ההגבלות על ענף התעופה: בנתב"ג כבר מוכנים לחידוש הפעילות

לפני משבר הקורונה עברו בנתב"ג 400 אלף זרים בחודש, אך כיום עוברים בו כ-7,500 נוסעים ביום בלבד • לקראת ישיבת קבינט הקורונה מחר, שתכריע במידה רבה את עתידו של ענף התעופה בישראל, יצאנו לסיור לראות כיצד מכוונים בנתב"ג לשוב לקלוט אלפי נוסעים, בצילו של משבר הקורונה

הדיוטי פרי בנתב"ג, היום / צילום: כדיה לוי, גלובס
הדיוטי פרי בנתב"ג, היום / צילום: כדיה לוי, גלובס

היום (ב') בנתב"ג: 7,500 נוסעים, מחציתם יוצאים מחציתם נכנסים חלפו בנמל התעופה הבינלאומי של ישראל שרובו שומם וריק. בצל האיסור לטוס למי שרכש כרטיס טיסה אחרי ה-25.9 (איסור שבשתיקה לא ממש נאכף) המספרים צונחים מדי יום וענף התעופה מחכה בדריכות לביטול האיסור האמור.

מחר (ג') אמורה המדינה להשיב לבג"ץ לשאלה על טיבו של האיסור הזה והפגיעה שהוא טומן בחובו באזרחים ובעוסקים בתחום במסגרת עתירה שהגישה חברת ישראייר ועתירה נוספת שהגישו אזרחים שנפגעו מהאיסור.

נתב"ג, היום / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס
 נתב"ג, היום / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

גם מנכ"ל רשות ההגירה והאוכלוסין פרופ' שלמה מור-יוסף, רופא בהכשרתו (שאף שימש כמנכ"ל הדסה לשעבר) התייחס לאיסור לטוס באומרו ל"גלובס" כי "אני מניח שהמדיניות תשתנה במהרה. זו מדיניות שקשה לשמר אותה בעיקר כשהיא לא מגובה בסיבות בריאותיות או אפידמיולוגיות ולכן די מהר יאפשרו למי שירצה, לטוס בלי יותר מדי מגבלות".

בנתב"ג ערוכים לקבל יותר נוסעים מאלו שחולפים שם בימים האחרונים, ובעיקר לקבל תנועה נכנסת של תיירות, נושא שאמור להתקדם יחד עם פתיחת המעבדה בשטח נמל התעופה שאמורה לקום בו בחודש הבא.

המעבדה עשויה לשנות את נוהלי הכניסה לישראל (שוב) עם בדיקות שיבוצעו לנוסעים לאחר הנחיתה, ועם החובה להציג בדיקות שנעשו במדינת היעד על ידי התיירים הנכנסים (לפי התכנון מדובר בשלב ראשון בתיירות עסקית), כפי שקיים במדינות רבות בעולם.

בסיור שנערך בנתב"ג היום (ב') התייחס מור-יוסף לכך שמה-31 בינואר החלה המדיניות שחוסמת כניסה של זרים לישראל, בתחילה מסין ולאחר מכן לכלל המדינות. "מאז, בהדרגה נפתחו קבוצות שונות שלהן יש אישור להיכנס לישראל על פי קטגוריות כמו הגעה לאירועים, להלוויות, תיירות מרפא, איחוד משפחות, עובדים זרים ועוד. עדיין מדובר במספרים קטנים מאוד. בחודש רגיל, לפני המשבר נכנסו לישראל כ-400 אלף זרים, באפריל נכנסו 1,700 בלבד ובחודש האחרון יותר מ-20 אלף זרים וכעת המספרים שוב בירידה - בדומה למספר הישראלים שיוצאים מישראל, המספר עלה כשפורסמו המדינות הירוקות שלא מחייבות בידוד בהלוך ובחזור אבל כעת בגלל המגבלות לטוס, המספרים שוב בירידה".

פרופ' שלמה מור  / צילום: כדיה לוי, גלובס
 פרופ' שלמה מור / צילום: כדיה לוי, גלובס

בימי השגרה עובדי רשות ההגירה והאוכלוסין מתמקדים בביקורת דרכונים אולם כעת הם עסוקים גם בתחומים אחרים. "לקחנו את האחריות הבריאותית מבחינת תשאול הנוסעים הנוחתים", אמר מור-יוסף, "העובדים שלנו שבעבר עסקו רק בביקורת גבולות עוסקים בתהליך הזה על מנת לייעל את התהליך". עם זאת לאור התשאולים שעוברים הנוסעים תהליך הנחיתה היום ארוך יותר "מהליך של חצי דקה שהסתכם בהצגת דרכון, ואפילו פחות מחצי דקה בעמדות הביומטריות, עברנו לרישום ידני לכל נוסע, והתהליך מתארך כאשר מדובר בנוחתים ממדינות אדומות שעוברים כמה תשאולים".

