מאסר | פיצ'ר

הסנגוריה הציבורית ממליצה: לא לכלוא עניים שאינם יכולים לשלם קנס בגובה שמוטל עליהם

בדוח הפעילות השנתי שלה ל-2019 מתריעה הסנגוריה הציבורית: "עונשי הקנס שמוטלים על עבריינים חורגים לעיתים קרובות מיכולתם הכלכלית" • כך, לדבריה, רבים מהעבריינים מעוטי היכולת נקלעים ל"מלכודת עוני", וחוזרים לפשע

הסנגור הציבורי, יואב ספיר. "יש נטייה לפגוע בקלות יתר בזכויות האוכלוסיות החלשות" / צילום: כדיה לוי, גלובס
הסנגור הציבורי, יואב ספיר. "יש נטייה לפגוע בקלות יתר בזכויות האוכלוסיות החלשות" / צילום: כדיה לוי, גלובס

מחקרים רבים מראים שהגורם המרכזי ביותר לעבריינות חוזרת (רצידיביזם), לכך שאנשים חוזרים לבצע פשעים, הוא שהם נקלעים למצוקה כלכלית. פעמים רבות, ההליך הפלילי שמנהלת המדינה נגד עבריינים שסנקציות כלכליות בצדו, עלול לכלוא את העבריינים לא רק מאחורי סורג ובריח אלא גם במצב של חוסר יכולת להשתקם כלכלית. כך, רבים מהעבריינים מעוטי היכולת נקלעים ל"מלכודת עוני", והם חוזרים לגנוב ולפרוץ ולשדוד, כדי לשרוד כלכלית.

מי שמייצג את אותם חשודים ועבריינים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש היא הסנגוריה הציבורית שמפרסמת את הדוח השנתי שלה לשנת 2019. פרק מיוחד בדוח השנה שמכונה "מלכודת העוני - הנטלים הכלכליים בהליך הפלילי" מוקדש לסוגיות הכלכליות.

מרבית התלונות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה 

בשלהי 2019 כשהחלה הסנגוריה הציבורית לכתוב את הפרק הכלכלי בדוח השנתי שלה, היא לא שיערה שאנחנו עומדים לפני התמודדות עם מגפה עולמית, שתגרום לזעזוע כלכלי ברוב שכבות האוכלוסייה. המשבר הכלכלי משפיע על כולם. אולם בלקוחות של הסנגוריה הציבורית, הוא פוגע במיוחד. בדוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2019 נסקרו הבעיות העיקריות בתחום הענישה הכספית בהליכים פליליים והוצעו מספר פתרונות.

הסנגוריה נותנת בדוח דוגמאות לנקודות המפגש בין ההליך הפלילי לבין צרכים כספיים שעלולות להביא לפגיעה בזכויותיהם של חסרי האמצעים. כך, למשל, מציינת הסנגוריה הציבורית בדוח כי ביחס לחלק מן העבירות ניתן באמצעות תשלום כספי להימלט מאימת ההליך הפלילי ולעבור למסלול מקל יותר של כופר, קנס מינהלי או אכיפה מנהלית.

לכן, חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה; נידונים עניים שלא ישלמו את חובות הקנס עלולים למצוא עצמם מרצים "מאסר חלף (במקום) קנס"; אסירים עניים עלולים לא לצאת לחופשות, לא להשתלב בתוכניות שיקום ולא להשתחרר בשחרור מוקדם, משום שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם הכספיים על פי גזר הדין. בנוסף, ההליך הפלילי מהווה בפני עצמו גורם משמעותי לחובות, שבתורם עלולים לדרדר את מי שהוטלו עליו, לעוני חמור יותר ולהגביר את הסיכון לרצידיביזם.

אי יכולת לשלם קנס

לפי הדוח, מניסיונה של הסנגוריה הציבורית עולה כי בהתחשב במצבם הסוציו-אקונומי הירוד של מרבית העבריינים, ובוודאי אלו הנמנים עם לקוחות הסנגוריה הציבורית, עונשי הקנס שמוטלים עליהם במסגרת גזרי הדין חורגים לעיתים קרובות מיכולתם הכלכלית.

