הקרב על מינוי פרקליט מדינה: אלה המועמדים, ואלה הבעיות

בראיון של שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ל"גלובס" בערב ראש השנה (18 בספטמבר), הוא אמר שהגיע הזמן לקדם את המינוי של פרקליט מדינה קבוע. "בשבועות הקרובים צריך לשחרר את הנושא הזה. המצב הרצוי הוא פרקליט מדינה לצד יועץ משפטי לממשלה", אמר והפתיע כשהוסיף: "אני לא שולל אפשרות להביא אדם מחוץ למערכת".

חלפו שבועיים ובסוף השבוע הודיע ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ כי הנחה את ניסנקורן להתחיל בהליך מינוי פרקליט מדינה. ניסנקורן כבר מגבש ועדת איתור שתאתר את המועמד המתאים לתפקיד.

בראש ועדת איתור צפוי לעמוד היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, שפועל בתיאום עם שר המשפטים. בוועדה יהיו חברים גם נציג האקדמיה, פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באונ' חיפה, המנכ"לית הזמנית של משרד המשפטים עו"ד סיגל יעקובי, נציב שירות המדינה, ד"ר דניאל הרשקוביץ, ונציג מקרב ציבור עוה"ד, ככל הנראה עו"ד רחל תורן.

עפ"י החלטת ממשלה מ-2004, מועמד לתפקיד פרקליט המדינה צריך להיות "כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון, בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת.

בחירת הוועדה מהווה המלצה לשר המשפטים שמביא את המועמדות לאישור הממשלה. בעבר, התקבלו המינויים שעליהם המליצו ועדות האיתור בהובלת היועמ"ש, ללא הפרעה. אולם היחסים המידרדרים בין מערכת המשפט לבין ראש הממשלה והליכוד, על רקע משפט נתניהו, כנו גם היחסים הרעועים בין הליכוד לבין כחול לבן, צפויים להביא להתנגשות בין עמדת הוועדה לעמדת חצי מהממשלה. ולכן, התשובה לשאלה אם המינוי יעבור תלויה בזהות האדם שעליו תמליץ הוועדה.

לפי מרב ההערכות, הסיכוי שהליכוד וכחול לבן יגיעו להסכמה באשר למינוי, הוא נמוך. ובמילים אחרות, גם אם בג"ץ יכפה על הממשלה להתדיין במועמד שתבחר ועדת האיתור, הסיכוי שימונה כאן פרקליט מדינה קבוע בזמן הקרוב, אף הוא נמוך.

ולמרות התסבוכת הפוליטית שצפויה לדחות את המינוי, המאבק מאחורי הקלעים על אחד התפקידים החשובים ביותר בשירות הציבורי בכלל ובמערכת אכיפת החוק בפרט נמשך וישנם כמה מועמדים שנחשבים מובילים לתפקיד.

שלמה-מומי למברגר: המועמד של היועמ"ש והמערכת

גורמים בכירים בפרקליטות שעימם דיבר "גלובס" מעריכים כי המועמד המוביל למינוי פרקליט מדינה מבחינת היועמ"ש והמערכת הוא עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. יתר על כן, לדברי גורמים בפרקליטות, "בשטח, מומי כבר מתנהל כאילו הוא פרקליט המדינה. הוא שוחח בזום עם כל המחוזות בפרקליטות ואף אחד לא יוצא נגדו מתוך הפרקליטות".

 מומי למברגר. בשטח הוא הפרקליט בפועל / צילום: דוברות משרד המשפטים

למברגר היה המועמד המועדף על מנדלבליט לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה בימים שבהם נעשה ניסיון למנות ממלא מקום. כזכור, שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה (כיום השר לביטחון פנים), טירפד את מינוי למברגר לממלא מקום פרקליט המדינה והביא את עוה"ד אורלי בן ארי ואח"כ את עו"ד דן אלדד, שמנדלבליט התנגד למינויים בנחרצות.

היחסים בין ניסנקורן למנדלבליט נראים כירח דבש כשמשווים את יחסי מנדלבליט ואוחנה, אבל דווקא בשל כך, אוחנה וחבריו בליכוד ינסו למנוע את בחירתו של למברגר אם תבחר בו ועדת האיתור.

למברגר החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. ב-2003 מונה לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש); ב-2009 מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי); ביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי); ובפברואר 2017 מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

במהלך השנים ניהל למברגר תיקים רבים, בהם תיקי שוחד, מירמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשה של שורת כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה. הוא טיפל ב"פרשת 512" (שבה עמדו לדין בכירי עולם הפשע הישראלי, בהם מאיר אברג'יל ומוטי חסין) ובעבריינים הקשורים לעמיר מולנר, לאחים אלי ויוסי מוסלי ולאחרים.

מועמדים בולטים נוספים ממשרד המשפטים הם עמית איסמן, רז נזרי, נורית ליטמן, ציון אילוז, אורית קוטב.

