קנאביס | פיצ'ר

הבכיר בטבע שעבר לנהל חברת קנאביס: "אני מאמין שיש להתייחס לצמח הנפלא הזה כמו לתרופה"

אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט, מספר על הסינרגיה שנוצרה בין פעילויות שתי החברות מאז המיזוג ביניהן • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה משך אותו לחברה, מה הוא מתכנן עבורה וכיצד הוא רואה את התחום: "גם כשהייתי מנכ"ל טבע ישראל ביקשתי לשלב פעילות קנאביס בחברה"

בתחילת 2020 רכשה חברת הקנאביס הבורסאית קנביט את תיקון עולם, שהייתה המובילה המסורתית של שוק הקנאביס הרפואי בישראל. שנה קודם לכן, במקביל לשינוי דרמטי בשוק הקנאביס המקומי ופתיחתו לתחרות, הוקפאה פעילות תיקון עולם מסיבות משפטיות, והיא יצאה זמנית מהתחרות. בעלי החברה דאז, צחי כהן, אולץ על-ידי ביהמ"ש למכור את פעילותו בישראל, וקנביט ניצלה את ההזדמנות.

המחיר שביקש כהן על תיקון עולם בתחילת המו"מ עמד על כ-100 מיליון דולר, אך בסופו של דבר נחתמה העסקה במחיר של 23 מיליון דולר בלבד ששילמה קנביט (ובנוסף 5% ממניותיה וכן סכומים נוספים מותני הצלחה).

את הסינרגיה קל היה לראות: קנביט, שעדיין לא הביאה מוצרים לשוק באותה העת, קיבלה סדרה של מוצרים מוערכים בשוק המקומי והעולמי; צוות של אחיות העוסקות בהדרכה של מטופלי קנאביס ורופאים; ומאגר מידע שבו נאספו נתונים לגבי השפעת הצמחים על המטופלים במשך כעשור.

מבחינת נכסים מוחשיים, היא קיבלה מתקן גידול בכפר יהושע, ומפעל לעיבוד קנאביס שנבנה באזור התעשייה ציפורית. תיקון עולם, מצדה, קיבלה היתר משפטי לחזור לפעול בישראל, וגם נחתה לתוך פלפורמה בורסאית, עם נגישות לגיוסי הון, שאותה ניצלה: מתחילת השנה גייסה תיקון עולם-קנביט יותר מ-50 מיליון שקל, והשבוע הודיעה על כוונתה לגייס 12 מיליון שקל נוספים בהנפקת זכויות.

עם זאת, מתחילת השנה, עת הושלמה הרכישה, ירדה מניית החברה הממוזגת ב-40% כמעט (הגם שלאחרונה רשמה עליות קלות, עם חזרת מוצרי תיקון עולם לשוק ובעקבות האיתותים כי שוק הקנאביס אכן ייפתח ליצוא).

שווי החברה עומד על 178 מיליון שקל, ואין בה בעל שליטה רשמי. בעל המניות הבולט בתיקון עולם-קנביט הוא יזם הנדל"ן ברק רוזן (ישראל קנדה), המחזיק 21% מההון (באמצעות נאמנות ע"ש ירון נאור).

במחצית הראשונה של 2020, עוד לפני שחזרה לשוק עם כל קו המוצרים שלה, רשמה תיקון עולם-קנביט הכנסות של כ-10.8 מיליון שקל (והפסד של 13 מיליון שקל), גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה, אך היא עדיין רחוקה מהתחזיות הוורודות שפרסמה בחודש ינואר, אז העריכה כי תרשום הכנסות של 43 מיליון שקל ב-2020 מן השוק המקומי בלבד, ו-140 מיליון שקל ב-2021, מהן 60% מיצוא.

כדי לעמוד בתחזיות, החברה תצטרך להגדיל פי שלושה את ההכנסות שלה במחצית השנייה של השנה לעומת המחצית הראשונה, תוך תחרות בחברות המתחרות שהתבססו בשוק המקומי בהיעדרה. כדי לעמוד בתחזיות של שנת 2021 והלאה, היא תצטרך להגיע ליצוא בקרוב.

לאחרונה, חתמה תיקון עולם קנביט על הסכמי הפצה מול סופרפארם, בהיקף של 100 מיליון שקל למשך שלוש שנים, והיא מפיצה את מוצריה גם לבתי מרקחת פרטיים ובאמצעות בית מרקחת בבעלותה. נוסף על כך, החלה לייצר את מוצריה במפעל שלה בציפורית. לפני כשבוע הצטרפה החברה לפיילוט של משרד הבריאות במסגרתו היא מורידה מחירים של חלק ממוצריה בתמורה לזכות להגיש אצוות (קבוצות פריטים שטופלו יחד) של מוצריה ליצוא.