לפי הדוח, כ-80% מ"המאסרים חלף קנס" (מאסרים המופעלים על עבריינים שאין ביכולתם לשלם קנס שימנע מהם את המאסר, ח' מ') המופעלים בישראל מדי שנה, הם בגין חוב שלא עולה על 5,000 שקל. לשיטת הסנגוריה הציבורית, העובדה הזו מלמדת, כי גם כאשר שיעורי הקנס שנגזרים נמוכים, הם לעתים גבוהים מיכולתם הכלכלית של נידונים רבים.

בדוח מציינת הסנגוריה כי ברבות ממדינות אירופה קיים הסדר שונה להטלת עונשי קנס: מנגנון המכונה "הקנס היומי". לפי מנגנון זה, בית המשפט קובע את מספר ימי הקנס בהתאם לחומרת העבירה, לנסיבות ביצועה ולעברו של הנידון, ובכפוף למגבלת ימי הקנס. לאחר מכן בית המשפט מעריך את מצבו הכלכלי של הנידון ובהתאם קובע את ערך "יחידת הקנס היומית".

הסנגוריה הציבורית קוראת לשקול את אימוצו של מנגנון זה גם בישראל. אף אם לא יאומץ מנגנון הקנס היומי, ממליצה הסנגוריה הציבורית להקפיד, במסגרת המנגנון הקיים, על קיום חקירת יכולת ועל התחשבות אמיתית במצבם הכלכלי של נידונים בעת הטלת הקנס.

פגיעה במועטי יכולת כלכלית

הסנגוריה הציבורית קוראת בדוח השנתי שלה לביטול כליאה של אנשים עניים שאינם יכולים לשלם קנס במקום מאסר. לדבריה, מדי שנה ניתנים כ-30 אלף גזרי דין הכוללים הוראה של "מאסר חלף קנס". כ-3,000 פקודות מאסר מונפקות מדי שנה לחייבים, לעיתים קרובות שנים ארוכות לאחר מתן גזר הדין, מתוכן מופעלות מאות פקודות מדי שנה, המביאות לכליאתם של חייבים רבים בשל אי תשלום הקנס.

תקופות "המאסר חלף הקנס" נעות בין ימים בודדים (כרבע מהנידונים) לבין חודשים ארוכים (כ-15% ריצו תקופות שנעו בין חודשיים לשנה). הסנגוריה הציבורית כותבת כי מנגנון "המאסר חלף קנס" מביא לפגיעה אנושה בחירותם של אנשים מחוסרי יכולת כלכלית.

לפי הדוח, למשל, השנה טיפלה הסנגוריה באם חד-הורית לשלושה ילדים שקיבלה התראה בטרם מאסר למשך 400 ימים. זאת, בגין אי תשלום חוב בסך 4,000 שקל שמקורו בגזר דין על עבירות תנועה מ-2009. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל ורכיב המאסר בוטל וסכום הקנס הועמד על 400 שקל.

הסנגוריה מציינת כי ב-8 באוגוסט פנה הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, במכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), שלמה (מומי) למברגר, ובו קרא להורות על ביטול האפשרות להטיל "מאסר חלף קנס".

במכתבו הצביע ד"ר ספיר על כך שאין במשפט הישראלי מנגנון אפקטיבי שיגן על נאשמים שעליהם מוטל "מאסר חלף קנס" מפני כליאה רק בשל חסרון כיס. ניסיונה של הסנגוריה הציבורית בייצוג נידונים העומדים בפני הפעלת "מאסר חלף קנס" נגדם מלמד, כי אכן אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות העיקריות ממנו, וביניהן חייבים פושטי רגל ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.

קרן תגמולים לנפגעי עבירה

תופעה נוספת שאליה מתייחסת הסנגוריה בדוח היא השימוש הגובר והולך בחיוב עבריינים לשלם פיצוי כלכלי למי שפגעו בהם (נפגעי עבירה). לדבריה, הפיצוי הפלילי רחב ונפוץ מאוד והוא מוטל במקרים רבים יותר מאשר בעבר וסכומי הפיצוי שנפסקים גדלים בהתמדה.

