מחלה שאין לה תרופה: איך יכול להיות שיש סביבנו כל כך הרבה מכחישי קורונה

שני חברים שסירבו להתייחס לנגיף ברצינות שלחו את אופיר דור לצלול אל תופעת מכחישי הקורונה בישראל ובעולם • הוא חזר עם תובנות לגבי הסיבות לאובדן האמון בין הציבור למדע ועם שלל עצות איך להשיב אותו חזרה

בעקבות מכחישי הקורונה שלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בעקבות מכחישי הקורונה שלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכול התחיל בשיחה על חדר כושר. חבר שיתף באחת מקבוצות הווטסאפ תמונה שלו מתאמן במכון הולמס פלייס הפתוח, בדיוק ביום שבו חדרי הכושר היו אמורים להיסגר ביולי. "מצוין! נמאס מהסגירות הלא מוצדקות, הלחצת הציבור והובלת כולנו לאבדון", כתבה חברתי עינת בתגובה, הערה שזכתה להפתעתי לתמיכה נרחבת מיתר החברים לקבוצה.

עינת, מנהלת בכירה בהייטק, לא הצטיירה בעיניי כמי שתיקח נושא רציני כמו קורונה בקלות, ולכן החלטתי לבדוק איתה את הנושא אחד על אחד. "אני חושבת שכל היחס לקורונה מופרז", היא חזרה על הדברים בביטחון גם בשיחתנו. "הקורונה היא בסופו של דבר משהו כמו שפעת, מחלה שהסיכוי למות ממנה קטן מאוד. רוב הבהלה במדינות כמו איטליה הייתה סביב אנשים מעל גיל 80 שמתו, כאילו שתוחלת החיים בימים רגילים היא 800". היא לא מכחישת מדע ולא מכחישת קורונה, היא אמרה לי, אבל ההיסטריה מוגזמת.

עד היום נדבקו בנגיף מיליוני בני אדם ברחבי העולם ומאות אלפים מתו, ניסיתי לדבר אל לבה, ללא הצלחה. "קשה להתייחס למספרים האלה ברצינות כשחולי סרטן במצב מתקדם, שנדבקו בקורונה, נספרים כמתים במגפה", היא השיבה. "התחושה היא שלמישהו יש אינטרס לנפח את המספרים האלו, אולי לארגון הבריאות העולמי".
עינת, אזרחית שומרת חוק, עוטה מסכה כנדרש, אבל אם זה היה תלוי בה, היא הייתה מוותרת עליה לגמרי. "זה פשוט מיותר", היא אמרה לי. בשלב הזה, עלתה השיחה לטונים צורמים ונפרדנו מרוגזים.

דעות דומות שמעתי כעבור כמה ימים במפגש חברתי אחר. "בפועל, אחוזי התמותה הכוללים באוכלוסייה לא עלו מאז תחילת המגפה. איימו עלינו במאות אלפי מתים בארץ, וזה לא קרה", אמר חברי גל, בכיר לשעבר בארגון ביטחוני.

גל הודיע לי חגיגית שאין בכוונתו לקבל את החיסון לקורונה, גם כשהוא יהיה זמין בשוק. "כדי לפתח חיסון נדרשים שנים בדרך כלל, ועכשיו רוצים לעשות את זה בתהליך מזורז. נראה לי לא טוב להכניס לגוף משהו כזה", הוא אמר. "אני לא חובב קונספירציות, אבל כשאתה שומע על תוכניות לחסן אנשים בכפייה, אתה מתחיל להאמין שכל המחלה הזאת היא חלק ממזימה לשלוט בנו ולסתום לנו את הפה". הטחתי בו שהוא מדבר שטויות, וחתכתי הביתה.

השיחות עם גל ועינת (שניהם שמות בדויים) המשיכו להעיק עליי גם אחרי שהסתיימו. שניהם אנשים חכמים ומשכילים, ולא הבנתי מה גרם להם להתעלם מהראיות המוחשיות לחומרת המגפה. תהיתי אם כדאי להעלות שוב את הנושא בשיחות הבאות איתם או להניח לזה, למען השמירה על יחסים תקינים.

מהר מאוד הבנתי שאני לא היחיד שנמצא במצב העדין הזה. נועה, מכרה ואשת תקשורת, סיפרה לי שאצלה הוויכוחים על הקורונה הובילו לסכסוך משפחתי ממש.