תיקון עולם תופסת את קדמת הבמה

ככל שעובר הזמן, הנכסים והמוניטין של תיקון עולם עוברים לקדמת הבמה, והיא הופכת לפנים של הגוף הממוזג. אפשר לראות זאת, למשל, בהחלטה למקם את מטה החברה במשרדי תיקון עולם בת"א, ולא באלה של קנביט. המשרד-מרפאה של תיקון עולם היה אחד המקומות הראשונים בישראל שבהם נצרך קנאביס רפואי באופן מסחרי וחוקי, והוא בעל משמעות סמלית והיסטורית לסקטור.

את מנכ"לית קנביט (והח"כית לשעבר) יפעת קריב, שניהלה את המיזוג, החליף בחודש מאי האחרון מנכ"ל טבע ישראל לשעבר, אבינועם ספיר. הוא מגיע עם ניסיון בתחומי הפצת תרופות, עבודה עם בתי מרקחת, מערכי תועמלנות לרופאים, הכשרות לצוותים רפואיים ועבודה מול משרד הבריאות ומול סל התרופות.

כעת מספר ספיר לראשונה ל"גלובס" מה משך אותו לחברה, ומה הוא מתכנן עבורה. "גם כשהייתי מנכ"ל טבע ישראל, ביקשתי לשלב פעילות קנאביס בחברה, וחתמנו על הסכם השיווק עם יצרנית משאפי הקנאביס סאיקי", הוא מזכיר. "כשהגעתי לפגישה עם תיקון עולם-קנביט, נחשפתי למחקרים הקליניים בזני תיקון עולם, ולא האמנתי שיכולות להיות תוצאות טובות כל כך.

"למשל במחקר שערכה ד"ר ורד חרמוש מבית החולים לניאדו, לקחו חולים דמנטיים עם הפרעות התנהגות, אשר היום מקבלים מינונים גבוהים של תרופות הרגעה, טיפול שזכה לכינוי "קשירה כימית" כי בעצם הוא מונע תפקוד. 20 מהחולים הללו קיבלו תרופת פלצבו ו-40 קיבלו שמן קנאביס רפואי מזן אבידקל, שהוא אחד הזנים הרפואיים המובילים של תיקון עולם. המטרה הייתה רק שיפסיקו להכות את הצוות. בפועל חלק מהמטופלים חזרו לזהות את המשפחה ושוחררו הביתה".

איך מיזגתם בין החברות?
"מיזגנו לגמרי את ההנהלה ואת הצוות הרפואי. יש לנו חווה בכפר יהושע שהייתה של תיקון עולם וחווה בנאות הכיכר שהייתה של קנביט, והחלטנו לשלש את גודלה. פרוטוקולי הגידול דומים בין החוות, ומבוססים בעיקר על הידע מתיקון עולם. אנחנו מייצרים גם את הזנים המפורסמים של תיקון עולם - אבידקל, אלסקה, מידנייט ואחרים - וגם את הזנים שקנביט רכשה לפני המיזוג".

מדוע בעצם זני תיקון עולם לא היו זמינים כל כך הרבה זמן, גם אחרי שהסתיימה ההקפאה המשפטית?
"חלק מהזנים לא היו זמינים כי הייתה לנו רק קיבולת יצור מוגבלת בכפר יהושע, אחרי שנסגר המתקן העיקרי של תיקון עולם בביריה, שעמד רק בכללי האסדרה הישנה. גם אחרי שהרחבנו את הפעילות בכפר יהושע והתחלנו לגדל את זני תיקון עולם בנאות הכיכר, היינו מחויבים לספק סחורה רבה למטופלי האסדרה הישנה, במחיר מסובסד נמוך. אבל עכשיו חזרנו עם כל זני התפרחות והשמנים, לשוק שהולך ומתרחב".

בתור החברה המובילה באסדרה הישנה, עד כמה אתם "מסונדלים" על-ידי החלטת בג"ץ לחייב את החברות להמשיך לספק למטופלים באסדרה הישנה קנאביס במחיר של 360 שקל לכל כמות שיצרכו?
"החולים שנשארו באסדרה הישנה הם אלה שצורכים כמויות גדולות מאוד של חומר גלם או שעלות הייצור של המוצר שלהם מאוד יקרה. אלה גם האוכלוסיות עם המחלות הכי קשות. מחזור המכירות לקבוצה הזו הולך ויורד, ובית המשפט קבע שלא יאריך את ההתחייבות שלנו למחיר המסובסד פעם נוספת אחרי אוקטובר, אבל אני מקווה שמדינת ישראל תיקח אחריות על החולים האלה. היא רוכשת עבורם תרופות קונבנציונליות בסכומים גבוהים הרבה יותר".

