בלי ישיבות ממשלה, בלי מסיבות עיתונאים ובלי תדרוכי קורונה בשמונה בערב: לאן נעלם נתניהו?

הימים היו ימי השבעת הכנסת ה-23. הציבור הישראלי הבין שמערכת הבחירות הסתיימה, שוב ללא הכרעה, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו נאבק בו זמנית במגפה קשה, בקריסה כלכלית ובתוצאות בחירות בעייתיות שאינן מאפשרות לו להרכיב ממשלה. מדי ערב או שניים, כשלוש פעמים בשבוע, התייצב נתניהו אל מול המצלמות ואזרחי ישראל, נתן הצהרות לתקשורת או התראיין לערוצי הטלוויזיה והזהיר מפני הסכנה העצומה של הנגיף.

ההצהרות של נתניהו חלחלו. אחריהן הגיעו הופעות תכופות נוספות. אלא שמאז השתנו פני הדברים. במהלך הגל השני, כאשר היקף התחלואה בישראל נמצא בעלייה חדה - עד כדי כך שהנתונים הם גרועים ברמה העולמית - התמעטו מאוד ההופעות של ראש הממשלה העוסקות בנושא הקורונה - מ-6 הופעות במהלך הגל הראשון בחודש מרץ ועד להופעה אחת בודדת מאז חודש אוגוסט במהלך גל התחלואה השני.

 התחלואה בעלייה-1

למעשה, מ-2 לאוגוסט - דום שתיקה. כך עולה מבדיקת "גלובס", שמבוססת על נתוני "יפעת". הנתונים שנבדקו כוללים הופעות פומביות של נתניהו - מסיבות עיתונאים או הצהרות לתקשורת - שבהן הדגש המרכזי היה נושא הקורונה.

בפעם האחרונה שבה נתניהו הקדיש הצהרה פומבית מיוחדת לנושא הקורנה הוא דיבר על המינוי של פרופ' גמזו, מענקים לכל אזרח ועל התקוות להוריד את התחלואה. באותה הצהרה קיוו נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין וגמזו, כי עד פתיחת שנת הלימודים הם יבלמו את הפצת הנגיף.

נתניהו היה עסוק בחודש אוגוסט מבחינת הצהרות לתקשורת בהסכם השלום עם איחוד האמירויות, בקידום וטיפוח קשרים אחרים, עם פתיחת טיסת אל-על מעל לערב הסעודית, האפשרות של יצירת קשרים עם בחריין, עומאן, סודאן ובסוף הגיעה גם קוסובו. למעשה, מאז אותה הצהרה לתקשורת בתחילת חודש אוגוסט - יחסי החוץ של ישראל הם אחד הנושאים המרכזיים בהצהרותיו של נתניהו לתקשורת.