מנדלבליט יודיע לבג"ץ אם יפתח בבדיקת הדלפת שיחות של הזוג אלוביץ

היועמ"ש ימסור החלטתו עד ליום שני • זאת, לאחר שבג"ץ קרא לו לשקול בדיקה פלילית
מקדימה, בשאלה מי הדליף הקלטות של שיחות בין הזוג אלוביץ לבין אילן ישועה בתיק 4000

אביחי מנדלבליט / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין, יח"צ
אביחי מנדלבליט / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין, יח"צ

"פעם אחרי פעם באות לפתחו של בית המשפט הדלפות, זה היה בתיק של הנשיא (משה) קצב ובעתירות של (אביגדור) ליברמן. חברי השופט (אליקים) רובינשטיין קרא לזה מכת מדינה, והשופט (יצחק) עמית קרא לזה 'רעה חולה'. אלו לא אירועים לא-שגרתיים. יש כאן תופעה מדאיגה, שהנזקים שלה, כלפי הנאשמים, וזה גם פוגע בתביעה ובאמון בתביעה. שלא לדבר על התביעה שאמורה להתנהל בביהמ"ש המחוזי. אם זה ברמה של תופעה, האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה ולבדוק?" דברים נוקבים אלה אמרה השבוע נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לנציגי היועץ המשפטי לממשלה בדיון שעסק בעתירת בני הזוג איריס ושאול אלוביץ. בעתירה דרשו השניים, המואשמים במתן שוחד לרה"מ בנימין נתניהו בתיק 4000, כי תפתח חקירה פלילית כדי לגלות מי הדליף הקלטות של שיחות ביניהם לבין מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, אילן ישועה. הקלטות אלו היו בידיו של ישועה ופורסמו בתוכנית "המקור" של ערוץ 13.

בצעד נדיר, הרכב בג"ץ אף דחק בנציגי היועמ"ש לפתוח בהליך של בדיקה פלילית בעניין. "על דעת חבריי, לאחר שהתייעצנו, יש לנו קושי עם ההחלטה לא לעשות כלום", אמרה הנשיאה חיות. "אם הייתם אומרים 'עשינו בדיקה מוקדמת... עשינו בדיקה פנימית צמצמנו את המעגלים', משהו שמעיד על ניסיון לפני שאומרים אין תוחלת, אך במצב של החלטה שלא עושים כלום, גם לא בדיקה מוקדמת, ההצעה שלנו שתשקלו לקיים בדיקה כלשהי מקדמית בכל הנוגע להדלפת קלטות השמע".

הנשיאה חיות הקציבה ליועמ"ש עד ה-21 לספטמבר, יום שני הקרוב, להשיב אם יפתח בבדיקה הפלילית המקדמית.

מעגל חשודים רחב

בעתירה שהגיש הזוג אלוביץ, באמצעות עוה"ד מיכל רוזן-עוזר וז'ק חן, נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בנוגע לחקירת ההדלפות, נטען כי עקב תקלה טכנית של הפרקליטות החומרים הועברו באופן פגום לסנגורים, וממילא ברור כי החומר הודלף או על ידי גורמים במערכת אכיפת החוק או על ידי ישועה עצמו.

בתגובה לעתירה כתב היועמ"ש כי "החלטה על פתיחה בחקירה בעניין תחייב החשדת רבים, וחקירתם באזהרה של חשודים פוטנציאליים רבים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מידת העניין הציבורי שבגילוי האמת במקרה זה. זאת, גם בשים לב לשיקול הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים הנובעים מטיבו של המידע".

מנדלבליט גם מתמודד עם הטענה כי הדלפת הקלטות השיחות בוצעה או על ידי ישועה עצמו או על ידי הפרקליטות. לדבריו, "יש לציין כי מדובר בהקלטות שבוצעו עוד בטרם נפתחה חקירה, וכמובן שלא על ידי גורמי החקירה. משכך, וכאן עיקר, השליטה של רשויות האכיפה בהקלטות אלה מוגבלת, ובכלל זה, עקרונית, לא ניתן לשלול אפשרות שההקלטות הופצו למאן דהוא לפני שבכלל נפתחה החקירה, ובשל כך מעגל הנחקרים הפוטנציאליים מתרחב עוד יותר". כלומר, לטענת מנדלבליט ייתכן שהשיחות שפורסמו ביוני 2020, הועברו על ידי ישועה לגורם אחר עוד לפני שנפתחה החקירה הפלילית בפרשה ביוני 2017.

