"זה כמו הטיטניק בזמן שהיא שוקעת. למי שמחזיק מעמד יש סיכוי להגיע לסירת ההצלה"

"הייעוד שלי הוא לאמן, בשביל זה אני כאן, ואני לא אוותר על החלום. לא משנה כמה קשה אצטרך לעבוד בימים האלה, להמציא את עצמי מחדש או אפילו לעבוד בעבודה אחרת לתקופה קצרה כדי להחזיק מעמד - את הסטודיו שלי אני לא אסגור בעקבות הקורונה. זו לא אופציה". כך אומרת מאמנת הכושר שירן קליין, סגנית מיס פיטנס ישראל לשעבר ובעלת סטודיו S WAY בפרדס חנה.

גם בשיאו של הסגר השני שמשבית לה את העסק ומצמצם את ההכנסות שלה משמעותית, היא לא מרימה ידיים. קליין: "אין לאף אחד מושג מה צופן העתיד. אם הסגר הנוכחי יימשך זמן ממושך, אני לא יודעת מה יהיה ומה אעשה כדי להחזיק את הראש מעל המים, אבל אני אופטימית. אני אמצא איך לעבוד גם בתוך שגרת קורונה. הקורונה נתנה לנו סטירת לחי, אבל כל קושי הוא גם הזדמנות. אני לא רואה את עצמי סוגרת את הסטודיו".

קליין נכנסה לתחום הכושר לפני עשר שנים, רגע לאחר שהשתחררה מהצבא. בדרך לפתיחת הסטודיו שלה היא הספיקה להתחרות בשתי תחרויות מיס פיטנס ולגרוף את תואר סגנית מיס פיטנס ישראל באחת מהן. לפני שלוש שנים היא פתחה את הסטודיו לאימונים בפרדס חנה, כשהקונספט היה אימונים לנשים בלבד, בקבוצות קטנות של שש מתאמנות. מעין אימון אישי עם דרבון של קבוצה. הקבוצות שלה היו מלאות, העסק עבד.

ואז המציאות השתנתה וקליין נאלצה להתאים את עצמה למצב. "עבור מי שלא צפה את הבאות, הקורונה הכתה ב-15 במרץ, אבל היו גם כאלה שהתארגנו לפני כן והבינו לאן הרוח נושבת. הסגר כבר היה באוויר מתחילת מרץ, היו מגבלות על התקהלויות ולאט לאט סגרו דברים, עד שסגרו בבום את כולם. הבנתי שמשהו לא מוכר עומד להגיע וכבר התחלתי לתכנן איך אני אתמודד עם זה. בהתחלה לא היה שינוי משמעותי אצלי כי היה מותר לאמן בקבוצות קטנות בחוץ, אז פשוט הוצאתי את הקבוצות שלי החוצה לפי אותו לוח זמנים של האימונים. פרשתי דשא סינטטי מחוץ לסטודיו ואימנתי. בהמשך הורידו את מספר המתאמנים שוב, אז התחלתי לאמן רק אימוני זוגות ואימונים אישיים".

בשלב הזה נאלצה קליין להעלות את המחיר, כדי להמשיך להחזיק את הסטודיו. "העליתי את המחיר מעט מאוד אז רוב המתאמנות המשיכו להתאמן. גם שמרנו מאוד על סטריליות אז המתאמנות הרגישו בטוחות ולא ביטלו מחשש להידבק. כשסגרו את הכול, ואסור היה בכלל לאמן, עברתי לאימוני לייב בזום. פה התחלתי להרגיש את השינוי בהכנסות. היו מתאמנות שלא התחברו לקונספט של הזום וכולם גם היו בסגר בבית עם ילדים ועם משימות והיה להן יותר קשה להתפנות לזה. הרבה לקחו הפסקה בזמן הזה והתחילה הבעיה".

הבעיה התעצמה כיוון שההוצאות המשיכו לרדת. קליין: "העירייה המשיכה לגבות ממנה את שכר הדירה כרגיל, ביטוח לאומי ירד ומס הכנסה לקח את הכסף שלו בזמן. אף גורם לא הקל עליי. כולם לקחו את הנתח שלהם. למזלי לא נכנסתי לבור כלכלי עמוק, כי היה לי כסף ליום שחור בצד והתגלגלתי איתו. אבל אני מכירה הרבה בתחום הכושר שקשה להם מאוד, שפשטו רגל ורעבים ללחם. הרבה סטודיואים מסביבי נסגרים".

קליין הבינה מהר מאוד שהקורונה כאן להישאר והיא חייבת להשתנות כדי לשרוד את התקופה - וכך עשתה. קליין: "כשהסגר הראשון הסתיים, ופתחו את תחום הכושר, חזרתי לאימוני זוגות. גם כשהכול נפתח לא חזרתי עדיין לאימוני קבוצות. בעקבות המעבר לאימוני זוגות התחלתי לאמן גם גברים, כי הנשים רצו להתאמן עם בני הזוג שלהן או עם הילדים ולשמור על הקפסולות. וכך אני מצאתי לעצמי עוד נישה".

ההכנסה חזרה למצב שגרה, של לפני המשבר?
"כמעט. אימוני זוגות יותר יקרים מאימונים קבוצתיים. רוב המתאמנות חזרו לאחר הסגר המלא, וגם זוגות שיצאו לחל"ת המשיכו להתאמן אצלי, כי הם קיבלו את דמי האבטלה ויכלו לשלם את הכסף לאימון. קיבלתי גם מענקים מהמדינה אבל זה לא כיסה את שכר הדירה החודשי אפילו".

 ואז הגיע הסגר השני, ושוב הכול סגור.
"נכון. מרגישים את הירידה בהכנסות, אבל אני מאמנת בזום ומעבירה למתאמנים תוכנית תזונה ותוכנית אימונים עצמאית והם במעקב שלי ואני מתעדכנת אחר תוצאות, ואני לוקחת היום סכום מינימלי כדי להחזיק את הסטודיו. אני אחזיק מעמד. בעיני זה כמו הטיטניק בזמן שהיא שוקעת, אתה צריך להחזיק חזק ולהישאר כמה שיותר זמן על הספינה. מי שמחזיק מעמד יש סיכוי שיגיע לסירת ההצלה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il