התשאול של הנוסעים הנוחתים נעשה עם כניסתם לשטחי השדה. הטיסות מופרדות באיזורי הנחיתה בין כאלה שמגיעות ממדינות ירוקות ובין כאלה שמגיעות ממדינות אדומות ומהן הנוסעים אמורים להמשיך לבידוד של 14 ימים. "אנחנו מוודאים שהנוסע בא ממדינה ירוקה ולא רק הגיע בטיסה ממדינה ירוקה", אמר מור-יוסף.

אמנון שמואלי, מנהל אשכול נתב"ג ברשות ההגירה והאוכלוסין הציג את התהליך שעוברים הנוסעים לרבות שלושה תשאולים במוקדים שונים שעוברים הנוחתים ממדינות אדומות. לא במקרה נדרשים שלושה תשאולים - הנוחתים בארץ כבר התגאו ברשתות החברתיות כיצד "תיחמנו" וחמקו מבידוד בעקבות דיווח כוזב, בעיקר כאשר הם נוחתים בטיסות קונקשן - כך למשל מגיעים מארה"ב (מדינה אדומה) דרך גרמניה (מדינה ירוקה).

אמנון שמואלי / צילום: כדיה לוי, גלובס
 אמנון שמואלי / צילום: כדיה לוי, גלובס

הדבר מסובך יותר כשמגיעים בטיסות המשך בתוך אירופה. תייר ישראלי שהגיע מרומניה (מדינה אדומה) אולם טס דרך מדינה ירוקה בתוך אירופה ונוחת בישראל - יכול לחמוק מבידוד בתשאול אם ייתן דיווח כוזב. שמואלי מכיר את התופעה ומסביר כי "אם יש ביטוי למסלול של הנוסע בדרכון אנחנו מסתכלים, ומעבר לזה כבר למדנו לזהות ולהתרשם. אנחנו מתבססים על אמון מול הנוסעים אולם בודקים בכלים שלנו. זו גם הסיבה שהנוחתים ממדינות אדומות יתושאלו יותר מפעם אחת, גם למקרה שהם התבלבלו בתשאול הראשון".

שמירה על ריחוק חברתי בנתב"ג

לשאלה על שמירת הריחוק בין הנוסעים לאור תמונות שמראות דוחק וצפיפות הציג שמואלי את הסימונים שפזורים בשטחי נתב"ג על הרצפה ואת כיסאות ההמתנה המרווחים זה מזה. לדבריו, "החלוקה נעשתה לטובת שמירה על התו הכחול בנתב"ג אבל צריך לזכור שהחובה לשמור על ריחוק חלה על האזרח".

ויש גם נוסעים שמגיעים ממדינות אדומות שמקבלים פטור מבידוד: מדובר במחלימים מקורונה שיכולים לקבל פטור מבידוד אם יציגו בדיקה חיובית ואחריה שתי בדיקות שליליות שמוכיחות כי החלימו. גם בנושא הזה נתקלו אנשי רשות ההגירה והאוכלוסין בניסיונות לתחמן את המערכת דרך זיוף של אישורים. "אנחנו סורקים את הדרכון של הנוסע במערכות, אם הוא לא מופיע בין רשימת המאושרים של משרד הבריאות ומתברר שהוא מציג אישור מזויף, זה עובר לטיפול המשטרה. אם מדובר באזרח זר הוא מסורב כניסה וחוזר למדינה שממנה הוא המריא", אמר שמואלי.

מור-יוסף הוסיף כי "אנחנו מנסים לאזן בין הדברים באמצעים שיש לנו, כלומר דרכונים ותשאולים שזו מומחיות העובדים לאורך כל השנה. בהתחלה לא הגשנו תלונות למשטרה על מי שנתפס כמזייף אבל אחרי כן החלטנו להעביר את הנושא לטיפולים. כל תלונה מטופלת וחלק גם מקבלים קנסות".

צרו איתנו קשר *5988