הספרון החדש של נפתלי בנט הוא כתב אישום ציבורי חברתי נגד נתניהו וצמרת משרד הבריאות

שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט הוציא החודש ספרון חדש - "איך לנצח מגפה" (הוצאת סלע מאיר). הספר קצר, קריא, והדוק. אמנם נכתב בחופזה, אבל הוא חשוב. אפילו היסטורי. הוא דו"ח הקורונה הראשון, First Account של חצי שנת קורונה קשה שעברה מדינת ישראל, והוא נכתב מפיו של פוליטיקאי שהיה שם, נכח במפגשים, בישיבות, וחיפש באופן נואש ונמרץ אחר פתרונות.

למחבר הספרון יש אינטרסים פוליטיים, זה מובן מאליו. בנט שאפתן, ונישא על גל סקרים מחמיאים, סימן לשביעות רצון ציבורית מן האופן בו תפקד במהלך הגל הראשון והגל השני. מסתבר שלהיות ח"כ באופוזיציה זו לא נשיקת מוות, אפשר לפרוח גם משם, לפחות בדעת הקהל, באופן זמני.

בנט אדם שמתפקד היטב תחת לחץ. הרגעים הקשים של מלחמת צוק איתן הוציאו ממנו יצירתיות, ירידה לשטח, התחברות אנושית להתרחשויות מחוץ לפלורסנטים של חדרי הישיבות. זה דפוס חוזר באישיותו. גם בימי הקורונה עם המכה הראשונה הוא ביטל את שבתותיו, ישב לקרוא ולחקור, שם על השולחן הצעות הגיוניות, והחל לתקשר את המסרים בשפה פשוטה לציבור.

 הספרון החדש של ח"כ נפתלי בנט "איך לנצח מגפה / צילום: גלובס

את הספרון שלו אפשר לקרוא ככתב אישום ציבורי-חברתי נגד ראש הממשלה נתניהו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב ופרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי הבריאות עד לאחרונה. הנה כמה טעימות:

בנט מספר על דרישתו לריבוי הבדיקות, נקודה שהוא העלה מהרגע הראשון: "האבסורד שאפיין את גל הקורונה הראשון בישראל היה שההגיון הפשוט הזה לא הצליח לחדור את חומת הקונספציה… הם היו נעולים על סגר, סימן טוב וסדצקי לא היו מוכנים לשמוע על שום חלופה... הם הכשילו יוזמות שונות להגדלת קיבולת הבדיקות". בנט כותב ומספר על הסאגות עם הצעת הרחבת הבדיקות על ידי חברת מיי הריטייג׳, מכון ויצמן, וגם רעיונות של פרופ׳ ברבש ופרופ׳ רוטשטיין אשר הוכשלו. "הם יירטו את הרעיון", "הם הפסיקו לספק לרוטשטיין מטושים" כותב בנט, וזה רק כדי שהוא לא יבצע בדיקות לעובדיו.

בנט מספר על אחת מן הישיבות הרבות בהן נכח, באמצעות חיבור וידאו. בירושלים ישבו נתניהו, בר סימן טוב, סדצקי ובכירים נוספים. בתל-אביב בנט, רוטשטיין, ברבש, שוקי שמר בליצר ועוד. "כאשר בצד הירושלמי התחילו לדבר על כמה הסגר יעיל ואפקטיבי, בלי להתייחס למחירים העצומים, בצד התל-אביבי כפתור ה-Mute היה לחוץ וכל הנוכחים התבוננו בתדהמה. ׳על מה הם מדברים׳, ׳למה הם נגד הגדלת הבדיקות׳... תשובות לא קיבלנו".

על ההופעות התקשורתיות של נתניהו מדי ערב בימי הסגר הקשים כותב בנט: "בדרך כלל המופעים הללו כללו הרבה טפיחות עצמיות על השכם; כמה המשבר מנוהל טוב; איך המצב בישראל מוצלח יותר מאשר במקומות אחרים ואילו מנהיגים התקשרו כדי להתייעץ איתו וללמוד ממנו. אבל אחרי כל התוספות והקישוטים - רק מעט מאוד מידע מעשי ניתן לציבור". בנט מספר שהוא עצמו העדיף את מודל מסיבות העיתונאים של מושל ניו יורק, אנדרו קומו, ממנו לקח את הפורמט לתדרוך בגובה העיניים. כותבת שורות אלה אף הפנתה מספר שאלות באותן מסיבות עיתונאים של בנט (עיתונאים לא נכחו פיסית, אך העבירו שאלות), והפלא ופלא, אף קיבלה תשובות.