פרקליט בכיר נוסף שנחשב לבעל סיכויים בהתמודדות על תפקיד פרקליט המדינה אחרי פרישת ניצן, הוא עו"ד עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה. איסמן שנחשב מוערך מאוד על מנדלבליט ומקורב אליו, החל כמתמחה בפרקליטות מחוז חיפה ב-1992. כפרקליט מ-1994 הוא טיפל בשורה ארוכה של תיקים פליליים מורכבים בהם תיק הניסיון לרצח של ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול. איסמן שימש כמנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז חיפה, וב-2009 מונה לפרקליט המחוז.

 עמית איסמן. ניסיון רב בליטיגציה / צילום: לשכת עורכי הדין

איסמן הסתבך בעבר בהתבטאויות לא ראויות ובקשר עם עובדת כפופה לו, שהובילו בין השאר לחשד להטרדה מינית. בפברואר 2018 סגרה נציבות שירות המדינה את תיק הבדיקה בעניינו. מאגף המשמעת נמסר אז כי האמירות שיוחסו לאיסמן עלו לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. עם זאת, הן אינן עולות לכדי הטרדה מינית.

מאז שיקם איסמן את תדמיתו, יש לו ניסיון רב בליטיגציה. מבין שלל הפרקליטים הבכירים שדנו בגורל תיק 2000 של ראש הממשלה, היה זה איסמן שהגיע למסקנה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירה של מירמה והפרת אמונים. עמדת האמצע הזאת של ייסמן היא זו שאומצה בסופו של דבר על-ידי היועמ"ש, נגד עמדתם החולקת של רוב הפרקליטים הבכירים, ובראשם פרקליט המדינה לשעבר, ניצן ועו"ד ליאת בן-ארי.

מועמד אפשרי נוסף מתוך מערכת משרד המשפטים והפרקליטות הוא עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש (ציבורי חוקתי). נזרי מילא את תפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים עד יוני 2017 והיה אחראי על טיפול בתיקים רבים של אישי ציבור. הוא היה חבר בכיר גם בצוות שהחליט על הגשת כתב אישום נגד רה"מ נתניהו. עם זאת, נזרי יעדיף ככל הנראה להתמודד על תפקיד היועמ"ש, ולא על תפקיד פרקליט המדינה.

שמות נוספים שנזרקו לחלל האוויר כמועמדים לתפקיד פרקליט המדינה, אולי כמועמדי פשרה, הם של נורית ליטמן, ציון אילוז, אורית קוטב.

עו"ד ליטמן היא המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. היא כיהנה כפרקליטת מחוז ירושלים (פלילי) מאז שנת 2012. קודם לכן היא מילאה שורת תפקידים ניהוליים בתחום המחוז. ליטמן ייצגה את המדינה בתיקים פליליים מרכזיים, ובהם פרשת הבנק למסחר, פרשת השוחד של השר לשעבר שלמה בניזרי, ועוד.

 עוד נורית ליטמן פרקליטת מחוז ירושלים/ צילום: איל יצהר

עו"ד אילוז הוא פרקליט מחוז דרום (אזרחי). הוא היה אחד ממועמדי השר אוחנה לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. עם זאת, לאילוז חסר ניסיון בתום הפלילי ולכן סיכוייו מוערכים כנמוכים. עו"ד קוטב היא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים החל מ-2016. קודם לכן עבדה כפרקליטת מחוז דרום (אזרחי). לפני כן עבדה במשך כ-13 שנה בפרקליטות מחוז ירושלים וטיפלה בתיקים אזרחיים, פליליים ומנהליים.

מועמד חיצוני - סנגור בכיר או שופט בדימוס

אם ברצונו של שר המשפטים שעבודת ועדת האיתור לא תהפוך לפיקטיבית ושהמינוי של פרקליט מדינה יעבור בממשלה, הוא יצטרך למצוא מועמד שמוסכם על שותפיו לממשלה. האתגר למצוא מועמד כזה מתוך הפרקליטות, הוא לא פשוט. ולכן, קיימת אפשרות שלראשונה זה עשרות שנים, תמליץ ועדת האיתור על מועמד שאינו מתוך המערכת.

אחד השמות שהועלו כאפשרי הוא של הסנגור הציבורי הארצי, עו"ד ד"ר יואב ספיר. לספיר יש, מטבע הדברים, ניסיון רב בפלילים, גם אם מה"צד השני" - הצד של הסנגוריה. ויש לו גם ניסיון ניהולי מתאים.

 יואב ספיר / צילום: כדיה לוי, גלובס

אפשרות נוספת של ועדת האיתור היא להביא סנגור מהשוק הפרטי. בעבר הוזכרו כמה שמות של סנגורים פרטיים כמועמדים אפשריים לתפקיד פרקליט המדינה. עם זאת, האפשרות שוועדת האיתור תמליץ על מינוי סנגור צפויה לעורר התנגדות חריפה בפרקליטות שכאמור, מעוניינת במועמד מתוך המערכת. ולבסוף, ישנה גם אפשרות שהוועדה תמליץ למנות לתפקיד פרקליט המדינה שופט בכיר בדימוס. הסיכוי לכך הוא קטן מאוד.