הנהלת בתי המשפט ביקשה מגוגל להסיר כתבות שמבקרות שופטים

הנהלת בתי המשפט פעלה מול חברת "גוגל ישראל" על מנת להסיר ולצנזר כתבות ביקורתיות נגד שופטים, אף כאשר הן לא כללו כל הסתה או ביקורת שאיננה לגיטימית. פעולות אלה, שנעשו לכאורה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בחופש העיתונות, נחשפו לראשונה על ידי נטעאל בנדל בעיתון "הארץ".

הבקשות של הנהלת בתי המשפט מגוגל הוגשו במסגרת עבודתו של "צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת", שפועל בשגרה נגד פרסומים מכפישים או מסיתים נגד שופטים ברשתות החברתיות. הצוות ביקש מגוגל להסיר מתוצאות החיפוש פרסומים של עיתונים ואתרים - בהם "הארץ", "דה מרקר", "גלובס" ו"וואלה". לטענת בנדל, בחלק מהמקרים הדבר נעשה אף מבלי לעדכן את כלי התקשורת הרלוונטיים. בנוסף, הנהלת בתי המשפט לא דיווחה למשרד המשפטים שאנשיה פעלו להסרת הידיעות, והיועץ המשפטי של בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, לא דיווח על כך כשסקר את עבודת הצוות עבור הכנסת.

בין הכתבות שהתבקשה הסרה שלהן נמצאת כתבה של הדס מגן ב"גלובס" מחודש מאי 2005. בכתבה מצויין כי "היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט לסגור את תיק החקירה נגד השופט ג'מיל נאסר, שופט בית משפט השלום בעכו, בחשד לקבלת דבר במרמה, מחוסר ראיות מספיקות". לא ברור בעליל מה הייתה ההצדקה לפנות לגוגל בדרישה להסיר את הפרסום, אשר כלל דיווח אינפורמטיבי אודות מצבו המשפטי של השופט נאסר, ואף הובאה בכתבה תגובת השופט נאסר באמצעות עורכי דינו "כי לא היה ספק בלבו, לאורך כל הדרך, כי הוא נקי מכל רבב, וכי דין התלונה הכוזבת להיסגר". בקשת ההסרה מגוגל הוגשה ב-2015, עשר שנים לאחר פרסום הכתבה.

באותה שנה ביקשה ההנהלה להסיר את אותו הדיווח כפי שפורסם בוואלה וב-nrg. בנדל מציין כי ככלל, גוגל לא נענתה לבקשות הנהלת בתי המשפט ולא הסירה מתוצאות החיפוש שלה ידיעות עיתונאיות. ואולם, במקרה זה וואלה ו-nrg הסירו בעצמם את הידיעות מהרשת, בעוד גלובס השאיר את הדיווח באתר.

בתחום הפרסומים ברשתות החברתיות, ב-2016 ביקשה ההנהלה מטוויטר לחסום פרופיל סאטירי בשם "פייק מרים נאור", נשיאת העליון דאז, ומגוגל ביקשה להסירו מתוצאות החיפוש שלה. טוויטר וגוגל לא נענו לבקשה ודחו אותה על הסף. גורם בהנהלת בתי המשפט משער בשיחה עם "גלובס" כי החסימה התבקשה לאור העובדה כי בתחילה החשבון נחזה להיות חשבון אמיתי של הנשיאה נאור ולא סאטירי. בדיקת גלובס מעלה כי מלכתחילה חשבון הטוויטר נקרא "פייק נאור".

ב-2017 ביקשה ההנהלה מגוגל ומטוויטר לחסום חשבון מזויף על שמה של נשיאת העליון אסתר חיות. טוויטר נענתה לבקשה כי הפרופיל לא הוגדר כ"פייק", בניגוד לזה של נאור, ובכך נגד את כללי הקהילה של הרשת החברתית.

המאגר של הנהלת בתי המשפט "בעייתי ומעלה קשיים שונים"

בשלהי 2018 הודיע המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, במכתב לתנועה למשילות ודמוקרטיה כי הוא סבור שהמאגר של הנהלת בתי המשפט, המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, הוא "בעייתי ומעלה קשיים שונים". דבריו של נזרי הגיעו לאחר שנחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי. התנועה למשילות ודמוקרטיה ביקשה למחוק את המאגר, אולם הנהלת בתי המשפט סירבה, בטענה שהמטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.

מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.

בעקבות התערבות עו"ד נזרי, הנוהל של הנהלת בתי המשפט רוכך וצומצם מאוד, ולמעשה מאז אותה התערבות נזרי, לא בוצעה כל פניה של הרשות השופטת להסיר פרסומים פוגעניים נגד השופטים.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "‎ביום 11.12.2019 נכנס לתוקפו נוסח מעודכן של נוהל עבודה ובקרה של מנהל בתי המשפט לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת (עדכון לנוסח מחודש נובמבר 2015). הנוסח המעודכן של הנוהל מעניק כלים בין היתר להתמודדות עם תופעת הטרדת השופטים במרשתת במטרה לצמצמה, זאת תוך שמירה על האיזונים המתחייבים בדין והוא פרי עבודתו של צוות עבודה משותף למשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. הנוהל מפורסם באתר הרשות השופטת. הקישורים אשר צורפו לשאילתה נוגעים לפרסומים ישנים מתקופה שקדמה לעדכונו של הנוהל על ידי הצוות המשותף וכיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה הספורות הללו". עוד צוין בתגובת הנהלת בתי המשפט כי "בשנים 2019-2020 לא היו פניות להסרת פרסומים עיתונאיים".