"מאז שגיליתי שאחותי טוענת שכל הקורונה היא קונספירציה אחת גדולה, זה מטריף את דעתי. בהתחלה ניסיתי להתווכח איתה, אבל באיזשהו שלב זה נהיה בלתי נסבל והפך לסוג של מלחמה. זה כמו לדבר לקיר, ושום טיעון לא מצליח לנצח את הקונספירציה. אני מעדיפה להתראות איתה כמה שפחות ושוקלת למחוק אותה מהפייסבוק שלי", היא אומרת.

מכחישי קורונה בהפגנה בבלפור, החודש / צילום: נתן רושנסקי
 מכחישי קורונה בהפגנה בבלפור, החודש / צילום: נתן רושנסקי

הקונספירטורים: "כל ילד יודע שאין מגפה"

בניסיון לרדת לעומקה של התופעה, פניתי באופן טבעי לפייסבוק. הגעתי, בין היתר, למונולוג חד ומשעשע של הקומיקאי תם אהרון על הכחשת קורונה מהתוכנית שלו "פעם בשבוע" ב"כאן". המונולוג, שמפרק כמה תפיסות שגויות על המגפה, הותיר אחריו שובל של לא פחות מ-656 תגובות, נכון לשעת כתיבת שורות אלה. "טום יגנב דעת שפל, שום כסף לא יעזור לך מול הבושה!!!", כתב לו מגיב אחד. "כמה שטויות באייטם אחד. כל ילד בכיתה ד’ יודע שאין פה מגפה", כתב אחר. "מצטער, אבל אתה נשמע כמו בוט של הממשל", ענה שלישי. "הערכתי אותך פעם. אולי אני מכחישת קורונה. מצד שני אין סכום בעולם שהיו משלמים לי כדי שאומר את הטקסט העלוב הזה", כתבה מגיבה רביעית.

"חבר’ה, לא להתרגש, ‘כאן’ זה בסופו של דבר תאגיד שידור שממומן ע"י מישהו שיש לו אינטרסים. תם אהרון עושה עבודה מעולה, אבל הוא לא יכול לבחור מה לומר", השיב גולש נוסף. זה נמשך ונמשך ונמשך. אני מנסה לחפש תגובות תומכות, ומתקשה למצוא. "נראה לי שקבוצה של קונספירטורים עשו עליך פשיטה", סיכם אחד הגולשים - קול יוצא דופן בשרשור.

בהמשך שיטוטיי ברשת, הגעתי אל מאמר במגזין "ניוזוויק" שכותרתו "איך לדבר עם מכחישי קוביד-19". "אף שמצאנו את עצמנו בלב מגפה גלובלית שגבתה את חייהם של כמעט 170 אלף באמריקה", נכתב בפתיחה, "ברחבי ארה"ב אנחנו רואים רבים שמכחישים את חומרת הנגיף, מתעלמים מהראיות המדעיות ודוחים את הרגולציות שמטרתן למנוע את תפוצת קוביד-19, כמו עטיית מסכות". החלטתי ליצור קשר עם כותב המאמר, ד"ר לי מקנטייר, פילוסוף וחוקר במרכז לפילוסופיה והיסטוריה של המדע באוניברסיטת בוסטון. למחרת, כבר שוחחנו בזום. כששיתפתי אותו בדבריהם של עינת וגל, הוא לא נשמע מופתע.

"אני חוקר כבר 20 שנה הכחשת מדע על סוגיה השונים, ובזמן הזה דיברתי עם אינספור מכחישי תיאוריית האבולוציה, מתנגדי חיסונים, מתנגדים להתחממות הגלובלית ואפילו תומכי התיאוריה שכדור הארץ שטוח. אני יכול לומר לך בביטחון שכל האנשים האלו הגיבו וחשבו באותה דרך שהחברים שלך חשבו", אמר לי מקנטייר בחיוך. "אף אחד מהם, כמובן, לא קרה לעצמו מכחיש מדע. להפך, הם טענו שהם יותר מדעיים וביקורתיים מהמדענים, אבל בפועל, זה מה שהם עשו. נכון שיש המכחישים הבוטים יותר, הטוענים שכל הקורונה היא תרמית אחת גדולה ואם תלך לבתי חולים תגלה שהם ריקים, אבל גם האנשים שטוענים שהקורונה היא לא מחלה כל כך גרועה והיא דומה פחות או יותר לשפעת הם מכחישי מדע שמתעלמים מהרוב המכריע של הנתונים הקיימים".

