מדדי המניות בארה"ב רשמו עליות נאות לאחר הודעת טראמפ על יציאתו המוקדמת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבית החולים. ניצחון של יריבו של טראמפ, נציג המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן, בבחירות לנשיאות ארה"ב צפוי לעורר תגובה צוננת בשווקי ההון, אך המשמעות הגלומה בתרחיש כזה למחירי הנפט גדולה הרבה יותר.
ביידן צפוי להביא עמו לבית הלבן אג'נדה הרבה יותר סביבתית מזו של הנשיא טראמפ. המועמד הדמוקרטי רוצה להחזיר את ארה"ב לאמנת פריז ומבטיח להשקיע 2 טריליון דולר בעידוד השימוש באנרגייה מתחדשת, באמצעות מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והעברת נתח גדול מהתחבורה בארה"ב להישען על חשמל במקום על בנזין.
אחרי שטראמפ הסיר שורת מגבלות רגולטוריות על פעילות תעשיות הנפט והגז בארה"ב, בתחומים כמו זיהום אוויר ופליטות גזי חממה - צפוי ביידן להטיל מגבלות חדשות מחמירות יותר מכפי שהיו בתקופת נשיאותו של הנשיא אובמה. במפלגה הדמוקרטית יש קולות רבים הקוראים לאסור לחלוטין על פעילות תעשיית הפקת הנפט מפצלים בארה"ב וביידן כבר הודיע כי יאסור פעילות קידוחים כזו על בקרקעות השייכות לממשל הפדרלי של ארה"ב (לא ברור האם יש לממשל סמכות חוקית למנוע קידוחים בקרקע פרטית).
ההשפעה על עתיד שוק האנרגיה
אלא שקיימת זירה נוספת, שעליה מדברים הרבה פחות במהלך הקמפיין, אך הבחירה בביידן עשויה להשפיע עליה באופן דרמטי ובטווח זמן קצר הרבה יותר. מחירי הנפט בעולם התרסקו בתחילת השנה כתוצאה משילוב קטלני: הסגרים שהוטלו במדינות רבות בעולם בניסיון להאט את התפשטות מגפת הקורונה גרמו ירידה חדה, חסרת תקדים, בביקוש לנפט ותזקיקיו השונים, סולר ובנזין לכלי רכב ודלק סילוני למטוסים.
מה שהפך את הסערה למושלמת הייתה מלחמת מחירים בלתי מתוכננת שפרצה בין רוסיה לסעודיה - שתיים משלושת מפיקות הנפט הגדולות בעולם, שמסיבות לא ברורות החליטו "לשבור את השוק" ולהציף את העולם בנפט. השיא היה ב-10 לאפריל כשמחירי חוזי הנפט בארה"ב רשמו שיא בלתי נתפס של מינוס 41 דולר לחבית, בגלל קושי חריף (אך זמני) למצוא מקומות אחסון לעודפי הנפט הגדולים.
מאז חודש יוני התייצבו מחירי הנפט העיקריים, ה-WTI בארה"ב והברנט בצפון אירופה, סביב 40 דולר לחבית. זה קרה הודות ל"אופ"ק פלוס" - הסכם בין קרטל הנפט העולמי לבין רוסיה שאיפשר קיצוץ דרמטי של כמעט 10 מיליון חביות ליום בתפוקת הנפט העולמית. מלחמת המחירים בין סעודיה לרוסיה הסתיימה לאחר שהסעודים נכנעו ללחץ אמריקאי כבד - ממשל טראמפ, שנהג במקרה הזה כמבוגר האחראי, עשה זאת בעיקר כדי להציל את תעשיית הפקת הנפט בארה"ב (מפיקת הנפט הגדולה בעולם כיום) מפשיטת רגל.
חוזרים להסכם הגרעין עם איראן
ביידן מצדו הודיע במהלך הקמפיין כי בכוונתו להחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן, אם ייבחר לנשיא. צעד כזה צפוי להיות כרוך בהסרת הסנקציות על המשטר האיראני ובראשן המגבלות על ייצוא הנפט מהמדינה. איראן אמנם ממשיכה לייצא נפט לסין, הודו ומדינות אחרות למרות הסנקציות, אך היקף ההפקה שלה ירד שלא-מרצונה בכ-50% מאז שטראמפ ביטל את ההסכמים הקודמים.
