוקים לתקציב. אתה יודע כמה פרויקטים כל כך חשובים שלא מבוצעים היום, בגלל שיטת ה-1 חלקי 12, כל אותם פרויקטים שזה לפעמים הדובדבן שבעוגה, כאשר אתה רואה את הפרויקטים המשלימים, אתה רואה את תנועות הנוער, אתה רואה דווקא פרויקטים של דו-קיום שאי אפשר להפעיל אותם היום".

אבל אתה, התקציבים שלך, אתה יכול למלא את התפקיד שלך?
"אני משתדל מאוד, אנחנו סה"כ 3 חודשים, התחלנו סדרה שלמה של תוכניות, עשינו מהפך בסדרי עדיפויות, הצלחנו להשיג היקפי משאבים מאוד גדולים, אני היום מקווה לסיים סופית את דרכי הביצוע, אבל מדובר פה, כמו שאמרתי לך, על מיליארד וחצי שקל להייטק, מדובר פה על קרוב ל-400 מיליון שקל במסלולי תעסוקה רגילים, מדובר פה על העמדת הקרנות להלוואות זולות לכל אותם עצמאים, כי גם העצמאים נמצאים אצלי במשרד, הסוכנות לעצמאים קטנים ובינוניים נמצאת כאן, ואנחנו משתדלים מאוד שהתוכניות האלה יהיו תוכניות עם כמה שפחות בירוקרטיה".

אבל בלי תקציב מה יקרה?
כרגע התקציבים האלה עובדים דרך תקציבי הקורונה, 100 מיליארד שקל שהועמדו לצרכים האלה, ואלה לא תקציבים שמחכים. להחלטה על תקציב שנתי, אלה בהחלט תקציבים שמבוצעים בלי שום קשר.
"עוד משפט אחד לומר לכל הצופים שלנו, אין בכלל ספק שהמגיפה הבריאותית היא מגיפה שצריך להיאבק בה בכל כוח. אבל מגיפת האבטלה היא מגיפה יותר מסוכנת, כי למגיפה הבריאותית יש תכונה אנחנו נתעורר לילה אחד ויש חיסון, ופתאום כולנו נהיה אחרי המגיפה הזאת. אבל המגיפה של אבטלה, היא מגיפה שאם לא נתמודד אתה עכשיו, היא תישאר אתנו הרבה זמן, ולכן אני מציע את המודל הגרמני.
"המודל הגרמני הוא המודל הגרמני הוא המודל הנכון לחברה הישראלית היום. המודל הגרמני הוא מה שנקרא חל"ת גמיש, אנחנו צריכים לתת למעסיקים אפשרות להחזיר את העובדים שלהם, לשלם חלק מהשכר לאותו עובד, ואת החלק השני תשלם המדינה במקום לשלם חל"ת. כולם ירוויחו, כולם ירוויחו, המעסיקים ירוויחו, תהיה להם יותר מוטיבציה להחזיר את העובדים שלהם, המדינה תרוויח כי היא תשלם פחות חל"ת, והעובדים ירגישו שהחזירו להם את הכבוד העצמי שלהם ויש להם קשר ביחסי עובד מעביד והם מקבלים משכורת מלאה, עם כל התנאים הסוציאליים".

צרו איתנו קשר *5988