המגן לא התרוממה: מה הכשיל את אפליקציית הקורונה הישראלית

תגיד דוד איך יודעים מתי להיכנס לבידוד?
מה זאת אומרת, אם נחשפת לחולה מאומת תקבל התראה דרך היישומון החדש המגן.
מה, ואיך הוא יודע?
המגן זוכר את המסלול שעברת ומצליב אותו עם מסלולים של חולים מאומתים, והיה ומתגלה שנחשפת לחולה מאומת תקבל התראה להיכנס לבידוד.
מה וזה עוקב אחריי?
מה פתאום המידע נשאר רק במכשיר שלך. רק אם אתה חולה מאומת, יבקשו ממך לשתף היסטוריית מיקומים ורק באישורך.
וזה עובד על ווייפי?
זה עובד גם עם ג’י פי אס וגם עם בלוטות’ ומדויק ברמת המטרים גם בתוך מבנים.
איפה משיגים את המגן הזה?
גוגל פליי, אפסטור מה שמתאים לך.

הטקסט הזה, בקיצורים הנדרשים, לקוח מקמפיין באינטרנט שעלה בתחילת השבוע לקידום אפליקציית המגן 2 - אפליקציית הניטור לחולי קורונה של משרד הבריאות. המגן 2 היא הגרסה השנייה של אפליקציית המגן שהושקה כבר בתחילת משבר הקורונה כאלטרנטיבה אזרחית לאיכוני השב"כ, ועל רקע הביקורת הציבורית על השימוש בכלים של גוף ביטחוני מול אוכלוסייה אזרחית.

הגרסה השנייה נדרשה לאחר שהגרסה הראשונה זכתה למספר שיא של הורדות (1.6 מיליון!) רק כדי להיזנח תוך ימים ספורים על ידי מרבית משתמשיו, על רקע שלל כשלים והתראות שווא.

כישלון הגרסה הראשונה היה עוד מובן, אלא ששבועות ספורים לאחר שהושקה הגרסה השנייה, המגן 2, כארבעה חודשים לאחר השקת הגרסה הראשונה, אימוץ האפליקציה האזרחית, שאמורה הייתה להיות אלטרנטיבה לאיכוני השב"כ, רחוק מלהיות משביע רצון.

יתרה מזאת, הגרסה השנייה, שהושקה זמן קצר לאחר אישור החוק שהכשיר את ניטור הקורונה באמצעות איכוני השב"כ, רחוקה מלהוות לו אלטרנטיבה. ככל שהזמן עובר, מתבססים איכוני השב"כ כאמצעי ניטור הקורונה השליט בישראל וכלי העזר המרכזי בחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות.

  איך עובדת האפליקציה האזרחית בישראל

בלי אפליקציות ובלי מעורבות של המשתמש, איכוני השב"כ מנטרים את חולי הקורונה דרך האוויר. זהו כלי פסיבי, שלא דורש התקנה או מעורבות של המשתמש, ומבוסס על היכולת של חברות הסלולר לאתר את מרחק המכשירים המשדרים אל האנטנות שלהן, על פי עוצמת אות השידור, בשילוב אלגוריתמים שמטייבים אותם.

ככל שנוקף הזמן, הציבור מתרגל לשימוש בכלי של שירות הביטחון בפעילות אזרחית ויוצא בקושי מאדישותו רק לנוכח המקרים הרבים של בידודי שווא. אפשר היה לגלות לכך יותר סובלנות, לו לפחות הייתה נראית באופק אפליקציה אזרחית ראויה.

אלא שעל פי תמונת המצב המסתמנת, סיכויי ההצלחה של אפליקציית המגן 2 בנסיבות שנוצרו, לא נראים מבטיחים הרבה יותר מאשר קודמתה הכושלת.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר, מביע סקפטיות לגביי היעילות של האפליקציה האזרחית במתכונתה הנוכחית: "לא ראיתי למרבה הצער נתון מעודכן אחד שמצביע על כך שסוג האפליקציות הזה עובד ביעילות בעולם. זה נראה יותר כמשאלת לב, גם שלי, משום שכל המרכיבים המהותיים באפליקציה הם וולונטריים", הוא טוען בשיחה עם "גלובס".