המחשבה על החברים שלי כמכחישי מדע הייתה מפתיעה. סיפרתי למקנטייר על הוויכוחים שהסתיימו ברוגז ושאלתי אם יש טעם לנסות להתעמת איתם. "חיוני שתמשיך לנסות לשכנע אותם", הוא עודד אותי. "הראיות המדעיות מראות שאם לא תתעמת עם מכחיש מדע, המצב ייעשה הרבה יותר גרוע והוא ישפיע בהדרגה על עוד ועוד אנשים. לכן חשוב להדוף אותם, לא משנה היכן הם נמצאים. עם זאת, חשוב שתעשה את זה בכבוד ובאמפתיה, בלי לצעוק ולהעליב, כי כל מכחישי המדע ששינו את דעתם, עשו זאת אחרי ששמעו את העובדות ממישהו שסמכו עליו. אל תפסיק לנסות לשכנע אותם, אבל תבין שאתה לא יכול לדחוף להם את העובדות דרך הגרון ולצפות שיאמינו לך".

הפגנה נגד שימוש במסכות, מדריד / צילום: Juan Medina, רויטרס
 הפגנה נגד שימוש במסכות, מדריד / צילום: Juan Medina, רויטרס

מניו יורק עד ברלין: הקונספירציה תופסת אחיזה

מכחישי הקורונה אינם תופעה מקומית בלבד. רק בשבוע שעבר יצאו מאות מפגינים לרחובות מדריד, ובידיהם שלטים כמו "הווירוס לא קיים", "מסכות הורגות" ו"אנחנו לא פוחדים". אחת מהם הייתה פילאר מרטין, עקרת בית בת 58, שנסעה 300 ק"מ כדי להשתתף בהפגנה. "הם מחייבים אותנו לעטות מסכות ורוצים שנישאר נעולים בבית. די ברור שהם מרמים אותנו בדיבורים על מגפה. זה הכול שקר", היא אמרה לסוכנות הידיעות AFP.

מוקדם יותר החודש יצאו 20 אלף מפגינים לרחובות ברלין וטענו כי מגפת הקורונה היא תיאוריית הקונספירציה הגדולה ביותר. "זוהי רק טקטיקת הפחדה. אני לא רואה כל סכנה בנגיף", אמרה איריס ביטזנמאייר לאותה סוכנות ידיעות. "אני לא מכירה היום אף חולה. הכרתי כאלו שחלו במרץ, אז באמת משהו התרחש, אבל עכשיו אין כבר אנשים חולים".

גם היכרות עם אנשים חולים שמתו מהמחלה לא תמיד מזיזה את מכחישי הקורונה מעמדתם. ראו לדוגמה את המקרה של ריצ’רד רוז בן ה-37, חייל אמריקאי משוחרר מאוהיו, ששירת בצבא ארה"ב במשך תשע שנים ולחם באפגניסטן ובעירק. ככל הידוע, לא היו לו מחלות רקע קודמות. באפריל, הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "בואו נבהיר את זה, אני לא קונה מסכה. הגעתי עד לכאן בלי לקנות את ההייפ המטורלל".

ב-1 ביולי, הוא כתב בפייסבוק שאובחן כחולה קורונה לאחר ביקור בבית החולים, ולצערו עליו להיות בבידוד 14 יום, "שזה מבאס כי התחלתי עבודה חדשה". ב-3 ביולי הוא פרסם שהוא מרגיש חסר אוויר. ב-4 ביולי, הוא נמצא מת בביתו. מכחישי הקורונה ממשיכים לטעון שהוא לא מת מהנגיף, כי לא בוצעה נתיחה של גופתו.

ארה"ב היא אמנם המדינה המובילה באבדות מקורונה, אבל בסקר של מכון Pew בארה"ב, אמרו שליש מהמשיבים שהם חושבים שהנגיף הזה הוא איום מינורי בלבד לבריאות הציבור. רבע מהמשיבים אמרו שהם חושבים שיש לפחות מידה של אמת בתיאוריית הקונספירציה על המגפה.

בסקר אחר בארה"ב, שנעשה על ידי אוניברסיטת שיקגו וסוכנות AP, השיבו 50% שהם לא ירוצו להתחסן, אם וכאשר יהיה חיסון לקורונה.

