עזבו את ספרי הניהול, קראו מדע בדיוני

התשובה לשאלה העכשווית מהו ניהול מיטבי, לא יכולה לבוא מתוך מודלים קיימים. עליה לבוא מתוך קריאת תגר והמצאת פרדיגמות חדשות • וזה בדיוק מה שיש לספרי מד"ב להציע

עזבו את ספרי הניהול, קראו מדע בדיוני  / איור: חן ליבמן
עזבו את ספרי הניהול, קראו מדע בדיוני / איור: חן ליבמן

באמצע חודש מארס האחרון, בתוך המהומה של ערב הסגר הראשון, נסעתי לתל אביב לפגישת ייעוץ עם לקוח יקר. מנכ"ל מצליח. מהנדס. תפקיד מנכ"לות שלישי. תוכניות האסטרטגיה המהודקות שהונחו בקפידה רק חודש קודם לכן על שולחן הדירקטוריון ואושרו על ידי היו"ר אותגרו - ואז עדיין לא ידענו עד כמה. תוכננה צמיחה על קו לינארי, הושקו מוצרים חדשים שהיו חידושים על מוצרים קודמים, תוכנית קליטה לכמה עשרות אנשי מקצוע ומעבר ממספר אתרים לבניין מרכזי אחד, חדש.

הבונוסים כבר כמעט היו בבנק, ואז באה הקורונה. באותה פגישה בתל אביב פגשתי אדם אחר מזה שפגשתי כמה שבועות קודם לכן. הוא נראה מבוגר יותר, עייף יותר ובעיקר אחוז בסוג של שיתוק. סטודנט מצטיין מאוניברסיטה בחו"ל, שצמח בפיננסים והשתמש בכל המודלים נכון, נתקל לראשונה בחייו במערבולת ההפרעה, ולא הצליח להכיל את העובדה כי כאוס לא ניתן לנהל. בכאוס ניתן רק להתנהל.

עולם בהפרעה

כבר בשנת 2017 היה ברור ללא מעט אנשים שהעולם השתגע. הביטוי "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation, חדשנות שמובילה ליצירת שוק חדש, ומשבשת את השוק המסורתי עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית) כבר החל מסעו אל לב התודעה הציבורית כמודל עסקי. כך עשה מודל הנסיעות המשותפות Ubber לתחום התחבורה הציבורית, Airbnb למלונאות וכן הלאה.

בהמשך הדרך הופכת החדשנות המשבשת לעולם בהפרעה. זה כבר לא מודל, הוא לא רק עסקי. מערבולת שינויים רב-ממדית מרסקת את כל הנחות היסוד שעל פיהן התנהלנו במאה השנים האחרונות. כאוס. ליותר ויותר אנשים נעשה ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואבד הכלח על מודלים ניהוליים טובים לשעתם כמו "לנצח נבנו", שאומצו על-ידי מרבית הארגונים בעולם. אז אם זה לא, מה כן?

"תקרא מדע בדיוני", אמרתי לאותו מנכ"ל. הוא נשאר פעור פה. "מתעב את הז’אנר", אמר. כדי לחדד את המסר ציטטתי לו מאמר שהתפרסם ב-2017 במגזין המוביל הרווארד ביזנס ריביו, שכותרתו: "מדוע צריכים מנכ"לים לקרא יותר מדע בדיוני". כותב המאמר הוא אליוט פפר, יועץ השקעות ואיש פיננסים, וכך הוא כותב: "ספרי מד"ב אולי נקשרים אצלכם לחלליות ולחוצנים, אבל הם מציעים יותר מאשר הזדמנות לברוח מהמציאות. סיפורי מד"ב מעצימים אותנו על-ידי הצגת מציאויות אלטרנטיביות מתקבלות על הדעת, כך שנוכל להתמודד לא רק עם מי שאנחנו חושבים שאנחנו, אלא גם עם איך שאנחנו חושבים ולמה אנחנו חושבים כך.

