"אם תשאלו כל משפחה של נפטר – מבחינתם המערכת כבר קרסה"

"לצערי הרב היכולת שלנו נמצאת עד הקצה", אמר היום ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי רבין (בילינסון). "אם בשוטף יש לנו 111 מחלקות פנימיות ובהן 3,850 מיטות, הרי שכרגע 30% מהן מוקצות לקורונה, ובינתיים היקף התחלואה במחלות שאינן קורונה, לא יורד".

דיקר אמר את הדברים במסיבת עיתונאים של האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, שהתקיימה לפני החלטת הממשלה על הטלת סגר מיום שישי הקרוב, למשך שלושה שבועות. במסיבת העיתונאים השתתפו מנהלי מחלקות פנימיות בבתי החולים, אשר התחננו לציבור - השתמשו במסכות והימנעו מהתקהלויות. הרופאים סירבו לומר האם הם תומכים בסגר או במתווה אחר כמו סגר לילי או סגר מקומי, בטענה כי מדובר בשאלה פוליטית, אולם טענו - אם הציבור לא ישמור על ההנחיות הקיימות היום, סגר נוסף אחרי הנוכחי הוא רק עניין של זמן, ואילו שמירה על ההנחיות תמנע סגר נוסף.

"בואו ניקח אחריות על בריאותנו. בואו ניכנס למעין סגר עצמי - פחות התקהלות, פחות נשיקות וחיבוקים, פחות מפגשים. יותר ריחוק ושטיפת ידיים", אמר פרופ' אבישי אליס, מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים רבין וראש האיגוד. "זו מחלה אמיתית. היא לא קשורה לפוליטיקה. אנחנו רואים את הזלזול במחלה ובסכנות שלה. רבים מידי מסביבנו מסתובבים בלי מסכות למרות שעטיית מסכות מצמצמת את ההדבקה. אנחנו רואים את ההתקהלויות, את החתונות, את התפילות של כל הדתות, אנחנו רואים את ההפגנות. אנחנו רוצים לצעוק מתוך החפירות - זה בידיים שלכם, ההתפלפלות היא לא מועילה. היא מזיקה. הרבה תלוי בהתנהגות האישית".

"עושים דה הומניזציה לאנשים באמצעות המספרים"

"לצערי הדיון במחלה היום הוא רק מספרי", אומר דיקר. "אבל מספרים לא מתקשים לנשום. מספרים לא מביטים בך בפחד. מספרים לא מתים. אנחנו עושים דה הומניזציה לאנשים באמצעות המספרים, ואז קל לנו יותר לשאת בתוצאות המגפה, אבל חייבים להחזיק להכרה ולהפנמה את התוצאות הקשות של המחלה הזו עבור מי שחולה. כמו שהתקשורת הציגה בצדק את הסבל של מי שאיבד את פרנסתו, חשוב להראות את הסבל של החולים ובני משפחותיהם".

דיקר ציין כי "בתחילת הסגר הייתי רופא מוטרד אבל אזרח גאה, על ההתגייסות של הציבור ועל התמיכה שקיבלנו. היום אני רופא פחות מודאג - כי יש לנו את הכלים למנוע את זה, אבל אזרח מודאג מאוד, בגלל מה שהמגפה עושה לנו כחברה. אנא, תנו בנו אמון וקיימו את בקשתנו לעמוד בכללי הזהירות המתבקשים".

ד"ר יונה קיטאי מהמרכז הרפואי מאיר, אישרה כי מחלקות הקורונה נפתחו על חשבון מחלות פנימיות שכבר מתחילות להיות מאוד חסרות: "קריסה היא מילה שקשה לי מאוד להשתמש בה, אבל אולי בחורף הזה נשתמש בה לראשונה".

ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקה פנימית בשיבא, הסביר כי הערכתם של בתי החולים לגבי הסף שיאתגר את התשתיות, הייתה מוטעית בגלל אי הבנת המחלה. "התפיסה שלנו התבססה על הניסיון בטיפול בשפעת, שבה המחלה הויראלית מתפתחת לדלקת ריאות חיידקית, ואז בזמן שמטפלים בחולה באנטיביוטיקה, מנשימים אותו כמעין טיפול גישור עד שהאנטיביוטיקה מתחילה לפעול. מסתבר שבין המחלות הללו אין שום קשר, ודלקת הריאות אינה חיידקית אלא נובעת מאי ספיקה של הריאות. לשם כך יש לטפל בחולים הקשים ביותר במכשיר בשם אקמו, שמחמצן ישירות את הדם. אנחנו רגילים לטפל באקמו בפצועים במשך ימים ספורים. בחולי קורונה מדובר לפעמים ב-20-30 יום. זה מאוד שוחק את הצוותים שלנו. חסרים לנו מכשירי אקמו וחסרים הצוותים הרלוונטיים. אבל זה לא חייב להיות ככה. בידי הציבור ישנו הכוח לשנות את רוע הגזירה".

פרופ' אבישי אליס מבית החולים רבין אמר כי "העבודה שהממשלה אישרה תקנים נוספים לצוות רפואי לא תעזור לנו בחודשים הקרובים כי נדרש זמן להכשיר את הצוותים הללו. אני לא מזהיר מפני קריסת המערכת, כי אנחנו נמשיך לתת טיפול בכל מצב, אך השאלה היא איזה טיפול הוא יהיה, כמה חולים יקבלו לא את הטיפול הטוב ביותר".

סגל הוסיף כי: "אתם שואלים מתי המערכת תקרוס? אני משוכנע שכל משפחה שאיבדה מישהו חושבת שהמערכת כבר קרסה".

"המחלה הזו לוקחת חלק מהאנשים למקומות גרועים מאוד"

קטאי התבקשה על ידי עיתונאי מהקהל לספר על המקרה הקשה ביותר שלה. "הייתה אישה ששכבה במחלקה מעל חודש עם מחלה גנטית נדירה. הקורונה באה והתלבשה על המחלה. היא שכבה שם לבד, צרחה מכאבים, ובסופו של דבר לא שרדה. לא אשכח את זה. המחלה הזו מתלבשת על מחלות כליות, על אי ספיקת לב, על מחלות לב אחרות - אנחנו לא מצליחים להציל את החולים".

בשלב זה העלו העיתונאים את השאלה האם המטופלים מתו "מקורונה" או "עם קורונה". סגל: "אנחנו רואים אנשים מתים. האם תשאלו את אותה שאלה לגבי סרטן? האם אדם בן 75 שמת מסרטן מת מהסרטן או עם הסרטן? ואם היה לו אירוע מוחי? האוכלוסייה הולכת ומתבגרת, ועצם השאלה היא שאלה שאין לה מקום. נחסוך הרבה מאוד כסף אם נאמר שאין צורך לטפל במבוגרים חולים, אבל זה דיון פסול מעיקרו".

סגל: "אנחנו אומרים לכם המחלה הזו היא מחלה נוראית. חלקים מהציבור יעברו אותה בקלות. אבל המחלה הזו לוקחת חלק מהאנשים למקומות גרועים מאוד. מסכה ומניעת התקהלות יקטעו את המשך המחלה. כל מי שרוצה להיות בריא, להתפרנס, ולבלות ואת הטוב ביותר למשפחה וחברים - יש לכם את הכלים לעשות את זה. הדבר הזה יעביר את המגפה מכאן. חד משמעית. אנחנו רוצים להיות בעוד חצי שנה או שנה במצב שבו נברך אחד את השני שלא יחסר לנו שום דבר אבל גם שאף אחד לא יחסר. לא נוותר על הקשישים ולא נוותר על הצעירים עם מחלות הרקע. המחלה הזו לוקחת אנשים בני 40 50 ו-60. זה לא בא בחשבון. אנחנו לקחנו שבועה ובכוונתנו לממש אותה. אנחנו שומרים על כבוד האדם וחייו".