לפי הדוח, "מרבית הנידונים החייבים בפיצוי, הם אסירים ממעמד סוציו-אקונומי מוחלש שמוטל עליהם במקביל גם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. מדינות רבות מכירות בקושי האינהרנטי של הפוגע לשלם פיצוי נאות לנפגע, ורואות בפיצוי הפלילי ככלי סימבולי".

הסנגוריה מציינת שבמרבית מדינות המערב הוקמה קרן תגמולים לפיצוי נפגעי עבירה, בהתאם לראשי נזק מוגדרים, ומתוך תפישה כי למדינה אחריות לאזרחיה שנפגעו מביצוע עבירות פליליות נגדם. "ישראל היא אחת מן המדינות המערביות הבודדות שבהן לא אומצה תוכנית מדינתית שכזאת", מצוין בדוח.

הסנגוריה הציבורית סבורה, כי הגיעה העת לרפורמה בסוגיית הפיצוי הפלילי, שתכלול, כמקובל בעולם, מעורבות מדינתית בדמותה של קרן תגמולים לנפגעי העבירה. "מעורבות כזו תמנע את 'קרב האביונים' שמשאיר את שני הצדדים כאובים ופצועים, ללא אפשרות לשיקום אישי וחברתי אמיתי", מצוין בדוח.

ריביות דרקוניות על חובות פליליים

על פי חוק העונשין, קנס לאוצר המדינה שלא משולם במועדו גדל באופן מיידי ב-50%, ובמשך כל חצי שנה נוספת של אי-תשלום תתווסף ריבית של 5% נוספים מהקנס או מיתרתו. כך שלמעשה בתוך שלוש שנים וחצי החוב המקורי יוכפל.

הסנגוריה הציבורית כותבת בדוח שהריביות הגבוהות מקשות על תשלום החובות ומעמידות את הנידונים בסכנת מאסר בגין אי-תשלום הקנס. "הסנגוריה הציבורית קוראת להפחית משמעותית את שיעורן של הריביות ההיסטוריות, ולהתאימן למציאות הכלכלית הנוכחית, וזאת עבור כלל הנידונים", נכתב בדוח.

ביחס לאסירים, קוראת הסנגוריה הציבורית להקפיא את ריבית הפיגורים והתוספות המוטלות על חובותיהם למשך תקופת מאסרם ובתקופה הסמוכה לשחרורם. "עצירת "מרוץ הריביות", יחד עם פריסה הולמת של החוב לתשלומים, תאפשר לעובר החוק להשתקם ולעמוד בתשלום החוב".

עלות ממוצעת להליך - 1,676 ש'

הסנגוריה הציבורית מציינת בדוח כי בשנת 2019 חל גידול מתון בהוצאותיה. היקף התשלומים הכולל בגין העסקת עורכי הדין החיצוניים והוצאות הגנה עמד בשנת 2019 על כ-183 מיליון שקלים.

לדברי הסנגוריה, נתון זה משקף עמידה יפה בתקציב שנקבע לסנגוריה הציבורית לשנת 2019 על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר והנהלת משרד המשפטים, שעמד על כ-186 מיליון שקלים, בתוספת 10 מיליון שקלים מותנים בהכנסה מאגרות.

כאשר מחלקים את הוצאות הסנגוריה במספר ההליכים שבהם היא העניקה ייצוג, עולה כי העלות הממוצעת להליך בשנת 2019 הייתה כ-1,676 שקלים להליך. 

"נוודא שפגיעת הקורונה באוכלוסיית הכלואים לא תהיה מוגזמת"

הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, מסר: "הדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית מתאר הישגים רבים של הסנגוריה הציבורית בהגנה על זכויותיהם של חשודים נאשמים ואסירים במדינת ישראל. ההומניות של המדינה ושל מערכת המשפט נמדדת דווקא ביחסה לאנשים אלה, אשר בדרך כלל נמנים עם קבוצות אוכלוסייה חלשות, ואשר הנטייה היא דווקא לפגוע בזכויותיהם בקלות יתרה".