"המדע הבדיוני מועיל לא מכיוון שהוא חוזה את העתיד, אלא מפני שהוא ממסגר מחדש את נקודת המבט שלנו על העולם. הוא מסייע לנו להשתחרר ממגבלות כוזבות, מאתגר אותנו לתהות האם אנו שואלים את השאלות הנכונות ומאלץ אותנו להכיר בכך שלעיתים דמיון חשוב יותר מניתוח".

עולם בהפרעה הצליח (וטוב שכך!) לחבל באמונה הנאיבית מעט, כי ניתן לאפיין סיטואציות ניהוליות בתוך טבלה מסודרת אשר המענה "הנכון" עליהן הוא לנפק התנהגות ניהולית מוכתבת מראש. כביכול מנהל טוב הוא זה המשכיל לאפיין את הסיטואציה הנתונה לפי הממדים בטבלה, ולתת מענה לסיטואציה באמצעות התנהגות נרכשת הנותנת לה מענה הולם. כך נהג ידידי המנכ"ל המוצלח, וכך נהגו ונוהגים רבים מהארגונים כשהם מכשירים מנהלים לניתוח מצבים מורכבים באמצעות טיפולוגיה שלפיה אמורים כביכול לנהוג בכל סיטואציה וסיטואציה. מודל. ניתוח חכם. התנהגות ממושמעת, והופ - הבונוס בבנק. אז זהו, שלא.

התשובה לשאלה העכשווית מהו ניהול מיטבי אינה יכולה לבוא מתוך סדר, מתודולוגיה קיימת או מודלים. עליה לבוא מתוך קריאת תגר על הסדר הקיים והמצאת פרדיגמות חדשות שאינן מבוססות על העולם שהיה ועל ההנחות הישנות.

הגלקסיה מקום מורכב ומסוכן

דוגמה מצוינת לשבירת פרדיגמות אל מול מציאות כאוטית ניתן לראות בשני ספרי מד"ב אשר אין שום קשר ביניהם. ב"משחק של אנדר" מאת אורסון סקוט קארד. גזע תבוני וחזק מנסה לכבוש את כדור הארץ. המתקפה הפתאומית עלתה לגזע האנושי, בעשרות מיליוני הרוגים.

כתוצאה מלקחי המלחמה, הוקם בית ספר לפיקוד ואסטרטגיה ומוינו בקפידה טאלנטים לקורס מפקדים בבית הספר האליטיסטי. הגיל הממוצע של הטירונים הוא 11-12, ובמקרי קיצון 13. מדוע? ילדים מעל לגיל זה כבר כל כך שבויים בקונספציות והמוח שלהם כל כך מתוכנת בנאלי, עד שלא ניתן "להוציא" מהם אסטרטגיות מבריקות שיגנו עלינו במלחמה הבאה.

ואם כבר מדברים על ילדים כמפקדים פוטנציאליים, נכנס לתמונה הספר "מלחמת האדם הזקן" של ג’ון סקאלזי. המציאות האכזרית, בעיקרון דומה למציאות במשחק של אנדר. כדור הארץ שריר וקיים והוא כוכב האם של הציוויליזציה האנושית, אשר שוכניה כבר טסים בינות לכוכבים ומחפשים אזורי מחיה חדשים, כתשובה להתפוצצות אוכלוסין בפלנטה שלנו. לצורך ההגנה על מתיישבים אנושיים בקולוניות הכבושות בגלקסיה, קם צבא הגנת המושבות - צה"מ. צבא טכנולוגי מתקדם מאוד.

הגיל המינימלי לגיוס לצה"מ הוא 70. מדוע? מכיוון שהגלקסיה היא מקום מורכב ומסובך ואנשים מתחת לגיל 70 אינם מתוחכמים מספיק, אינם מנוסים מספיק ואינם יכולים להפעיל את שיקול הדעת הנדרש מול אויבים ערמומיים ורבים. ומה עושים עם הגוף המוגבל של המגויסים החדשים? פשוט מאוד. מחליפים אותו.

