סגר בלי תוכנית: שיעור האבטלה ירד לרגע, ומי שישלמו הם המובטלים

ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו רשת ביטחון • אלא שמסתבר שבממשלה לא נערכו לאפשרות של סגר נוסף • בגלל ירידה קלה בשיעור האבטלה באוגוסט הופעל מנגנון הפחתה בדמי האבטלה, שלא יעלו חזרה למרות הצפי לגידול במובטלים ובעובדים בחל"ת

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

לפני חודשיים הציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ את תכנית "רשת הביטחון 2020-2021" והבטיחו לשכירים ולעצמאים שיש מי שידאג להם. מה שלא סיפרו אז היה שלתוך התוכנית הוכנסו תנאים שמפחיתים את גובה דמי האבטלה ככל ששיעור האבטלה יחזור לממדים נורמליים.

הרעיון הבסיסי היה הגיוני: מכיון שהמשק חוזר לשגרה יש טעם "להעניש" מובטלים שמעדיפים להישאר בבית. לכן, נקבע בתכנית כי דמי האבטלה יופחתו בשתי פעימות - אחת כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-10% והשנייה כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-7.5%. ההפחתה תחול 30 יום לאחר פרסום הנתונים. עתה, כשהמדינה נערכת לסגר שני בישרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהבלתי יאומן קרה: שיעור האבטלה בסוף אוגוסט ירד אל מתחת לקו ה-10%. וכך בעיתוי שאין גרוע ממנו נכנס מנגנון התמרוץ הממשלתי לפעולה: בעיצומו של סגר, כשענפי המסחר והתיירות מושבתים לגמרי אומרת המדינה למובטלים: צאו לחפש עבודה!

המקרה העצוב של הפחתת דמי האבטלה רגע לפני שהנחשול מכה בחוף, מדגים כיצד נראית מדיניות ממשלתית שמפגרת בסבב שלם אחרי המציאות המשתנה. ממש כמו נהג שנזכר ללחוץ על הבלמים רק אחרי שהרכב גמר את הירידה והתחיל את העלייה. מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל, העריכה בראיונות לתקשורת ביום שני כי מספר המובטלים ייגדל בסגר הקרוב בעד 200 אלף בני אדם.

אופטימיות או ראייה קצרת טווח
 אופטימיות או ראייה קצרת טווח

האם המקרה של הורדת דמי האבטלה איננו אלא צירוף מקרים? לא ממש. רק ביום ראשון החליטה על הממשלה על סגר של שלושה שבועות החל מיום שישי. ראש הממשלה הנחה את שר האוצר להציג צעדים כלכליים עד יום חמישי. ומה יקרה עד אז? החלטה להוציא אלפי עובדים לחל"ת יכולה להתקבל היום ברגע. אחרי שבסיבוב הקודם המעסיקים שמיהרו לשלוח עובדים הביתה רק הרוויחו מהצעד - כיצד מתכוונת המדינה להיערך לכך הפעם?

יש דרכים להתמודד עם אי ודאות

לזכותו של שר האוצר ישראל כ"ץ ייאמר שהצליח להקטין את ממדי הפגיעה הכלכלית באופן דרמטי ביחס למתווה שאושר בקבינט הקורונה. לאחר שהסגר צומצם לענפי המסחר והתיירות עדכן האוצר את היקף הפגיעה הצפויה. אגף הכלכלנית הראשית מעריך כי העלות המשקית של צעדי הסגר עליהם הוחלט בישיבת הממשלה, תעמוד על כ-6.5 מיליארד שקל. עלות צעדים אלה נמוכה בכ-8 מיליארד שקל מעלותו של סגר למשך אותה תקופה, במתכונת עליה דובר בקבינט בסוף השבוע שעבר. 

ועדיין מדובר בפגיעה כלכלית קשה. פרופ' אורי חפץ, חבר הצוות המייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהזהיר מפני נזקים של שנים ולא שלל תרחיש של מיליון מובטלים אומר כי "לסגר הבא אסור להיכנס בלי תוכנית כלכלית". לדבריו, "הסיפור הזה שסיפרנו בפעם הקודמת שלא היה לנו זמן - זה היה נכון אז. הפעם אני מקווה שאם מקבלי ההחלטות יכריזו על סגר, הם באותו המשפט יכריזו על העקרונות של תוכנית הסיוע הכלכלי".