פגיעה בחופש העיתונות

העתירה של הזוג אלוביץ נוגעת לפרסום בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר וברוך קרא, וכן לפרסום נוסף של קרא בחדשות 13. אם היועמ"ש אכן יפתח בחקירה פלילית, זו תהיה הפעם השנייה שקרא ייאלץ להתמודד עם חקירות נגד מקורותיו.

לפני כ-20 שנה נחקר קרא באזהרה לאחר שפרסם את החשדות נגד רה"מ דאז אריאל שרון ב"פרשת סיריל קרן" שהודלף לו על ידי הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ'. חרף חקירתו באזהרה, סירב קרא לחשוף את המקור, אולם המשטרה הצליחה בכל זאת לעלות על עקבותיה של הפרקליטה שהועמדה לדין והורשעה במסגרת הסדר טיעון.

ל"גלובס" אומר קרא כי בג"ץ עלול לפגוע קשות בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונאי שיש להיאבק נגדו. "המחשבה כאילו החקירות יצטמצמו רק לעד התביעה הספציפי או לעובדי מדינה, היא מופרכת. ברגע שאתה חוקר הדלפה, אתה בודק מאיפה זה יצא. זה יכלול עורכי דין, כולל סנגורים, ובסוף תהיה גם פגיעה בעיתונאים ובחיסיון העיתונאי כפי שאני חוויתי על בשרי. מדובר בפגיעה קשה בחופש העיתונות שאסור להשלים עימה".

הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, רואה את הדברים אחרת. סגל חשף לאחרונה התכתבויות פנימיות רגישות מאוד בתוך מערכת אכיפת החוק בנוגע לפיגוע באום אל-חיראן ובעניין הטיוח לכאורה אודות ניגוד העניינים של הקצין שחקר את פרשת המעונות. בעקבות חשיפתו החלו להישמע קולות הקוראים לחקור מי הגורם שהדליף לו את המסמכים הפנימיים. לדברי סגל, "'הדלפות' הן שם גג לכמה תופעות: יש להבדיל בין המדליף למודלף, ובין גורם פנימי שנפשו קצה בטיוח או בשחיתות לגוף ממשלתי שמאפשר במעשה או במחדל פרסום מידע סלקטיבי לצורך מלחמותיו. כעיתונאים, אפשר גם לשמוח ולהתפרנס מפרסום מידע פנים וגם במקביל להכיר באפשרות שתיערך חקירה לאיתור המדליף".

עו"ד ירון קוסטליץ המתמחה בעבירות צווארון לבן, וייצג בין היתר את השר לשעבר ח"כ ליברמן, אומר ל"גלובס" כי החלטת ביהמ"ש העליון בעניין העתירה של הזוג אלוביץ, פוסעת בנתיב שהתווה העליון בהחלטותיו בעניין הדלפת פרטים מוכמנים מחקירתו של ליברמן מ-2008. "אחרי שפרקליט המדינה משה לדור סירב לערוך בדיקה מקדימה בדבר ההדלפה, קיבל העליון את העתירה שהגשנו בשם ליברמן, והורה על עריכת בדיקה מקדימה", אומר עו"ד קוסטליץ. "אולם עד שנערכה הבדיקה המקדימה, חלף זמן רב, והבדיקה שבוצעה הייתה שטחית. בעקבות עתירה נוספת שהגשנו בדבר, קבע בג"ץ שבפעמים הבאות חייבת לבוא בדיקה בשלב מוקדם יותר, ובנחישות. נראה שעתה בג"ץ מבקש לפרוע את השטר. מבחינה מעשית, עד שלא יבוצעו בדיקות כאלה מיד בסמוך לאחר ההדלפה, ובצורה מקצועית ורצינית, לא נראה שיימצא המדליף". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988