על התהליך שעמד מאחורי ההחלטה להקים מלוניות בחסות צה"ל מספר בנט כי לחץ לכך, אך לא קיבל תשובה. "בסופו של דבר ביום שישי 13 במארס קיימתי שיחת ועידה עם נתניהו, בר סימן טוב ומאיר בן שבת (ראש המל"ל)… ראש הממשלה אמר פחות או יותר שזה רעיון נכון, אך לא ממש הטיל משימה מעשית על אף אחד להקים מרכזי בידוד. עבורי זה היה מספיק. פירשתי את זה כאור ירוק".

בנט מאשים את נתניהו באחד הדברים החמורים שהתרחשו בחצי השנה האחרונה. "ימים בודדים לאחר המקרה הראשון של הקורונה בישראל, פעלתי להעביר סמכויות הביצוע ממשרד הבריאות למשרד הביטחון. כמעט כל המומחים תמכו. למרות בקשותיי לאורך כל תקופת המשבר, נתניהו סירב להעביר למשרד הביטחון סמכויות. זו הייתה שגיאה חמורה שגרמה לנזקים קשים מנשוא לפרנסת אזרחי ישראל ולבריאותם... הממשלה נכשלה באופן מוחץ".

בספרון בנט פורט את היחס הגרוע שמקבלים אנשי מכון ויצמן עד לימים אלה, למרות ניסיונות שלו לפתור את הסבך מול השר המכהן יולי אדלשטיין. הוא גם מפרט את הצורך הדחוף לפתוח את הטיסות ("אין הוכחות להידבקות במטוסים, כולם יושבים עם מסיכות כל הטיסה") ולהגיש סיוע ממוקד ודחוף לענף התרבות בישראל, באמצעות סבסוד מסיבי של כרטיסים להופעות.

 בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

אכזבת האחדות

מאה ימים של חסד, זה משך התקופה שהאופוזיציה, התקשורת והציבור אמורים לתת לממשלה חדשה להתחיל לנוע ולתפקד. בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת מהירה, לנבחרי הציבור ב-2020 לא הוענקו אפילו 100 שעות. אחרי שלוש מערכות בחירות אזרחי המדינה, ואיתם המדיה, היו על הקצה. הציפיה הייתה גדולה.

לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ הייתה משימה קשה, אך לא בלתי אפשרית. נתניהו, וותיק ומשופשף, ידע בדיוק מה צריך היה לעשות כדי שזה יעבוד. הוא עמד בפני אתגרים קשים ומורכבים מזה בחייו. גנץ, הפוליטיקאי הטרי מבין השניים, ניצב כל חייו מול אש, לא פוליטית, אלא אש אויבים. מהו אתגר הפוליטי, בהשוואה לקשיי חייו של קצין בצה"ל?

אך הם אכזבו. בתום 100 ימים ללא-חסד, זו היא אכזבת האחדות. ממשלת בזבוז הכסף של 34 שרים ו-8 סגני שרים. לפחות 24 מהנ"ל מיותרים. ח"כים שהיו צריכים לומר: "תודה, אבל לא ניקח תפקידי שרים בעיתות קשות". הם היו צריכים ללכת לכנסת, לשבת שם, ולהגיש סיוע לציבור הישראלי באמצעות הלשכות שלהם. תחת זאת בחרו בכיבודים, שיפוצים, שידרוגים ופמליות של יועצים.

אכזבת האחדות היא בהפרה המידית של ההסכם. רק נחתם הנייר אחרי מו"מ מתיש, ומיד הושלך. נתניהו הוא האשם בכך. הוא ביקש תקציב דו-שנתי, שרבט את שמו על נייר ההסכמה, ומיד עם תחילת עבודת הממשלה חתר להפרתו בדרכים נכלוליות. הציבור הישראלי למד לבלוע, בכאב, את החרבת כל המוסכמות של התנהגות פוליטית בזמן קמפיין בחירות, אך ניתוץ הסכמה שכזו זמן קצר אחר החתימה, מחסלת אפשרות לנהל חיים פוליטיים בסיסיים.

אכזבת האחדות היא בחוק לדחיית מועד העברת התקציב, חוק פרוצדורלי שכל מטרתו היא לאפשר לצדדים להסכים על מה שסיכמו להסכים במאי 2020. חוק שמהותו הארכת חיים של ממשלה לא מתפקדת, שבמקום לעבוד למען הציבור, שריה וסגניה עסוקים בעצמם. בהארכת מועד התקציב, לא הראו נתניהו וגנץ כוונות רציניות, למשל - להחליט שתקציב 2021 יועבר כבר עתה. נתניהו מחפש את דרכו החוצה, וגנץ לא התנה את ההסכמה על הארכת מועד תקציב 2020 כתנאי להשתתפות בהצבעה.