 צבי האוזר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"להוריד את האפליקציה - זו בחירה, גם עצם העדכון שאתה חולה הוא וולונטרי, גם לשדר אזהרה לכל מי שבא איתך במגע - וולונטרי; ובעיקר, כשמשתמש מקבל הודעה שהוא בא במגע עם חולה - הוא זה שמחליט וולונטרית אם להיכנס לבידוד או למשוך עוד יום יומיים, שהם הימים הקריטיים בהדבקה, כדי לסיים סידורים נחוצים. אף אחד לא באמת מחייב כניסה, ואין אכיפה וסנקציה עם מי שבא במגע לא נכנס", טוען ח"כ האוזר.

באופן אבסודרי, חלק מהסיבות שמציינים ח"כ האוזר ורבים כחסמים לאימוץ האפליקציה, הן אלה שמזכות אותה במחמאות של ארגוני הפרטיות. דוח של ארגון "פרטיות ישראל" בשיתוף עם פירמת BDO, וכן דוח של רשות הגנת הפרטיות - שבדקו ובחנו את האפליקציה, מציינים את המגן 2 לשבח בין השאר בשל אותה וולונטריות שמעניקה למשתמש בחירה בכל צעד ושעל בשימוש באפליקציה.

למה ויתרו על הכלי של גוגל ואפל

אלא שדווקא במקרה הנוכחי, חסידי הפרטיות בישראל ושובל מסכי ההסכמה והאישור באפליקציה שנשרך אחריהם (8 מסכים להתקנה באנדרואיד, ו-12 מסכים באיפון), רחוקים מלהיות האחראים היחידים לחוסר הפופולריות של האלטרנטיבה האזרחית לאיכון השב"כ.

סיבה חשובה נוספת היא ההתעקשות שלא לאמץ כלי יוצא דופן שפיתחו גוגל ואפל בשיתוף פעולה נדיר ביניהן. הכלי, שעל השקתו הכריזו שתי החברות במשותף כבר ב-10 באפריל, מאפשר למדינות, ולמדינות בלבד, ולאפליקציה אחת בכל מדינה, לגשת את מערכת הבלוטות’ בסמארטפונים, כך שניתן יהיה להפעיל את תקשורת הבלוטות’ במכשיר בדרך שונה מהרגיל.

הבחירה להפוך את הבלוטות’ לטכנולוגיה שבה נעשה השימוש המרכזי באיתור נדבקים, נזכיר, נובעת מהעובדה שהיא מאפשרת לאתר מגע מדויק יותר בין אזרחים לחשודים כנשאים. היא פועלת בטווחים קצרים, מאפשרת להפריד מגעים ממושכים ממגעים אקראיים, ופועלת גם באזורים הומי אדם וצפופים, בניינים ומרתפים.

ללא הכלי החדש, מערכות ההפעלה של גוגל ואפל מטילות כל מיני מגבלות טכניות על השימוש שעושות האפליקציות השונות שמותקנות במכשיר בבלוטות. בנוסף, שימוש תדיר בבלוטות' נחשב בעל תיאבון אנרגטי רב, ושימוש ממושך בו מביא להתרוקנות מהירה של הסוללה.

הכלי של גוגל ואפל נועד לעקוף בדיוק את המגבלות הללו, ומעניק אפשרות לאפליקציית קורונה ממשלתית יחידה להפעיל את תקשורת הבלוטות’ בעצימות נמוכה, כך שהיא תוכל גם לפעול באופן רציף ואמין ותהיה חסכונית מאוד באנרגיה בהשוואה לשימוש הרגיל בבלוטות’.

