סיכום תש"פ בשווקים הפיננסיים: המציאות עלתה על כל דמיון

למשך חודש אחד בלבד קטעה המגפה את המגמה החיובית החזקה בשוקי המניות בעולם, אבל מאז הם התאוששו באופן מרשים • מדדי המניות של בורסת תל אביב, לעומת זאת, סיכמו שנה עברית מאכזבת

חברת ברוקראז’ במומביי שבהודו, במהלך הנפילות בשווקים במרץ האחרון / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
חברת ברוקראז’ במומביי שבהודו, במהלך הנפילות בשווקים במרץ האחרון / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

שנת תש"פ הייתה שנה מאוד בלתי שגרתית בשווקים הפיננסיים, ובהחלט שנה מפתיעה מאוד, שהיו בה שלושה פרקי זמן שונים מאוד זה מזה - שאפשר לראות בהם שלושה גלים.

הגל הראשון היה גל של עליות חזקות, שנמשך כארבעה וחצי חודשים, מראשית השנה העברית (1 באוקטובר 2019) ועד ל-19 בפברואר 2020. גל זה השתלב היטב עם המגמה שאפיינה את 2019 כולה - שנה שהייתה שנה חלומית במונחי תשואה, ולא רק של שוקי המניות.

ואז הגיע וירוס הקורונה והתחיל הגל השני, זה של ירידות תלולות בשווקים - גל שנמשך כחודש ימים וסחף עמו גם את איגרות החוב הקונצרניות. הגל הזה הסתיים ב-23 במרץ, ואז התחיל הגל השלישי - גל מאוד לא צפוי בעוצמתו, שהעלה את שעריהן של רבות ממניות העולם לשיאים חדשים.

אנסה לסכם כאן את השנה ההזויה והמדהימה הזו בשפה של מספרים, בליווי הסברים.

שוקי המניות בארה"ב, ארץ התחלואה הגדולה, בלטו מאוד בשיעור העלייה שלהם בשנה העברית החולפת, עם 14% למדד S&P 500, ואם זה לא מספיק, אז 39% לנאסד"ק, שלו מרכיב גבוה של מניות טכנולוגיה.

המניות המובילות בתחומי הטכנולוגיה, מניות FAANG, עלו בשיעורים מרשימים מאוד: מניית פייסבוק עלתה 51%, מניית אמזון עלתה 81%, מניית אלפאבית (גוגל) עלתה 24%, ומניית נטפליקס טיפסה 88%. מניית אפל זינקה 110% - ושווי השוק של החברה אף חצה בשלב מסוים את הרף של 2 טריליון דולר.

ללא ספק, הטכנולוגיה המחישה במהלך המשבר את עליונותה, ולא מדובר רק בתאגידי העל. הקורונה "המציאה מחדש" חברות קיימות כמו זום, שמנייתה נסקה בשיעור של 415% בשנת תש"פ.

גם בישראל מניות ההייטק הפגינו עליונות

ארה"ב לא לבד. גם שוקי מניות מרכזיים אחרים בעולם הניבו למשקיעים תשואות נאות, אם כי נמוכות בהרבה: מדד הדאקס הגרמני עלה 8% בשנה העברית החולפת, ומדד הניקיי היפני עלה 6%.

כמובן שהתשואות של מדדי המניות המובילים ושל המניות הספציפיות הן הרבה יותר גבוהות עבור מי שרכש אותן בסביבות נקודת השפל של 23 במרץ 2020. מי שהשכיל לרכוש בנקודת התחתית הזו של השנה החולפת, עשה תשואות פנומינליות: מדד נאסד"ק רשם מאז עלייה של 63%, מדד דאקס עלה 51%, מדד ניקיי עלה 39%, ואפילו מדד ת"א-125 עלה מאז 24%.

בישראל, לעומת זאת, מדדי המניות המובילים איכזבו והשיגו בשנה החולפת תשואה שלילית. מדד ת"א-35 סיכם את השנה עם ירידה של 17%, ואילו מדד ת"א-125 ירד בשיעור של 11%. לעומתם, מדד המשנה הקטן יותר ת"א-90 סיכם את השנה עם תשואה חיובית של 4%.