הדיווחים האלה מסחררים ממש, אבל ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת מדעת לקידום בריאות הציבור, מנסה קצת להרגיע: "צריך להבחין בין אנשים שמסכימים שיש כאן מגפה וחושבים שמדיניות הטיפול בה לא נכונה או שהפגיעה הכלכלית חמורה מדי - עמדה לגיטימית, כמובן - לבין מכחישי קורונה, המתנגדים לעובדות מבוססות על המגפה וטוענים שמדובר בשפעת עם יחסי ציבור. קל להבחין בין שתי הקבוצות הללו, כי מכחישי הקורונה יוסיפו בדרך כלל עובדות אלטרנטיביות, לדוגמה שהמחלקות בבתי החולים בעצם ריקות, אפילו שהן לא, או שהמסכות אינן אפקטיביות".

מעט יותר רגוע אני חוזר למקנטייר. הוא כיהן בעבר כמנהל המכון למחקר כמותי במדעי החברה באוניברסיטת הארוורד ופרסם לאורך שנים שורת ספרים על עידן הפוסט-אמת וקריאות התגר נגד המדע. לדבריו, קריאות התגר האלה זוכות לפופולריות הולכת וגדלה.
"גם כשהייתי צעיר היו מכחישי מדע, שטענו כי לא באמת הגענו לירח, אבל בגדול הם חיו את חייהם ולא הפריעו לאף אחד. היום כבר נוצרה תרבות מסוכנת של הכחשה שתעלה לנו בחיי אדם", אומר מקנטייר בשטף. "אתה רואה פתאום שיש שיתוף פעולה בין מכחישי מדע מסוגים שונים, כמו מתנגדי חיסונים שמפגינים לצד מכחישי קורונה. אנחנו יכולים לצחוק עד מחר על תומכי הארץ השטוחה, אבל עוד עשר שנים, כשאחד מהם ירוץ לוועד ההורים בבית הספר וידרוש ללמד על המחלוקת בשאלה אם כדור הארץ עגול או שטוח, זה כבר לא יהיה מצחיק".

בארה"ב, קבוצת ההשתייכות הפוליטית קובעת את היחס למגפה
 בארה"ב, קבוצת ההשתייכות הפוליטית קובעת את היחס למגפה

פוליטיקה ותקשורת: כולם אשמים באובדן האמון

הצניחה באמון במדע נובעת לדבריו מגורמים שונים. תרמו לכך חברות עסקיות שהשקיעו הון עתק לאורך השנים במאמצי יחסי ציבור כדי לערער על תוקף הממצאים המדעיים שלא נוחים להם. כך עשו, למשל, חברות הטבק כשערערו על הקשר בין עישון לסרטן הריאות וחברות נפט כשתקפו את הממצאים על התחממות גלובלית. אל החברות האלה הצטרפה סוללת פוליטיקאים אמריקאים שביטאו באופן פומבי סקפטיות ביחס לנושאים הנמצאים בקונצנזוס המדעי, כמו ההתחממות הגלובלית ותיאוריית האבולוציה, כדי לפנות לקהל בוחרים רחב יותר, או סתם כי האמינו בכך.

לרנר מפנה אצבע מאשימה גם לתקשורת. "תמיד היו אנשים שהחזיקו בעמדות אנטי-מדעיות והפיצו פייק-ניוז, אבל ההבדל הוא שהיום הם מקבלים הרבה יותר במה בתקשורת ונשמעים יותר, פשוט כי הם מושכים רייטינג. לפעמים התקשורת תזמין אותם בשם האיזון הקדוש, אבל האמת שזה איזון כוזב מאוד להציב מי שלא מתמצא בתחום הקורונה מול מערך של גורמי מקצוע".

מקנטייר משוכנע שהמדענים עצמם לא נקיים מאשמה. "יש לי כבוד אדיר למדענים ולעבודתם, אבל הם לא יכולים לשקר והם לא יכולים להעמיד פנים שהם בטוחים כשהם לא", הוא מסביר. "בתחילת משבר הקורונה, המדענים, אנשי הבריאות והתקשורת היו צריכים לעשות עבודה טובה יותר ולומר בכנות שיש דברים שהם עדיין לא יודעים. הדוגמה הבולטת היא של ארגון הבריאות העולמי, שלא המליץ על עטיית מסכה ואחר כך כן. הם יכלו לומר שאין להם עדיין ראיות שמסכות חיוניות במקום להכריז שמסכה לא מועילה".