ביולי למשל הפיקו האיראנים פחות מ-2 מיליון חביות ליום, הנתון הנמוך ביותר מאז 1988 (על-פי נתוני אופ"ק בשיתוף Platts). הסרת הסנקציות תאפשר לאיראנים הזקוקים נואשות למזומנים, להציף את השווקים בנפט זול. להערכת S&P אירן מסוגלת להגדיל בתוך שנה את תפוקת הנפט היומית שלה ב-1.5 מיליון חביות.
מהלך זה ללא ספק זה יביא לתגובת שרשרת. סעודיה לא צפויה להישאר אדישה לנוכח איום איראני לגזול ממנה נתחי שוק, וגם היא צפויה להגדיל את התפוקה ולהוריד מחירים - צעד שיביא לקריסת מתווה אופ"ק פלוס ובעקבותיו גם לצלילה של מחירי הנפט.
קריסה כזו במחירי הנפט תפגע בראש ובראשונה במפיקים האמריקאים שעלויות ההפקה שלהם גבוהות יחסית. תעשיית הפצלים בארה"ב שנאבקת לשרוד מעסיקה עדיין מאות אלפי עובדים. מפיקות נפט אחרות צפויות להיפגע ומנגד צרכניות הנפט הגדולות - כמו סין, אירופה ומדינות דרום מזרח אסיה צפויות להרוויח מכך.
אולם ברמה המקרו-כלכלית התרסקות מחירי הנפט היא בעיקרה אירוע שלילי, בגלל ההשפעה שיש לה על האינפלציה בעולם המפותח. בעיתוי הנוכחי כשהעולם שרוי בעיצומו של משבר כלכלי כה עמוק והחשש העיקרי הוא מפני העמקת ירידות המחירים - הנפט עלול לגרור איתו את הכלכלות למיתון עמוק עוד יותר.
בשוק תוהים: כיצד ישפיע מהפך שלטוני או משבר חוקתי על הדולר
לצד הנפט ושווקי ניירות הערך צפויות תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב לטלטל את מחירו של המטבע החשוב ביותר בעולם, הדולר האמריקאי.
בניגוד לנפט או למניות קשה מאד להעריך מראש לאיזה כיוון ידהר הדולר במקרה של מהפך נשיאותי או במקרה קיצוני יותר של משבר חוקתי, שבו הנשיא המכהן דונלד טראמפ מסרב להכיר בניצחונו של יריבו הדמוקרטי, ג'ו ביידן.
אנליסטים בבתי השקעות שמתמחים בתחזיות כלכליות נמנעים לפי שעה מלהעריך כיצד יושפע הדולר בתרחישים השונים. "אנחנו לא נכנסים לפינות ספקולטיביות כאלו" אמר אחד מהם בתשובה לפניית "גלובס".
הדולר האמריקאי, ועוד יותר ממנו אגרות החוב של ממשלת ארה"ב נחשבים למקלט בטוח שהמשקיעים נוהרים אליו בהמוניהם ברגעי משבר וחוסר ודאות קשים. אפילו במשבר הסאב-פריים, שפגע בליבת המערכת הפיננסית האמריקאית, לא נטשו המשקיעים את הדולר האמריקאי.
אפשר להניח שמעמדו של הדולר יישאר איתן כל עוד אין בנמצא אפיקי השקעה אלטרנטיביים שנחשבים בטוחים כמוהו. מועמד חדש ישן כזה הוא הזהב שצובר לאחרונה פופולריות הולכת וגוברת. בנוסף הולכים גוברים הקולות המזהירים מפני קריסה קרובה בשער המטבע, על רקע מצבה הרעוע של כלכלת ארה"ב. סטיבן רואץ' למשל, מזהיר מאז יוני כי קריסת שער הדולר היא בלתי נמנעת לאור הגירעון חסר התקדים בתקציב ובמאזן התשלומים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.