נאמר לנו שחלק מזני תיקון עולם שנחשבו כעתירי THC (החומר הממסטל בקנאביס),  ולכן הם מבוקשים, התגלו תחת פיקוח האסדרה החדשה כבעלי כמות THC פחותה. האם זה נכון?
"דווקא יש לנו מוצרים עתירי THC, ואנחנו מקפידים לתת בכל קטגוריית טווח כמות חומרים פעילים שהיא ברף הגבוה של הטווח. אני חושב שהצרכנים יראו עם הזמן שמה שמשפיע עליהם זה לא רק ה-THC. היום מרגישים את הסוטול אז אומרים 'המוצר עבד', אבל זה גם עושה לגוף דברים לא רצויים, שאפשר היה לחסוך לו היו מסתפקים באפקט פסיכו אקטיבי פחות חזק, והתועלות הרפואיות עדיין היו נשמרות".

אומרים שהזן של הצמח קובע רק חלק מהמאפיינים שלו, ולכן קשה לעשות ניסויים קליניים בקנאביס - כי כל צמח שונה. אתם רואים הבדל, למשל, באותם זנים כשהם גדלים בכפר יהושע לעומת נאות הכיכר?
"יש הבדל, ונוכל לומר מהו אחרי בערך, נניח, 40 אצוות, אבל אנחנו מעריכים שהתכונות החשובות של הזן יישמרו. בינתיים אנחנו שמחים לגדל בנאות הכיכר, כי התנאים מתאימים לכך גם בחורף".

כמי שבא מעולם התרופות, אתה מאמין שקנאביס, עם כאלה הבדלים בין מנה למנה, יוכל אי פעם באמת להיחשב תרופה? אתם מתכננים ניסויים קליניים במסלול תרופה?
"בשלב הראשון כל המוצרים שלנו הם מהצמח השלם. אספנו ידע לאורך תקופת חיי החברה לגבי אילו צמחים הם המשפיעים על מחלות שונות. אני מאמין שטיוב הידע הזה יכול לאפשר לנו לפרק את הצמחים למרכיביהם, ואז להרכיב מהם מחדש את התרכובת האידיאלית לטיפול בכל מחלה.

"אני לא יודע עדיין אם נעבור דרך מסלול תרופתי של ה-FDA, על כל ההשקעה הכרוכה בכך, אבל אני כן מאמין שהיחס לצמח הנפלא הזה צריך להיות כאל תרופה".

בהסכם עם תיקון עולם הותר לכם לשווק זני תיקון עולם במותג תיקון עולם רק במספר מדינות - צרפת, פולין וגרמניה. כמו כן למפעל שלכם בציפורית אין אישור GMP אירופי שדרוש כדי שהמדינות באירופה יקבלו סחורה מכם, אלא רק אישור ישראלי. מה התוכניות שלכם מבחינת היצוא?
"אנחנו יכולים לפעול בכל מדינה בעולם תוך שימוש בידע של תיקון עולם, אך את הזנים של תיקון עולם אנחנו יכולים לשווק רק במספר מדינות שנקבעו בהסכם בין החברות. יש לנו עסקה בגרמניה עם חברת פטה פארמה, שגם השקיעה בנו, להפצת המוצרים שלנו בגרמניה, באוסטריה ובשוויץ. במקומות שבהם אנחנו לא יכולים לפעול עם מוצרי תיקון עולם, נפעל עם מוצרי קנביט. כך למשל בבריטניה, שם חתמנו על מזכר הבנות להסכם הפצה לאחרונה.

"כרגע המפעל בציפורית לא מאושר באירופה ולכן לא בגרמניה ולא בבריטניה יכולים לקבל סחורה ממנו, ואנחנו נשווק במדינות הללו מוצרים שאנחנו רוכשים מצד שלישי כדי לבנות את המותג ואת מערך ההפצה.

"בהמשך אנחנו מקווים שיימצא הפתרון לאישור המפעל שלנו, גם אם כרגע נציגים של גורמי התקינה של האיחוד האירופי לא יכולים להגיע פיזית לבקר במתקן. אני מאמין שברבעון הזה או בבא אחריו כבר ייצא המשלוח הראשון שלנו מישראל". 

תיקון עולם-קנביט

הקמה: תיקון עולם הוקמה ב-2005, קנביט ב-2017 ● מנכ"ל: אבינועם ספיר ● בעלי מניות עיקריים: ירון נאור (בנאמנות עבור ברק רוזן) - 21%; עמי ססלר (6%), ירון רצון (6%), שרון אדיב (6%) ● הכנסות מחצית 1/2020: 10.8 מיליון שקל ● הפסד מחצית 1/2020: 13 מיליון שקל ● שווי שוק: 179 מיליון שקל