אבל גישה כזו, של דיבור על הערכות וסבירות, תציב את המדענים בעמדת נחיתות מול מכחישי המדע.
"אתה צודק לחלוטין. ברגע שיש חוסר ודאות, מכחישי המדע ינצלו את זה, אבל ברגע שתגיד שאתה בטוח במשהו והוא יתגלה כלא נכון, המצב יהיה גרוע יותר. בארה"ב, אנשים פחות או יותר הפסיקו להקשיב למומחי בריאות אחרי ששינו את דעתם על מסכות. מפתה מאוד לומר למכחישי מדע שיש לנו הוכחות מוחלטות ואתם אידיוטים, אבל אתה לא יכול לעשות זאת. אתה צריך להכיר בכך שבכל מדע יש אי-ודאות וכל תיאוריה מדעית יכולה להיות מופרכת על ידי ראיות חדשות. אפילו שינוי אקלים לא הוכח ב-100% כי שום דבר לא יכול להיות מוכח מדעית ב-100%, אבל לפי הנתונים יש סיכוי של אחד למיליון שהמדענים טועים לגבי שינוי האקלים. אני מעדיף לשמוע מדען שאומר שיש סיכוי של אחד למיליון שהוא טועה מאשר שיגיד שזה מוכח, כי אז הוא נכנס לאזור מסוכן".

מקנטייר נחרץ מאוד בהשוואה בין מכחישי הקורונה למתנגדי החיסונים והמאמינים בכדור הארץ השטוח, אבל אני לא לגמרי משתכנע. חבריי הנורמטיבים גל ועינת רחוקים מהטיפוס האנטי-מדעי שמאמין ברעיונות ההם. ייתכן שהנטייה לצייר את הקורונה בקווים קלילים קשורה דווקא לתחושת שייכות לקבוצה מסוימת. בארה"ב, ההבחנה הזאת ברורה: 85% מהדמוקרטים רואים במגפה איום ממשי, לעומת 46% בלבד מהרפובליקנים. בישראל, נראה שגם משמאל וגם מימין מוצאים סיבות שונות לכפור בחומרת המצב.

אדוה לוטן, מנכ"לית מדעת, חושבת שהכחשת קורונה היא ביטוי לאובדן האמון הכולל במוסדות. "בעולם של בריאות הציבור, אנחנו רואים שחיקה מתמשכת באמונה בממסד באופן כללי ובממסד הרפואי בפרט. הרבה אנשים איבדו אמון, למשל, במשרד הבריאות כי הם חשבו שרפורמת הקנאביס איומה ונוראה ועכשיו הם לא יאמינו למשרד הבריאות גם בנושא הקורונה, גם אם הוא ילך לפי הפרוטוקול העולמי", היא אומרת. "כשאין אמון בגורמי המקצוע, אנשים ינסו לחפש פרשנות אלטרנטיבית שמתיישבת אצלם עם השכל הישר. הבעיה היא שהמדע לא תמיד עובד לפי השכל הישר ואי אפשר להשליך ממחלה אחת לאחרת".

ואסור לשכוח את המרכיב הרגשי. מגפת הקורונה היא טלטלה חברתית שלא ידענו כמוה, והכחשה כמנגנון פסיכולוגי נועדה בדיוק למצבים כאלה. בטווח הקצר, מנגנון ההכחשה יכול לתת לאדם זמן להתמודד עם המציאות בלי להיות מוצף, אך לאורך זמן היעילות שלו פוחתת והוא גורם לנו לקחת יותר סיכונים, כמו ללכת בלי מסכה, כי הקורונה בכל מקרה לא קיימת.

"יש משהו אנושי מאוד בכך שאנחנו מעמידים פנים שמשהו אינו אמיתי אם אנחנו לא רוצים להאמין בו", אומר מקנטייר. "הסופר אפטון סינקלר אמר שקשה לגרום לאדם להבין משהו כאשר המשכורת שלו תלויה בלא להבין את זה. מבחינת חלק מהאנשים, ההכרה בכך שקוביד-19 היא מגפה קטלנית פשוט קשה מדי, כי משמעות הדבר היא שהם יצטרכו להישאר נעולים בבית ולאבד את מקום העבודה שלהם. אז הם לא מאמינים בזה".

לרנר מוסיף שרבים מהאנשים שאיבדו את מקום עבודתם מחפשים מישהו להאשים. "אז כוח המשיכה של מי שמפיץ מידע שקרי עולה״, הוא אומר, "וזה קורה גם כי לציבור לא ניתן מספיק ידע לגבי המדע שמאחורי הקורונה או על הסיבות לקבלת החלטות המדיניות. אף אחד לא מסביר, אז אנשים מסתמכים יותר בקלות על שמועות".

