העדפת תוצרת הארץ בחוק לא נכונה - צריך להעלות את פריון העבודה

מנגנון העדפת התוצרת המקומית הוא מלאכותי, ומוסיף התערבות ממשלתית לא יעילה שתייקר את הרכש הציבורי ותפגע בתעסוקה ובפריון • במקום זאת יש להשקיע בהעלאת הפריון על ידי פיתוח מיומנויות, הכשרה מקצועית, פיתוח סביבת עבודה והכנסת טכנולוגיות

חדשנות יכולה לעזור בשיפור הפריון / אילוסטרציה: שאטרסטוק
חדשנות יכולה לעזור בשיפור הפריון / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לאחרונה צדה את עיני ידיעה באחד המוספים הכלכליים לפיה, משרד ראש הממשלה מקדם הצעת מחליטים המגדילה את העדפת רכש תוצרת ישראל. מדיניות מבורכת, חשובה, אבל פקידי האוצר מתנגדים למהלך בנימוק שזה ייקר את המוצרים.

כולנו בעד תוצרת ישראלית, אך באוצר טוענים והצדק עימם, שמנגנון העדפת תוצרת הארץ, הוא בבחינת חסם סחר, שנזקו עולה על תועלתו. המטרות של עידוד תעסוקה וצמיחה לא רק שאינן מושגות, אלא אף מביאות לתוצאות הפוכות - ייקור הרכש הציבורי, פגיעה בתעסוקה, פגיעה בפריון. באוצר מעריכים כי העדפה אפקטיבית תביא לייקור של 7.5% בכרבע מהיקף הרכש המושפע ובעלות נוספת המוערכת כ-1.3 מיליארד שקל בשנה.

לשיטתי, הפתרון למשוואה נעוץ בהעלאת הפריון ולא בהעדפה. ככל שהפריון יגדל, התפוקות יעלו, ההתייעלות תוביל לצמיחה והמפעלים הישראליים יוכלו להיות יותר תחרותיים ולהציע איכות טכנולוגית גבוהה במחירים טובים. אז תהיה עדיפות לרכוש תוצרת הארץ גם בלי מנגנון מלאכותי והתערבות ממשלתית.

לתעשייה בישראל חשיבות אדירה בחיזוק הכלכלה בעיקר לאור "משבר הקורונה", בבניית כלכלה מקיימת, כלכלה שמאפשרת יסודות כלכליים וחברתיים נכונים כבסיס בעיקר בפריפריה. פריון העבודה חייב להיות יעד לאומי על מנת להגן על המשק הישראלי, ולאפשר לו להיות שחקן גלובלי בשווקים העולמיים.

"משבר הקורונה", גרם לכולנו להפנים שרק כלכלה מקומית חזקה ויצרנית, מבוססת תעשייה מקומית חזקה, מתקדמת ומובילה, שאיננה תלויה ביבוא ויודעת לספק את כל צרכי המשק הישראלי היא אבן יסוד בחוסנה הכלכלי של האומה.

הפריון בישראל במגמת ירידה

הנתונים מלמדים כי בזמן שבמדינות ה-OECD עלה הפריון ב-2.5% בממוצע, בין 2014 ל-2018, הרי שבישראל באותה תקופה נרשמה ירידה בחצי אחוז. לכן, לאור המצב הנוכחי של הכלכלה הישראלית, על המדינה להשקיע בהעלאת הפריון לשעת עבודה. העלאת הפריון תושג על ידי פיתוח המיומנויות בגילאים הצעירים, הכשרה מקצועית בגילאים המבוגרים, פיתוח סביבת העבודה והכנסת טכנולוגיות מתקדמות לתהליכי הייצור. הדבר אפשרי וכל הנדרש הוא לסנכרנן בין המערכות של מוסדות הלימוד בבתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות והמגזר העסקי.

חדשנות ורובוטיקה הם כבר לא מילה גסה בקרב חלקים נכבדים בתעשייה הישראלית, אך עדיין ישנם לא מעט מפעלים שטרם הטמיעו תהליכים של אוטומציה ברמות מתקדמות. כניסתם של מערכות מתוחכמות ושיטות עבודה יעילות, לא יבואו בהכרח במקום עובדים אלא להפך, יהפכו את כוח האדם למקצועי יותר, מיומן יותר, משכיל יותר.

היום יש מחסור אדיר בעובדים במקצועות שונים כגון רתכים, עובדי קווי יצור, עבודות הדורשות מאמץ פיסי רצוף לאורך שעות עבודה מרובות - כאן לאוטומציה תהיה תרומה אדירה, הפריון יעלה, התפוקה תגדל, המשק הישראלי יתייעל ויהפוך לתחרותי יותר.

כל שנדרש הוא מדיניות לאומית, תשומת לב ממשלתית וחשיבה בינמשרדית כדי להציל את המשק הייצרני מגורל של חוסר פריון. יש להקים צוות בינמשרדי שיכלול את משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, האקדמיה, רשות החדשנות ונציגי התעשייה, על מנת לגבש מדיניות לאומית שתכלול רגולציה ממשלתית שתחייב את מפעלי התעשייה בישראל להשתדרג ובמקביל לעודד כל מפעל ומפעל להיות יעיל יותר ותחרותי יותר. פעולות אלה יביאו לייעולה של המערכת שתביא לפריון במשק, לצמיחתו ולשילובו במערכת הגלובלית. 

הכותב הוא שיא SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

צרו איתנו קשר *5988