תשואות מדדי המניות בשנת תש"פ
 תשואות מדדי המניות בשנת תש"פ

ברמה ענפית, ישראל התיישרה עם העולם, כאשר גם כאן מניות הטכנולוגיה הוכיחו את עליונותן הברורה: 36% במדד ת"א טק עילית. תשואה זו עומדת בניגוד מוחלט אל מול הנפילה במניות הבנקים (ירידה של 29%), מניות הביטוח (ירידה של 25%) ומניות הנדל"ן (ירידה של 23%). וזה גם מה שמסביר את נפילת המדדים המובילים בבורסת תל אביב, שבהם יש רכיב גבוה של מניות מענפים אלה מול משקל קטן של מניות הטכנולוגיה.

נתק בין וול סטריט למיין סטריט

הנתק בין שוק המניות לבין הכלכלה הריאלית הוא אחת התופעות הקשות ביותר להסבר. ישנה שורה ארוכה של הסברים, לרבות המעורבות של המוני משקיעים חדשים ב"משחק" הבורסאי והמעורבות של הבנקים המרכזיים באופן עקיף, כמובן, בשוקי המניות. אבל בכל זאת, גם כיום קשה לומר שהסברים אלה ואחרים נותנים תשובה מלאה לשאלה.

עם זאת, ההסתכלות על מדדי המניות מטעה, שכן עליית המדדים מיוחסת לקבוצה קטנה יחסית של מניות, ויש לא מעט מניות במדדים שכלל לא עלו, אלא דווקא ירדו בשנה החולפת.

הירידות החדות בתוך פרק זמן קצר מאוד בפברואר-מרץ השנה הבהילו לא מעט משקיעים. בישראל זה בא לידי ביטוי בעיקר בשני תחומים: האחד הוא פדיונות עצומים בקרנות הנאמנות, כאשר יועצי ההשקעות בבנקים אינם עומדים בפרץ. השני הוא העברת כספים בקופות הגמל ממסלולים עם רכיב של נכסי סיכון, כמו מניות ואיגרות חוב קונצרניות, למסלולים הרבה יותר סולידיים, ו/או משיכות של כספים מקופות גמל ומקרנות השתלמות נזילות, שמשיכה מהן אינה כרוכה בקנס.

מובן שבנקודת הזמן הנוכחית, מתברר שזה היה מקח טעות לעשות את כל אלה. עם זאת, נציין כי היקף התופעה של בריחה מהשווקים הייתה נמוכה בהרבה מזו שהתקיימה בעקבות משבר 2008, אולי תודות לכך שמשבר 2008, וכל המשברים בשווקים הפיננסים מאז (והיו לפחות שישה כאלה), הסתיימו בתוך פרק זמן קצר בהתאוששות מרשימה.

תופעת "רובין הוד" בעולם ובישראל

והייתה גם תגובה הפוכה למכירות המבוהלות בשווקים. "שילוחם" של עובדים רבים לחל"ת, פיטורי אחרים, מענקים ממשלתיים, זמן עודף בבית - כל אלה גרמו להמוני אנשים בכל העולם לאמץ "תחביב" חדש, שיש בו גם ניסיון להשלים הכנסה, וגם כמשהו שמכניס להם עניין חדש לחיים, ומנה גדושה של אדרנלין.

אלה חיפשו בשווקים את שתי נקודות הקיצון: מניות שירדו בעוצמה גדולה במיוחד, כמו מניות התעופה והמלונאות, ו/או מניות שעלו בעוצמה חזקה - מניות מומנטום, ובראשן מניות טכנולוגיה מובילות, כמו אמזון, אפל, טסלה, זום ואחרות.

התופעה הזו של משקיעים חדשים שמצטרפים לשוק המניות - רבים מהם באמצעות זירות מסחר דיגיטליות, כמו "רובין הוד" האמריקאית - הייתה עוצמתית מאוד גם בישראל, וחברי הבורסה נהנו מהגידול הניכר בפעילות.

לא רק המניות, גם האג"ח הקונצרניות בישראל לא היו "להיט" בשנת תש"פ. המדדים המובילים תל בונד 20, 40, 60 ירדו בשיעורים מתונים של בין 2.2% ל-3.5%. מדדים עם רמות סיכון גבוהות כמו מדד תשואות נחתו בשיעור של כמעט 10%.

גם כאן, כמו במניות, העובדה שבשוק הזה יש משקל לא מבוטל לחברות נדל"ן, השפיעה לשלילה על המדדים המובילים. בנק ישראל הודיע אמנם על תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בסכום של עד 15 מיליארד שקל, אבל לא היה בתוכנית זו כדי למנוע ירידות שערים, שכן עד כה המעורבות של בנק ישראל הייתה מצומצמת בהיקפה.

שוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל צעד בדרך כלל יחד עם שוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב. למרות הגידול העצום בגירעון, למרות העלייה החדה ביחס חוב תוצר, למרות הכאוס בניהול התקציב, ולמרות החששות מהורדת דירוג, השוק גילה חוסן רב, שנתמך על ידי הודעת בנק ישראל על רכישות בסכום של עד 50 מיליארד שקל בשלב זה.

בסיכום שנתי, מדד האג"ח הממשלתיות עלה בכ-2%, כאשר מדד האג"ח הארוכות ביותר, של מעל ל-10 שנים, עלה ב-9%, ואילו מדד האג"ח לטווח של פחות מ-5 שנים ירד בקרוב ל-3%, על רקע האינפלציה השלילית - מה שאומר שעקום התשואה עבר תהליך של התיישרות.

מחיר הזהב זינק 27% בתש"פ

בחזית המט"ח, תש"פ הייתה שנה של התחזקות ניכרת של השקל מול הדולר, שמעמדו נחלש בשווקים הפיננסיים. שיעור ההתחזקות של השקל בשנה החולפת מגיע לכ-3%. לעומת זאת, השקל נחלש מול הין היפני ב-1%, ובעיקר מול האירו בשיעור של כ-6%.

הזהב - כוכבו דרך בשנה החולפת. הייתה זו שנה מוצלחת מאוד למתכת הצהובה, שמחירה נסק מ-1,545 דולר לאונקיה, ל-1,958 דולר לאונקיה - זינוק של כ-27%. ברקע, תנודתיות בשווקים הפיננסיים, חולשת הדולר האמריקאי ונהירה לנכסים "בטוחים", וכן הירידה הניכרת בתשואה הריאלית וברמת האטרקטיביות שמציעות האג"ח הממשלתיות בשווקים המפותחים.

מבחינת התנהגות משקיעים במשבר, חזינו בשתי תופעות הפוכות. מצד אחד, התופעה המוכרת של מכירות מבוהלות, ומצד שני הצטרפות של המוני משקיעים דווקא בצד הרכישות.

לאן הולכים מכאן, ואיך תיראה שנת תשפ"א? זוהי, כמובן, שאלת מיליון הדולר. אין, ולא יכולה להיות, תשובה אמינה לשאלה זו. ראשית משום שאיש אינו יודע מתי הקורונה תצא מחיינו, האם בתוך כמה חודשים או לקראת סוף השנה, אם בכלל. שנית, השאלה היא מה יכריע - הקורונה המתעצמת או הריבית הנמוכה, רמת שערי המניות הגבוהה בדרך כלל, או היעדר האלטרנטיבות והתובנה שהריבית הנמוכה עד כדי אפסית, ולעתים אף שלילית, היא כאן כדי להישאר זמן ממושך. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, נתן לכך אישור ממש בימים האחרונים.

מה שיותר קל להעריך ולומר הוא שהשנה העברית הקרובה תהיה לא פחות תנודתית מאשר השנה שחלפה, ומה שסביר להעריך הוא שאם תש"פ הייתה שנת מניות הטכנולוגיה, הרי שככל שיימצא חיסון לווירוס הקורונה מהר יותר, כך תשפ"א יכולה להיות השנה של מניות מהענפים המסורתיים והבסיסיים יותר. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988