20 אלף מפגינים בברלין, החודש. טוענים כי מגפת הקורונה היא תיאוריית הקונספירציה הגדולה ביותר / צילום: Markus Schreiber, Associated Press
 20 אלף מפגינים בברלין, החודש. טוענים כי מגפת הקורונה היא תיאוריית הקונספירציה הגדולה ביותר / צילום: Markus Schreiber, Associated Press

שיח אמפתי: כך משכנעים את הספקנים

בנובמבר 2018 נסע מקנטייר לדנבר, קולורדו, כדי להשתתף בכנס השנתי של "אגודת הארץ השטוחה", שמטרתה לקדם את התפיסה שכדור הארץ הוא שטוח ולא כדורי. 600 המשתתפים שהגיעו לכנס הם כנראה מכחישי המדע הבוטים ביותר שאפשר למצוא, ומקנטייר הבין שלא יצליח להזיז אותם מדעתם באמצעות פיזור עובדות. במקום זאת, הוא השתמש בטכניקה שפיתח הפילוסוף של המדע קרל פופר.

"רוב הזמן נתתי להם לדבר, ובסוף שאלתי אותם אילו ראיות יידרשו כדי לשכנע אותם שהם טועים", הוא מספר. "רבים מהם הרגישו לא נוח עם השאלה הזאת והתקשו לענות עליה. זאת שאלה שמבחינה בין הסקפטיים, שפשוט לא קיבלו מידע מהימן עד היום ואפשר יהיה לשכנע אותם על ידי הצגת ראיות חדשות, לבין מכחישים שלא ישתכנעו משום ראיה שתציג בפניהם. אני ממליץ לך להשתמש בשאלה הזאת מול החברים שלך", הוא נותן לי כלים פרקטיים כדי לחזור לדבר עם מכחישי הקורונה שלי. "אם הם יגידו לך שיש משהו שיכול לשכנע אותם - זה סימן טוב, הם רק סקפטים ולא מכחישים".

אחרי שאקבל תשובה, מקנטייר ממליץ לי לבוא מצויד בגרפים, טבלאות ותרשימים, שנחשבים יעילים יותר מציון עובדות מילוליות מול מכחישי מדע. "לצד הגרפים, כדאי לחשוף אותם לסיפורים עוצמתיים. הכי טוב שאלו יהיו סיפורים ממקור ראשון על אנשים שאתה מכיר שחלו או מתו מקורונה. שיתוף של הסיפורים האישיים האלה הוא מאוד חזק ומשפיע", אומר מקנטייר, אף שכפי שראינו בסיפור של החייל המשוחרר ריצ’רד רוז, זה לא תמיד עוזר. כלי נוסף שמקנטייר מציע הוא הבלטה של הקונצנזוס המדעי הקיים בנושאים מסוימים, לדוגמה החשיבות של עטיית מסכות.

אם כל זה לא יעזור, מקנטייר ממליץ על עוד אסטרטגיה אחת: הכרת הטקטיקות של מכחישי המדע. לדבריו, מכחישי מדע למיניהם משתמשים בחמש טכניקות רטוריות קבועות כדי לקדם את עמדותיהם בוויכוח. הראשונה היא ליקוט סלקטיבי של הוכחות המתאימות לתיאוריה שלהם. "מכחישי קורונה יגידו לך שרוב האנשים מחלימים מקורונה או שילדים חסינים לקורונה", מסביר מקנטייר. "זה נכון אמנם, אבל משפטים כאלה מתעלמים מכך שרבים מהחולים נשארים עם מגבלות גם חודשים אחרי ההחלמה וסובלים מבעיות לב לדוגמה. המגבלות האלה יישארו איתם אולי לכל החיים. באותו אופן, ילדים אולי פחות פגיעים, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לחלות ולהפיץ את הקורונה לאחרים שימותו".

טכניקות נוספות הן פיזור תיאוריות קונספירציה, כמו זו שלפיה אנטנות 5G הן האחראיות לקורונה, והתבססות על מומחים מפוקפקים. כך עשה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כשקידם בחשבון הטוויטר שלו את עבודתה של הרופאה סטלה עמנואל, שטענה כי הידרוקסיכלורוקווין, תרופה למלריה, היא טיפול פוטנציאלי לקורונה ומסכות אינן מועילות. מאוחר יותר התברר כי עמנואל מאמינה גם שבעיות גינקולוגיות הן תוצאה של קיום יחסי מין עם שדים בחלום.