דוגמה נוספת להרחבה מחשבתית מעניינת היא בספר "גר בארץ נוכרייה" של רוברט היינלין. בראשית הספר יוצאת חללית מאוישת ליישב את המאדים. נוסעי החללית אינם שורדים, חוץ מאשר ילדם של אחד הזוגות, שגודל בידי הישויות האינטליגנטיות של המאדים, ולאחר 18 שנים שב לכדור הארץ. בן אנוש שגודל בידי ציוויליזציה זרה וחוזר להתבונן עלינו, אחיו לדנ"א, ממבט חיצוני.

התובנות אינן בהכרח נעימות או מחמיאות לקורא, אולם הן "פותחות את הראש" ומאפשרות להתבונן במציאות בתוכה אנו פועלים על "טייס אוטומטי" לחשוב קצת אחרת על מה אפשרי ומה לא, ומהו הבסיס הערכי שמתוכו אנו מונעים ופועלים.
"המסקנה המתבקשת", כך אמרתי לאותו מנכ"ל, "תן לראש החכם שלך לעוף. פנטזיה ודמיון ישחררו אותך מהתוכנית האסטרטגית המסודרת, ויתנו לך את האופציה להמציא את עצמך ואת הארגון מחדש. לך אחרי הדמיון, וגם הכסף יגיע".

ומה נסגר עם אותו מנכ"ל, אתם שואלים? באוגוסט פגשתי כבר משהו אחר. כולנו התרגלנו, בצורה כזו או אחרת, למציאות החדשה, מציאות בה הלא ייאמן מתרחש לנגד עינינו והלא צפוי הופך לעניין שבשגרה. סביב קריאת הספרים המומלצים של המדע הבדיוני, יחד עם המציאות ההפכפכה, העמיק השיח בינינו, הרחיב את נקודות המבט והגדיל את ארגז הכלים והתאים אותו למאה ה-21. המסר כי לא ניתן לנהל כאוס באמצעות מטריצות, אלא יש להטמיע שימוש ב"מיינד סט" ומיומנויות על מנת להתנהל בתוכו - נקלט.

למען הצניעות ניתן להניח שהמציאות המורכבת הניעה אותו לפעולה לא פחות מאשר קריאת הספרים שהמלצתי, אולם בשיח בינינו עלו דוגמאות מהנעשה בהם ועל כן אשמח להניח שהיה בקריאה עוד נדבך בקריאה לפעולה!.

ולסיום: המלצות קריאה

לקוראים לא מיומנים, כאלה שלא התנסו בז'אנר מגיל צעיר, לא תמיד קל להיכנס לעולם הפנטזיה והמדע בדיוני. אבל אחרי שמצליחים להתחבר, הערכים המוספים הם עצומים. הקריאה מסייעת להגמשת מוח אנליטי מפותח של העוסקים בניהול במשך שנים רבות.

 למעוניינים באתגר מצורפת רשימת ספרים שיסייעו "להחליק" בקלות לחשיפה. הרשימה נוצרה עבור אנשים שאינם מחובבי הז'אנר, אולם אוהבים לקרוא ולהיפתח לרעיונות חדשים. הספרים המומלצים אינם נחשבים בהכרח לאושיות הז'אנר, אבל כן  לכאלה שיכולים לעזור לפרוץ מסגרות חשיבה ולהתבונן באופן אחר על המציאות העכשווית, המאתגרת והמפתיעה. ואלה ההמלצות שלי. תיהנו!

ספרי מדע בדיוני: 

קץ הילדות / ארתור סי קלראק, בהוצאת ינשוף

המשחק של אנדר וכן ספרי ההמשך בסדרה: קסנוסייד, קול למתים, ילדי המחשבה / אורסון סקוט קארד, בהוצאת אופוס

גר בארץ נוכרייה / רוברט היינלין בהוצאת כתר

מלחמת האדם הזקן /ג'ון סקאלזי, בהוצאת ינשוף

ספרי פנטזיה:

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (הסדרה)/ דאגלס אדאמס בהוצאת כתר

ההוביט ושר הטבעות/ טולקין, בהוצאת כנרת זמורה דביר

אלנטריס/ ברנדון סנדרסון, בהוצאת אופוס

אריות אל רסאן, הטרילוגיה של פיונאבר, טיגאנה/ גאי גבריאל קיי, בהוצאת אופוס

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה