יו"ר נשיאות המגזר העסקי על החל"ת: "אנשים לא יחזרו לעבודה. אין תמריץ"

ההחלטה להחיל תוכנית חל"ת התקבלה בראשיתו של המשבר בשבת המכונה "השבת הדרמטית", 14 במרץ, שבמהלכה התקבלו חלק מההחלטות המשמעותיות להתמודדות עם משבר הקורונה. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הוזמן אז לפגישה דחופה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, יו"ר הסתדרות העובדים וגורמים נוספים, וכולם הסכימו פה אחד שחייבים להחיל תוכנית חל"ת, וכמה שיותר מהר. יום למחרת נפגש אמיתי עם שר האוצר דאז, משה כחלון, ומנכ"ל משרדו דאז, שי באב"ד, והתקבלה סופית ההחלטה שזה הכרחי.

אמיתי מספר כי "אין לי ספק שבתחילת האירוע, במרץ, ההחלטה להחיל את מודל החל"ת הייתה החלטה נכונה. גם אני וגם יו"ר ההסתדרות ישבנו עם האוצר, ואמרנו שזה הפתרון הנכון באותה עת. סיכמנו עם כחלון ובאב"ד שעד פסח, כולל פסח, המעסיקים יוכלו להוציא את העובדים לחל"ת, והם מתחייבים שלא לפטר עובדים, ומיד בסוף פסח נשב ונחשוב האם זה המודל הנכון".

אבל אחרי פסח הוא כבר לא מצא את אותה אוזן קשבת ל"חשיבה המחודשת" שהייתה אמורה להיעשות. "מיד אחרי פסח, גם יו"ר ההסתדרות וגם אני באנו לאוצר וטענו שחייבים לשנות את המודל הזה. כבר אז הבנתי שהמודל הזה יגרום למוטיבציה שלילית אצל העובדים וגם המעסיקים לא ימהרו להחזיר עובדים. אז פנינו מספר פעמים לשכנע שחייבים שינוי, אבל החליטו לא להיענות לדרישות שלנו", הוא אומר.

בינתיים הדמויות התחלפו, כחלון ובאב"ד כבר לא באוצר, אבל המודל שהיה אמור להיות "עזרה ראשונה" למשק לפסח בלבד - עדיין קיים, ומוארך מעת לעת. "מה שמתאים כטיפול נמרץ לא מתאים כטיפול במחלה", אומר אמיתי. "כשלושה שבועות אחרי פסח, באפריל, היו שיחות על שינוי המודל, אבל הבקשות שלנו לעשות חישוב מסלול מחדש לא התקבלו. ככל שעוברים הימים אני מתעקש שחייבים לעשות תיקון למודל החל"ת. זה מודל רע. אני שומע מהשטח כבר תקופה ארוכה שקשה לגייס עובדים. העובדים היום לא ממהרים לחזור לעבודה. זה לא אומר שאם מחר בבוקר אם נעבור ל'מודל הגרמני' נראה מהפכה אבל במצב הנוכחי אנשים לא יחזרו לעבודה. אין להם תמריץ".

אנשים מסרבים לחזור לעבודה?
"מחלקים כסף לאנשים, הם יושבים בבית ומקבלים 7,500 שקל, וחלקם עושים עבודות מזדמנות מתחת לשולחן בעוד 4,000 שקל, אז למה להם לחזור לעבודה ולקבל פרוטות? אני שומע את זה כל הזמן מהשטח. חסרים היום 100 אלף עובדים במגזר העסקי, בלי להזיע. הרבה חברות מנסות לגייס ולא מצליחות".

המודל הגרמני זה הפתרון עבור המשק?
"מודל משולב זה המודל הנכון. בתוך המגזר העסקי יש ענפים שהחל"ת טוב להם, כי אין להם פעילות כלל. עבורם הדבר שנדרש לעשות זה חל"ת גמיש. לצדם, יש ענפים שמעדיפים משהו שיותר קרוב ל'מודל הגרמני'.

"אבל לפני הכל, המדינה צריכה לטפל בביקושים ובהנעת הפעילות העסקית. המגזר העסקי לא יקלוט עובדים בשום מודל אם לא נדע לייצר לו את הביקושים ואת הביטחון שיהיו עוד ביקושים וחזרה לפעילות מלאה. המעסיק לא יוכל לקלוט עובדים אם לא נחזיר אותו לגלגל עשייה ותעסוקה. אם נאיים עליו כל הזמן בסגר אף מעסיק לא יקלוט עובדים. אין לו מה לעשות איתם. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הנגיף הזה עד סוף 2021, לא עד מרץ שנה הבאה כמו שחלק מעריכים. מכיוון שכך צריך לפעול בהקדם להנעת המשק".

מה השיטה לעשות זאת?
"אני מאמין בפעילות הפרויקטור שעובד דיפרנציאלית, אז צריך לפעול בשיטה דיפרנציאלית ולרדת לרזולוציות הכי נמוכות, ברמה של שכונות ורובעים ולעשות את הבדיקות הנדרשות של שרשרת ההדבקה, אך לצד זה הממשלה צריכה לעשות מאזן כלכלי בריאות ודרך זה לקבל את ההחלטות. ברגע שתהיה שקיפות ונראה שההחלטות מנותקות מפוליטיקה ומקצועיות, הדברים יתחילו להתאזן. הממשלה תצטרך ליצור את הביקושים בין היתר דרך כך שאת הרכש כחול לבן היא תוציא רק לשוק המקומי. יש 100 מיליון שקלים של רכש שיכול לייצר גל ענק של ביקושים במשק. טראמפ אמר אמריקה-פירסט ואנחנו צריכים לומר 'ישראלים פירסט'. אין סינים. תשלחו אותם הביתה. כל העבודות שאנחנו יודעים לבצע, גם אם יעלו 20% יותר, זה צריך להיות כחול לבן. הסינים זה מכה שהורגת את הכלכלה הישראלי. כל הפעילות העסקית של מדינת ישראל, של המגזר הממשלתי וציבורי וכל מי שנתמך על ידי הממשלה - כל העבודות האלה צריכות להיות במשק הישראלי. זה מיליארדים שאנחנו מוציאים החוצה בעיקר לסינים, והשיקולים של מי שעומד מאחורי זה לא נקיים. לא ראויים".

ואז - לאחר ייצור ביקושים - איזה מודל העסקה צריך להחיל?
"מודל משולב, שלפיו, בענפים מסוימים נצטרך להמשיך את החל"ת כל עוד לא יעלו להם הביקושים והם לא יצליחו להתרומם, אבל גם אז בתנאים. עובד שמקבל דמי אבטלה ויוצעו לו עבודות לא יוכל להמשיך לקבל את הכסף אם סירב לעבוד. יש ענפים שבהם מחפשים עובדים. עובד צריך ללכת למקום עבודה אחר, אחרת ישללו ממנו דמי האבטלה.

"בחלק המרכזי יותר של המעסיקים במשק צריך ללכת למודל הגרמני. המעסיק יקלוט את העובדים חזרה, לעובד יהיה את הביטחון שהוא מקבל את הכסף שלו ולמעסיק יהיה ביטחון שהוא לא מאבד את עובדיו ויכול לחזור לפעילות או לעשות בינתיים פעולות לשיפור העסק, שדרוג כוח האדם, הכשרות מקצועיות והרבה דברים אחרים - במקום שהכסף שישולם לאדם שיושב בבית ולא עושה כלום".