טכניקה רטורית אחרת של המכחישים היא לתקוף את המדע על כך שאינו מושלם ולהצביע על קומץ מאמרים מדעיים פגומים או על טעויות מדעיות כדי להטיל ספק בתחום כולו. לבסוף, אומר מקנטייר, מכחישי מדע חוטאים בחשיבה לא לוגית. כך, לדוגמה, טען טראמפ בראיון שהסיבה היחידה שבארה"ב יש יותר חולים ממדינות אחרות היא שבמדינה עושים בדיקות רבות יותר - טענה שמתעלמת מהעובדה שגם שיעור הבדיקות החיוביות, מדד שאינו תלוי במספר הבדיקות, היה גבוה יותר בארה"ב. "לטעון שיש יותר מקרים רק כי בודקים זה פחות או יותר כמו לומר שלחולה סרטן לא היה סרטן אם לא היו בודקים אותו", אומר מקנטייר.

היכרות מוקדמת עם הטקטיקות של מכחישי הקורונה יכולה לסייע להתמודד עם טיעוניהם, כפי שהוכח במחקר של אוניברסיטת ארפורט בגרמניה, שפורסם ב-2019. במחקר נחשפו 1,773 משתתפים לטיעונים אנטי-מדעיים של מתנגד חיסונים. לחשיפה הייתה השפעה דרמטית על השומעים - הם אמרו בעקבותיה שהם נוטים לא לחסן את עצמם. עם זאת, כאשר המשתתפים שמעו במקביל צד אחר, ההשפעה של מתנגד החיסונים ירדה באופן משמעותי, עדות לכך שלא כדאי להשאיר את המרחב הציבורי או האינטרנטי בידי המכחישים. ההשפעה של מתנגד החיסונים ירדה כאשר השמיעו למשתתפי המחקר עובדות מדעיות סותרות וכאשר הצד האחר שיקף לשומע את הטכניקות הרטוריות שלו, כולל ליקוט מידע, שימוש בקונספירציות ותקיפת המדע הלא מושלם.

ויש באמת דוגמאות של מכחישים ששינו את דעתם?
"כן. מנהל נאס"א ג’ים בריידנסטין, שמונה על ידי טראמפ ב-2018, היה ידוע כמי שמפקפק בתיאוריה של שינוי האקלים, אך כחודשיים אחרי שמונה לתפקיד, הוא שינה את דעתו והודה באופן פומבי שהראיות שמדענים הציגו לו גרמו לו להבין שטעה. כאשר פרצה מגפת החצבת במדינת וושינגטון ב-2019, המושל שלח מומחי בריאות לדבר עם המתנגדים לחיסונים, לפעמים אפילו אחד על אחד, וזה עבד.

"האינסטינקט של מדענים הוא לקחת צעד לאחור ולטעון שלא שווה להתווכח עם האנשים האלה, אבל המחקר המדעי מראה שזה דווקא עוזר לדבר איתם. אם אתה קשוב אליהם ולספקות שלהם, בונה איתם יחסי אמון ומציג ראיות היכן שאפשר, הם יכולים לשנות את דעתם".

גם לוטן מכירה דוגמאות למתנגדי מדע שהשתכנעו."זה לא קרה בסיטואציה פומבית או בהתכתבות ברשת, שבהן קשה להודות בטעות", היא מבהירה, "אבל במפגש פנים מול פנים זה קורה. חשוב לא להניח הנחות לגבי מה שמטריד את הצד השני ולא לבוא עם אג’נדה סדורה, אלא לשאול שאלות ולראות באיזה פער צריך להתמקד. וכמובן, כדאי לנהוג באמפתיה. זה משפר תקשורת".

תושבי ספרד מפגינים נגד הגבלות הממשלה בקורונה / צילום: Andrea Comas, Associated Press
 תושבי ספרד מפגינים נגד הגבלות הממשלה בקורונה / צילום: Andrea Comas, Associated Press

כמעט הצלחה: בחזרה למכחישי הקורונה שלי

מצויד בעצות של ד"ר מקנטייר ואנשי עמותת מדעת, אני חוזר אל חבריי עינת וגל. אני מקשיב לטענותיהם, הפעם בלי לצעוק ולהתרגז, ואחר כך בודק בזהירות מה יוכל לשכנע אותם שהם טועים. לשמחתי, שניהם נותנים לי תשובה ברורה: עינת אומרת לי שתשתכנע אם תגלה שהמחלה יכולה לפגוע באמת גם בצעירים ובאנשים בריאים, וגל מבקש נתונים שיוכיחו שהקורונה מגדילה את מספר המתים הכולל באוכלוסייה.

