דוח החשכ"ל: רק כ-57% ממכרזי הקרקעות שבוצעו במסגרת מחיר למשתכן הסתיימו בהצלחה

הסיכום הלא רשמי של מחיר למשתכן מעלה שלפחות מבחינת שיווקי הקרקעות - היא לא הצליחה לשבור את כללי השוק בישראל • מהדוח עולה עוד כי הסכמי הגג יעלו למדינה כ-36.5 מיליארד שקל

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר
פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

כמעט 8.5 מיליארד שקל עלתה תוכנית מחיר למשתכן לקופת המדינה, ואולם רק כ-57% ממכרזי הקרקעות שבוצעו במסגרת התוכנית הסתיימו בהצלחה. כך עולה מדוח החשכ"ל ל-2019 שפורסם היום. מהדוח עולה עוד כי הסכמי הגג יעלו למדינה כ-36.5 מיליארד שקל, וזאת לאחר ששר האוצר הקודם, משה כחלון, דאג להגדיל את מכסת התוכנית ולהעמידה על היקף הגדול פי 5 מהיקפה המקורי. עוד כ-900 מיליון שקל הכנסות איבדה המדינה במכרזים שקיימה "דירה להשכיר" לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח.

כאמור, הסיכום הלא רשמי של מחיר למשתכן מעלה, שלפחות מבחינת שיווקי הקרקעות - היא לא הצליחה לשבור את כללי השוק בישראל. אמנם קרקעות רבות שווקו בפריפריה, ובעקבותם גם התקיימו הגרלות לאלפי יחידות דיור, ואולם משלב מסוים, היזמים הפסיקו להשתתף במכרזים, שכן חששו שלא יצליחו לשווק את הדירות, ובסך הכל מתוך מכרזים ל-132,720 דירות שפורסמו מתחילת התוכנית ועד לסוף חודש מרץ השנה, המדינה הצליחה לשווק קרקעות רק ל-75,587 דירות.

עיקר העלויות למדינה מהתוכנית היו אובדן ההכנסות מהקרקעות, בגלל ההנחות שניתנו ליזמים. מתחילת 2019 ועד לסוף מרץ השנה, איבדה המדינה 1.331 מיליארד שקל בגין הנחות שניתנו על הקרקע; סכומים אלה הצטרפו ל-1.415 מיליארד שקל אובדן שנרשם ב-2018, שנוספו ל-2.339 מיליארד שקל אובדן הכנסות שנרשם ב-2017 ול-1.272 מיליארד שקל ב-2016.

בסך הכל איבדה המדינה הכנסות מהקרקע בהיקף של 6.357 מיליארד שקל; לאלה היתוספו תוספות סבסוד של 1.079 מיליארד שקל ומענקי רוכשים בהיקף של 1.053 מיליארד שקל. אלה מסתכמים ב-8.491 מיליארד שקל.

בנוסף, המדינה העמידה ערבויות לבנקים בגין משכנתאות לזוגות צעירים שרכשו דירות במסגרת התוכנית, והבנקים סירבו לתת להם משכנתה, בהיקף של 2.366 מיליארד שקל, להקמת 2,723 דירות ב-23 פרויקטים.

נושא אחר אותו סוקר החשכ"ל בדוח שלו הוא הסכמי הגג שחתמה המדינה מול הרשויות המקומיות, להשקעה ממשלתית אינטנסיבית בתשתיות ישובים שבתמורה יבנו בשטחם אלפי יחידות דיור. עלות הסכמים אלה מוערכת היום ב-36.5 מיליארד שקל. במסגרת זו נחתמו עד לסוף השנה שעברה 31 הסכמים לבניית 404.7 אלף יחידות דיור. ועם זאת, עד לסוף השנה לא יכלו בחשכ"ל להעריך את מועדי סיום הפרויקטים ואת סך היקפם התקציבי.

הסכמי גג הם הסכמים שנחתמים בין המדינה, באמצעות רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, לבין רשויות מקומיות שמטרתם להגדיל את יכולת הממשלה לשווק קרקעות להקמת יחידות דיור בהיקף נרחב ובזמן קצר. הם נועדו לפתור חסמים בתחום התשתיות היישוביות והפיתוח. החלטה בנושא התקבלה ב-2013, ביוזמת שר האוצר דאז, יאיר לפיד, והסכמים ראשונים נחתמו בתקופת כהונתו, ואולם רוב מוחלט של ההסכמים נחתם תחת שר האוצר הקודם, משה כחלון, שמאוד הרחיב אותה ואת עלויותיה: ההחלטה המקורית של הממשלה היתה לאשר במסגרת ההסכמים הקמת 100 אלף יחידות דיור בלבד, ואולם עם השנים התקבלו החלטות שהגדילו את המספר וכיום הוא מגיע ל-475 אלף דירות, מהן כאמור אושרו עד כה 404.7 אלף.

ומה קרה עד עכשיו עם 31 ההסכמים? הנה מספר דוגמאות, שימחישו עד כמה חסמי הנדל"ן פועלים, גם כשהממשלה מוכנה להשקיע מיליארדים במטרה לפתור אותם: ב-2014 נחתם הסכם גג מול עיריית ראש העין להקמת 13.6 אלף יחידות דיור ועוד כ-226 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. בדצמבר שנה שעברה אושר תקציב של 1.4 מיליארד שקל לפיתוח 5,200 דירות ו-460 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. ואולם עד לסוף השנה קובעים בחשכ"ל, כי לא ניתן להעריך את מועד סיום הפרויקט ואת היקפו הכולל.

באותה שנה נחתמו עוד 4 הסכמי גג עם עיריות קרית גת, מודיעין מכבים רעות, קרית ביאליק וראשון לציון; בקרית גת המטרה להקים 6.4 אלף יחידות דיור, במודיעין 12.6 אלף, בקרית ביאליק 7.2 אלף, ובראשון לציון 18.2 אלף. בסך הכל אושרו לפרויקטים הללו כ-5 מיליארד שקל ואולם לגבי כולם הסיכום זהה לזה של ראש העין - לא ניתן להעריך מתי הפרויקטים יסתיימו ומה יהיה היקפם הכולל. גם ביתרת ההסכמים, המאוחרים יותר, הסיכום הוא שלא ידוע מה יהיה עימם מבחינת מועד לסיום ומבחינת התקציב הסופי.

הדוח מנתח גם את פעילות חברת "דירה להשכיר". אף היא תוצר של החלטות שהתקבלו באוצר מימי לפיד, ומטרתה להכין תוכניות לדיור וקידום פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

עד לסוף 2019 שווקו קרקעות ל-4,156 דירות להשכרה ארוכת טווח ועוד כ-510 דירות רגילות ב-19 פרויקטים, כשאומדן החשכ"ל לאובדן הכנסות המקרקע מגיע לכ-902 מיליון שקל.