ללא סגר עכשיו נאבד שליטה על התפשטות הקורונה

הממשלה חייבת להטיל סגר מיד כדי לעצור את התפשטות נגיף הקורונה בישראל • אחרת החזרה ללימודים, המפגשים המשפחתיים בחגים והחורף הקרב ובא יביאו לאיבוד שליטה מוחלט על התפרצות המחלה בארץ

שלט עידוד שנתלה מחוץ לחלון דירה בארץ בצל הסגר / צילום: שלומי יוסף, גלובס
שלט עידוד שנתלה מחוץ לחלון דירה בארץ בצל הסגר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אנו מצויים כעת בתקופה קריטית בהתמודדות עם מגפת הקורונה. השאלות הן - האם המגפה תתפשט יותר ונאבד שליטה עליה, האם צוותי הרפואה המסורים יקרסו מהעומס, או שמא נצליח לעצור את התפשטותה. אנו עומדים בפני אירועים מרכזיים שעלולים להחמיר את התפשטות הקורונה עד כדי איבוד שליטה, אם לא נשכיל לנקוט עכשיו ומיד צעדים נכונים ונבונים לסגר כללי, תוך פגיעת מינימום בכלכלה ובחברה.

לכולנו, כעם היהודי, וכחלק מהערכים שלנו, חשוב לשמור על חיי אדם בבחינת "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". הצעדים כוללים את האוכלוסייה המבוגרת/הקשישה, הנפגעת העיקרית מהקורונה. אדגיש, כי בתקשורת טוענים "מלומדים וידענים" שהקורונה פוגעת ככלל בגילאים גבוהים, ולא כך הוא.

השבוע חוזרים לבתי הספר, וכל תוכנית טובה ככל שתהיה, לא תוכל למנוע כליל הידבקויות של ילדים ומורים; בעוד כשלושה שבועות יחול ראש השנה, ויהיה קשה להימנע לחלוטין מחגיגות משפחתיות; ועל הסף עומדים הסתיו והחורף ש"מבשרים" גם את בוא השפעת, שיבלבלו אותנו כיצד להבחין בבדיקה קלינית עם תסמיני שפעת, אם זו שפעת או קורונה. שלושה אירועים אלה ונוספים, עלולים להגביר מאוד את התפשטות הקורונה, אם לא נשכיל לנקוט עכשיו וכעת צעדי סגר נכונים ונבונים.

היום עדיין מוצעים פתרונות חלקיים, כמו שיטת "הרמזור", שייתכן שהייתה יכולה להועיל משהו לו היינו מנסים אותה לפני כחודש. אולם נראה שאיחרנו את המועד, ועכשיו זו לא העת לניסיונות אם רוצים למנוע ולהכות בהתפשטות רבתי של הקורונה. כדי להתכונן לבאות, אין מנוס מהפעלת סגר לשבועיים (נניח מיום שלישי 01/09/2020 עד יום שלישי 15/09/2020). לאחר מכן נוכל ללמד בבתי הספר יותר בבטחה; ולחגוג את חג ראש השנה בשמחה, ברוגע יחסי; ונהיה מוכנים טוב יותר לקראת מחלות השפעת והקורונה שיתקפו בחורף.

בסגר כללי כזה הלימודים יילמדו מרחוק, ניתן יהיה לנהוג בגמישות ולאפשר לאוכלוסייה צעירה לצאת לעבודה נדרשת, נוסף לעבודות חיוניות הכרחיות. התנסינו בסגר דומה בהצלחה ב"גל הראשון" של מגפת הקורונה.

אין תוכנית; יש כעסים

המצב כיום במאבק בקורונה מורכב ולא ברור, כנראה שגוי ולא תכליתי. אין תוכנית סדורה ומפורטת המובנת לציבור הרחב; וישנם כעסים בקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים. אחד הדברים הבעייתיים הוא ריבוי מנהלים אחראים, שכל אחד מושך לכיוון המועדף עליו, לעיתים ממניעים לא עניניים.

כבר בתחילת הדיונים על מינוי פרויקטור לקורונה, סברתי שהאיש לא חייב להיות רופא, אלא עדיף למנות איש ניהול וארגון, שיפעל כ"מתאם-מקשר" בין הגופים השונים, כולל המל"ל, שאחראי גם לנושא ההסברה. בקשר לתחום ולנושאים הרפואיים - אחראים ואמורים לתת מענה מנכ"ל משרד הבריאות וצוותיו הרפואיים. ואם הם לא יספקו מענה הולם, יש לתגבר אותם ו/או לרענן בעלי תפקידים.

מעל כל אלה, עומד בראש הפירמידה "קבינט הקורונה" הממשלתי, שבאחריותו לקבל את ההחלטות הכי נכונות, לאחר שמיעת כל הגורמים המטפלים, ולדאוג ליישומן. כיום, מתנהל כאן פרויקטור-רופא, כשכל כובד האחריות והציפיות למזור מונחים על כתפיו. פרופ' רוני גמזו שכרגע הוא "מתפקד-על" מעל משרד הבריאות, מקבל לא פעם החלטות עצמאיות. לא היה רצוי ולא נכון מלכתחילה מצד הממשלה להגיע למצב זה הגורם לאי-ודאות.

לאור הסיטואציה הנוכחית שנקלענו אליה, אין מנוס מקבלת החלטה ממשלתית להפעלת סגר כללי, עם גמישות לעובדים צעירים, לפני שנאחר את המועד. פתרונות אחרים לעת הזו, לא ישפרו את המצב ועלולים להביא להידרדרות המגפה ולאיבוד שליטה.

הכותב הוא מומחה להפרעות קשב וריכוז. כיהן בעבר כמנהל בית-חולים קפלן, בי"ח העמק ובי"ח מאיר; פרופסור אורח באוני' ג'ונס הופקינס בולטימור ארה"ב; יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור ועורך ביטאונו.

צרו איתנו קשר *5988