ד"ר ספיר ציין כי לצד ההישגים הרבים הדוח מתאר גם קשיים ונושאים הטעונים שיפור במערכת המשפט. "על הדברים המתוארים בדוח לשנת 2019 נוספו לאחרונה אתגרי הקורונה, שלא פסחו על מערכת המשפט הפלילית. אוכלוסיית הכלואים ספגה פגיעות קשות ביותר, והסנגוריה הציבורית התגייסה להשמיע את קולה ולוודא שהפגיעות בה לא יהיו מוגזמות.

"אני מקווה שהדוח יילמד על ידי הרשויות הנוגעות בדבר ושנחזה בשיפורים בטווח הזמן הקרוב. אני מודה לעובדי ועובדות הסנגוריה הציבורית ולסנגורים הפועלים מטעמה על מסירותם למשימה החשובה. אין ספק שההישגים הרבים הם פרי עבודתם המקצועית והקשה".

שר המשפטים אבי ניסנקורן מסר כי: "דוח הסנגוריה הציבורית מלמד על תפקידה החיוני בעשיית צדק במערכת המשפט הישראלית, הן בתיקים פרטניים, בהם הסנגוריה מייצגת חשודים, נאשמים ואסירים אל מול גופי אכיפת החוק, והן בעשייתה המוסדית לקידום זכויותיהם. סנגוריה ציבורית חזקה היא חלק מהותי מההגנה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, הכוללים כמובן גם את זכויות הפרט".

לדברי ניסנקורן, "קריאת דוח הפעילות של הסנגוריה הציבורית מלמדת כי הסנגוריה מגשימה היטב מטרה זו, ומביאה לאיזון ראוי בהליך הפלילי. יש לברך במיוחד על ההגנה של הסנגוריה הציבורית על החלשים בחברה, ועל אזרחים פגיעים יותר - קטינים, אנשים עם מוגבלויות ואנשים חסרי הון כלכלי או חברתי". 

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מטפלת בתיקי חקירה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים במטרה להגיע לחקר האמת. הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית.

באשר לחיפוש בטלפונים ניידים:
משטרת ישראל פועלת תוך הקפדה יתרה בחיפוש במדיה דיגיטלית ובהתאם לנוהל המסדיר את הנושא. נציין כי הנוהל עובר בימים אלה תיקוף מחדש לצורך התאמתו לשינויי הפסיקה והנחית פרקליט המדינה. נדגיש כי משטרת ישראל מטפלת בראיות דיגיטליות כבכל ראיה אחרת ובהתאם לחוק.

המידע המתקבל משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצרכי הגעה לחקר האמת בתיק החקירה בהתאם לצו שניתן על ידי בית משפט. ככל שבמסגרת החיפוש עולה חשד לעבירות נוספות שלא נמנו בצו, פונה המשטרה לבית המשפט למתן הוראות בהתאם.

עוד נציין כי בקשה לחיפוש מתבצעת על ידי הגורמים הרלוונטיים רק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה מארג הראיות והחומרים בתיק.

באשר למעצר חשודים במעורבות בפלילים: ככלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה.

ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק.

נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".

עיקרי ההמלצות

● להקפיד על קיום חקירת יכולת ועל התחשבות אמיתית במצבם הכלכלי של עבריינים בעת הטלת הקנס
● להורות על ביטול האפשרות להטיל "מאסר במקום קנס". זאת, משום שמנגנון זה פוגע בעיקר באוכלוסיות החלשות
● להחליף את המנגנון המטיל על עבריינים לפצות את נפגעי העבירה בקרן תגמולים של המדינה לפיצוי נפגעי עבירה
● להפחית משמעותית את שיעורן של הריביות על חובות פליליים
● להקפיא את ריבית הפיגורים והתוספות המוטלות על חובות העבריינים למשך תקופת מאסרם