אלא שבמהלך סופר כוחני, שתיים מהחברות הגדולות והמשפיעות בעולם, עשו שרירים והראו לכל ממשלות בעולם מי הבוס. הבוס שאוסף פרטי מידע אינטימיים מהאזרחים על כל צעד ושעל שלהם, מבוקר עד ערב, למטרות רווח, מגביל את הממשלות מלאסוף את פרטי המיקום שלהם בטענות של שמירה על פרטיות.

בישראל, הפתעה הפתעה, החליטו לוותר על התענוג ולא לשחק לפי הכללים של גוגל ואפל. הסיבה - גוגל ואפל התנו את השימוש בכלי החדש בכך שלא יתבצע במקביל שימוש ב־GPS. בישראל, לא הסכימו להישאר בלי היכולת להצליב את נתוני הבלוטות’ עם נתוני ה-GPS. אלה, יש שטוענים, נדרשים כדי למנוע מניפולציות זדוניות ובתור קו הגנה נוסף מפני זיהוי שגוי.

אם כך, בישראל המשיכו להשקיע כאמור באפליקציית המגן, רק בלי הכלי של גוגל. המשתמשים משלמים את המחיר של שימוש רגיל ובזבזני בבלוטות’, מה שמביא בפועל לוויתור על הפעלת האפליקציה.

מהו סף האימוץ האפקטיבי

גורם נוסף שייתכן שהביא לגרירת רגליים, היה התפיסה כי קיים סף אימוץ גבוה של האפליקציה כדי שהיא תהיה אפקטיבית. בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון שאל יו"ר הוועדה ח"כ האוזר, "האם בהינתן הנחת העבודה שהכלי יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות בשימוש של כ-60% מהאוכלוסייה, האם יש מדינה בעולם שבה עושים שימוש פעיל בהיקפים הרצויים הללו?"

ועל כך השיב אמר מ"מ מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רונן הרלינג, כי "השיאנית מבחינת האחוזים היא איסלנד, מדינה קטנטונת שהגיעה רק לכ-38 אחוזי אימוץ ומדינות כמו סינגפור עם 31%, נורבגיה עם 30%, אוסטרליה עם 25-24% אחוזים וישראל עם 16% או 17% בשיא של אפליקציית מגן".

לפי נתונים שהעבירה היועצת המשפטית של משרד הבריאות ב־10 בספטמבר לוועדת חוץ וביטחון, ההתקנות החדשות נטו, אחרי התקנות והסרות, עמדו על 22,301 התקנות.
בהמשך פרסמו החוקרים שעל בסיסם המחקר שביצעו דובר על 60% אימוץ כסף האפקטיביות - כי מחקרם הובן שלא כהלכה, וכי כל אימוץ שהוא של אפליקציית איתור על פי מגע (contact tracing) הוא אפקטיבי.

בשיחה עם "גלובס" תמך יו"ר ועדת החוץ והביטחון האוזר בהמשך האיכון לצד האפליקציה האזרחית אך הביע ספק בהצלחת המהלך. "במדינות שבהן האפליקציה עובדת קיימת רמת ציות ציבורי נאותה שאפשר לכנות ‘התנהגות עדרית למופת’, ואילו בישראל, ההקשר התרבותי הכולל הוא ציביליזציה יהודית שאלפיים שנה נרדפה תחת רגולציה וכל מהותה היתה להתחמק מרגולציה. זהו עם קשה עורף בכל הקשור לציות בהקשר תרבותי-היסטורי ולכן רמת הציות היא לא באותו קונטקסט", אמר.

סכום שהושקע בקמפיין - "בדיחה"

מהעבר השני, קמפיין השיווק של האפליקציה רק שיקף את האיטיות וחוסר ההחלטיות שבצד הטכני-משפטי. קמפיין הפרסום שליווה את ההשקה של המגן 2 הופסק זמן קצר לאחר תחילתו, לאחר שהתגלה שקצב הסרות האפליקציה גבוה מדי. עד אותו שלב, דיווח משרד הבריאות, הושקעו בהפקת ופרסום קמפיין בן יומיים בטלוויזיה כחצי מיליון שקל וכ-1.5 מיליון שקלים על קמפיין בדיגיטל.