"נכון שיש אי ודאות גדולה לגבי תקופת הסגר וההשלכות הכלכליות שלו" אומר ל"גלובס" פרופ' ליאו ליידרמן היועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, אבל "הדרך להתמודד עם זה היא לבנות תקציב גמיש שמתכנן מראש את העלויות והצעדים השונים תחת שניים-שלושה תרחישים עיקריים. הרי תמיד ניתן לבצע התאמות בהתאם להתפתחויות. כל חברה עסקית מתכננת את תוכניות העבודה שלה על בסיס שניים-שלושה תרחישים, ומבצעת בהתאם".

ליידרמן חושב קדימה. תקציב הוא תנאי הכרחי אבל עד שהוא יאושר ועד שייצא לדרך אפשר לנקוט בצעדים מידיים. נקודתיים. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הציג לממשלה רשימה כזו בישיבתה ביום בראשון. "רשת הביטחון שהממשלה פרסה לאחרונה מהווה תשתית טובה לסיוע ותמיכה בשרידות העסקים ולהקלה על העובדים שיפוטרו או יוצאו לחל"ת", פתח ירון, "אך חשוב להתכונן, להרחיב ולהשמיש אותה במספר רכיבים". בין הצעדים שירון מציע הקמת מנגנון שימור עובדים, כלומר סבסוד שכר או מודל גרמני בדרך כזו או אחרת. בנוסף הוא מציע דחיית תשלומי מע"מ והחזרת מקדמות, פטור מארנונה לחודשיים (ספטמבר ואוקטובר); הגמשה של מנגנון החזרה מחל"ת. בנוסף ירון מציע סיוע ועצמאים שמחזורם נפגע בין 25% ל-40% (ולא רק מעל 40%). שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הודיע על תמיכתו בהצעה האחרונה של ירון - אבל היא לא אושרה אתמול בממשלה. למה אתם מחכים?

אבל כששאלנו בממשלה מתי תוצג אסטרטגיית היציאה מהסגר, השיבו לנו שהם עדיין עובדים על אסטרטגיית הכניסה. התקנות לסגירת העסקים למשל או מגבלות התנועה - כל אלה לא סגורים עדיין אז למי בממשלה יש זמן לתכנן מה יקרה כאן אחרי הסגר בעוד חודש?

נתון חריג של דורשי עבודה חדשים

מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם ביום שני עולה כי שיעור האבטלה הרחב עמד בסוף אוגוסט על 11.2% מכוח העבודה או 467.9 אלף איש. בתוך הגדרה זו נכללות שלוש קבוצות: מובטלים, שכירים בחל"ת ושכירים שפוטרו ממקום עבודתם אך אינם מחפשים עבודה. הנתון המשמעותי יותר מתייחס להגדרה הצרה של אבטלה שירדה לראשונה מתחת ל-10%: על פי הסקר, ירד אחוז השכירים בחל"ת בתוספת הבלתי מועסקים באוגוסט ל-9.8% מכוח העבודה, לעומת 10.3% בחודש הקודם.

המשמעות היא כאמור כי החל מאוקטובר יופחתו דמי האבטלה שיקבלו בלתי מועסקים ושכירים בחל"ת ל-90% מדמי האבטלה המלאים שקיבלו לפני שמיצו את זכאותם. ההפחתה היא סופית ולא תשתנה גם אם שיעור האבטלה בהגדרה הצרה ישוב ויעלה מעל 10% בחודש ספטמבר או אוקטובר. גם העובדה ששיעור האבטלה (בהגדרה הצרה) למחצית השנייה של אוגוסט, חזר לעלות מעל ל-10% ועומד על 10.4% אינה רלוונטית משום שהנתון הקובע הוא של החודש כולו.

בתוך כך, גם בשירות התעסוקה נרשם נתון חריג של דורשי עבודה חדשים בהשוואה לימים האחרונים. חשוב לציין שמדובר בשיטות מדידה שונות מאלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך נתון זה מספק גם הוא אינדיקציה לטלטלה שעובר שוק התעסוקה.

מיום ראשון עד שני בבוקר התקבלו בשירות התעסוקה 5,833 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד נרשם זינוק במספר דורשי העבודה החדשים, שהגיע ל-4,314. ייתכן שהמספר הגבוה של דורשי העבודה נובע מההיערכות של מקומות העבודה לקראת הסגר הצפוי בחגים, שעליו הודיע ראש הממשלה, והתחלה של הוצאת העובדים לחל"ת. בשירות התעסוקה מסרבים להתחייב שזו אכן הסיבה וימשיכו לעקוב. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988