אני לוקח יום וחוזר אליהם עם גרפים שמראים את אחוזי האשפוז לפי גיל בניו יורק (לעינת) ונתוני התמותה העודפת ברחבי העולם מאז התפרצות הקורונה (לגל). על הדרך, אני מספר לשניהם את הסיפור הכי אישי ששמעתי על חולה קורונה: אח של חבר, רק בן 50, סובל מתשישות קשה ומתקשה לחזור לתפקד גם שבועות רבים אחרי שלכאורה החלים. לרגע אפילו נראה שרשמתי הצלחה. "יכול להיות שיש פה משהו, אני לא אומרת", עינת מצטדקת. "באמת מפחיד לחשוב על זה ככה", מודה גל. השיחה מסתיימת בתחושת סיפוק.

אלא שדקות ספורות אחר כך אני מקבל משניהם הפצצה חדשה של מאמרים בווטסאפ - חיסון העדר, יורם לס והמומחה לרפואת הרמב"ם ד"ר גיל יוסף שחר. "כדאי לקחת בחשבון שהכחשת המדע לא הופיעה ביום אחד ואי אפשר להכחיד אותה בשיחה אחת", אני נזכר בעצה האחרונה של מקנטייר.

רק מחצית מהאמריקאים אומרים שבטוח יתחסנו
 רק מחצית מהאמריקאים אומרים שבטוח יתחסנו

טראמפ, מכחישן מדע סדרתי

כשמדברים על פוליטיקאי שמדרדרים את אמון הציבור במדע, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא אולי הראשון שקופץ לראש. קשה למנות את מספר קריאות התגר שלו על המדע עד היום.

"הכחשת מדע הייתה קיימת לפני טראמפ, אבל הוא ללא ספק אחד הגרועים שבמכחישים, כיוון שהוא לא רק מאמין ברעיונות האנטי-מדעיים, אלא גם מפיץ אותם", אומר ד"ר לי מקנטייר. "רק לאחרונה הוא טען, למשל, שניהול לקוי של היערות גורם לשריפות הענק התכופות בקליפורניה (ולא ההתחממות הגלובלית - א"ד). מה שטראמפ עושה זה להכפיף את המציאות לאידיאולוגיה, ואם הוא לא רוצה שמשהו יהיה נכון, אז הוא טוען שהוא לא נכון".

מספיק לעקוב אחרי הטוויטר של הנשיא כדי להבין זאת. הנה כמה דוגמאות ליחסו הבעייתי והמתמשך למדע:
2012 - זמן רב לפני שנבחר, טען טראמפ ש"הנורות החדשות הידידותיות לסביבה יכולות לגרום סרטן".
2014 - טראמפ חיזק את עמדות מתנגדי החיסונים כשכתב: "ילד בריא הולך לרופא, מופצץ בחיסונים, ואז - אוטיזם. יש מקרים רבים כאלה!"
2020 - בסוף פברואר השנה, כשבארה"ב כבר היו 60 מקרי קורונה מאומתים, אמר טראמפ בתדרוך: "בתוך כמה ימים זה יירד לאפס".

5 הטקטיקות של מכחישי מדע

1. ליקוט סלקטיבי של הוכחות כך שיתאימו לתיאוריה
2. הפצת תיאוריות קונספירציה, כמו זו שטוענת שאנטנות G5 גרמו לקורונה
3. התבססות על מומחים מפוקפקים
4. הצבעה על טעויות במאמר או קובץ מאמרים מדעיים כדי לפסול את התחום כולו
5. שימוש בטיעונים לא־לוגיים ("בארה"ב יש יותר חולים כי עושים יותר בדיקות")

5 הטקטיקות לשכנוע הספקנים

1. הציגו למכחישים שאלה: אילו ראיות יידרשו כדי לשכנע אתכם שאתם טועים?
2. הצטיידו בגרפים, טבלאות ותרשימים. נתונים הוכחו כיעילים יותר מציון עובדות מילוליות
3. שתפו בסיפורים עוצמתיים על אנשים שאתם מכירים
4. הדגישו את הקונצנזוס המדעי הקיים סביב נושא מסוים, כמו עטיית מסכות
5. גלו אמפתיה, ואל תשכחו ששיחה אחת לא מספיקה כדי לשנות דעתו של מכחיש מדע

צרו איתנו קשר *5988