הקמפיין נעצר לאחר שהתגלתה שורה של חסמים שהביאו את הציבור לדחות את האפליקציה ובמרכזם, כפי שניתן היה לצפות מראש, צריכה גבוהה של הסוללה. בנוסף, האפליקציה לא תמכה במכשירים ישנים, ובכמה מכשירים חדשים של חברת שיאומי. האפליקציה הציפה את המשתמשים בהתראות, והפריעה לקישוריות עם אביזרי בלוטות’ אחרים שהמכשיר מחובר אליהם.

עברו עוד כחודש ימים עד שכמה מן התקלות תוקנו, ובתחילת השבוע חודש הקמפיין. אלא שגם עתה, היקף ההשקעה נקבע על כחצי מיליון שקלים. סכום מגוחך עבור קמפיין מורכב שכזה. בשיחה עם "גלובס" הגדיר אורן יוניוב, מנכ"ל חברת המדיה יוניון, את העובדה שהושקעו כחצי מיליון שקלים בהפקה ופרסום של קמפיין בטלוויזיה - בדיחה, וטען שקמפיין מסוג זה מורכב ויקר מכל קמפיין רגיל.

לדברי יוניוב, "קמפיין חינוך, כמו קמפיין המגן 2, שמתיימר לשנות התנהגות של אוכלוסייה שמגלה התנגדות ורתיעה, יקר בהרבה מ"קמפיין תודעה" רגיל. העלות הייתה צריכה לעמוד להערכתו על כ-3-4 מיליון שקלים לחודש ההשקה הראשון.

לדבריו, יוניוב טוען כי לנוכח תקציב הקמפיין שהושק השבוע, קשה לראות כיצד הוא יוכל לזכות באמון מצד קהל רחב של אנשים. "במקרה הזה מדובר במשימה קשה במיוחד. מילא הקמפיין היה צריך לחנך את הציבור מ-2 ל-10, אבל כאן הוא מתחיל בעצם ב’מינוס אחד’, בגלל הרתיעה וההתנגדות הציבורית לאפליקציה הזו, שנתפסת ככלי הזדוני שיכניס אותך לבידוד".

אז איך נערכים ליום שאחרי הסגר בנושא של קטיעת שרשראות הדבקה? ח"כ האוזר, שלמרות הספקות תומך בהמשך האיכון של השב"כ לצד האפליקציה האזרחית, סבור ש"קודם כול יש להגדיל את מספר החוקרים האפידמיולוגים. לגבי איכון השב"כ - הוא אפקטיבי ואני חולק על כך שזו פגיעה בפרטיות, רוב הציבור דעתו היא שהשב"כ עובד בשבילך ולא נגדך. לגביי המגן 2 - אני חושש שהוא לא יהיה רלוונטי. אני בעד הגנה עם מגן 2, אבל רק אם הוא יפעל בצורה אופטימלית".

כך, נראה שבעולם הטכנולוגי שבו אנו חיים היום, עולם שבו כדי לשווק בהצלחה לציבור הרחב אפליקציות בשוק האזרחי, חברות משקיעות עשרות ומאות מיליוני דולרים בפיתוח ושיווק - אפליקציה ישראלית אחת נאבקת בקהל עוין, תחרות מצד גוגל אפל ושירות הביטחון הכללי, כמעט ללא תקציבי פרסום ושיווק, תקשורת ביקורתית וכמובן אינספור מומחים ושחקנים שמושכים בחוטים.

איזה כלי לניטור הדבקות יחכה לנו בתום הסגר כדי לעשות קצת סדר במגפה, והאם הממשלה תיכנע בסוף ותטמיע בכל זאת את הכלי של גוגל ואפל - כנראה שניאלץ לחיות ולראות.