אכזבת האחדות היא בכך שבכל החודשים שחלפו הליכוד וכחול לבן פעלו בצוותא ובשיתוף פעולה רק בתיקון חוקי הפרוצדורה, כשהרחיבו את הממשלה, כשהאריכו את חייה. אין להם טיפת אחדות בזרת, למעט תחזוקת המשרה.

תגובות: "אמירות שנעות בין אגדות לשקרים"

פרופ' סיגל סדצקי מסרה בתגובה: "בתקופה שבה קיבלו את המלצותיי, מדינת ישראל הייתה מובילה עולמית בהתמודדות עם המגיפה. במשך למעלה מחודשיים פעלנו למניעת חדירת הקורונה לישראל. היינו בין המדינות הראשונות שהבינו את עומק האתגר וידעו להיערך עליו, בין היתר בהובלת מדיניות של סגירת גבולות מושכלת.

בתקופה זו עסקנו בקטיעה מוצלחת של שרשראות הדבקה, הקמנו והרחבנו את התשתית המעבדתית להתמודדות עם הקורונה. לאחר כחודשיים וחצי של פעילות מונעת וריחוק חברתי, יושם סגר שבלם את ההתפשטות הקהילתית. לצערי התשתית האיתנה שנוצרה לא נשמרה עם הפתיחה המהירה מידי של המשק.

חלק ניכר מהאמירות שבספר נעות בין אגדות לשקרים, והעובדה שהשר לשעבר בנט ממשיך לתקוף את אנשי המקצוע שעבודתם מוערכת ומוכחת בארץ ובעולם, אינה קשורה לתחום הרפואה".

משה בר סימן טוב העדיף שלא להגיב. מלשכת נתניהו לא נמסרה תגובה.

קטעים מתוך הספר: הקונספציה, חוסר ההבנה והמקלות בגלגלים

על החוסר בחידוד המסרים:
"פקידים בכירים במשרד הבריאות חלקו עליי וטענו שאסור לדבר באופן שונה על מבוגרים ועל צעירים, ולכן בכל השלבים הראשונים של המגפה התמקדו בעיקר בהדרכה שלא ללחוץ ידיים ובשמירה על מרחק, אך לא על שמירה מיוחדת על מבוגרים. מאוחר יותר הם הצטרפו למסר הזה"

על הפגיעה בעסקים:
"חלק משרי הממשלה לא הרגישו את הלחץ הבהול שהרגישו בעלי העסקים. האמת היא שזאת לא אשמתם. רובם המכריע מעולם לא הקים עסק, אף פעם לא שכר עובדים ומעולם לא הוציא חשבונית. הם מעולם לא ניתחו תלוש משכורת או היו צריכים להעריך סיכונים בהפקת מוצר חדש או לקראת רכישה מאתגרת. הם פשוט לא מבינים בעולם העסקים האמיתי, ולכן לא הפנימו את גודל המכה שבסגירת עסקים"

על הגדלת הבדיקות:
"הם הכשילו יוזמות שונות להגדלת קיבולת הבדיקות. כשפרופ’ גבי ברבש קידם עם מכון וייצמן עריכת בדיקות המוניות ברשתות המזון שאליהן מגיעים אלפי צרכנים מדי יום - בכירי משרד הבריאות יירטו את הרעיון. כשפרופ’ זאב רוטשטיין עשה בדיקות לעובדי בית החולים - בכירי משרד הבריאות הודיעו לו שהם מפסיקים לספק לו מטושים"

על ההסכם עם My Heritage :
"במשרד הבריאות הכשילו אותנו. המשרד חתם תחילה על מסמך עקרונות עם My Heritage להקמת מעבדה והיא הייתה יכולה להיות מוכנה בארץ כבר בתחילת אפריל. אבל בכירי המשרד התחרטו, הפרו את החוזה וחסמו את הטכנולוגיה החדשנית שישראל הייתה זקוקה לה כל כך"

על חוסר ההיערכות לגל השני:
"בסופו של דבר ראש הממשלה הכריע כדעתי, וב-27 במרץ, משרד הבריאות הוציא הודעה רשמית לתקשורת שתוך שבועיים הם יגיעו ליכולת של 30,000 בדיקות ביום. אך הודעות לתקשורת לחוד ומעשים לחוד. רק חודשים אחר כך, בתחילת חודש יולי, משרד הבריאות סוף-סוף הכניס לפעולה את המעבדה של My Heritage וקיים 30,000 בדיקות ביום. אבל זה כבר היה מאוחר מדי, כי הגל השני כבר פרץ"