הקורונה חושפת את הפערים בחברה הישראלית

"קיימים הבדלים בנתוני הבריאות של תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז ולעומת הממוצע הארצי. תוחלת החיים של תושבי הפריפריה קצרה יותר והתמותה גבוהה יותר", אלה דברי דוח מבקר המדינה על מערכת הבריאות מ-2018 • כעת, שמונה שנים מאוחר לצד מגפה עולמית רואים בבירור - מסקנות המבקר לא יושמו

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ערב ראש השנה התקבלה החלטה להעביר חולי קורונה מבתי החולים הקורסים בצפון לטיפול במרכזים רפואיים במרכז הארץ: "עשרות חולי קורונה המאושפזים בבתי חולים בצפון יועברו במבצע מורכב למרכזים רפואיים במרכז באמבולנסים" נאמר בכותרות השחורות של העיתונים אבל כל מי שעוקב אחרי מצב שירותי הבריאות בצפון הבין שהכתובת הייתה על הקיר כבר שנים רבות. מבקר המדינה קבע כבר בדוח 63ב משנת 2012: יש פערים משמעותיים ומשרד הבריאות במכוון אינו משקלל את כלל הנתונים שבסופו של דבר מוצגים לציבור.

"קיימים הבדלים בנתוני הבריאות של תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז ולעומת הממוצע הארצי. תוחלת החיים של תושבי הפריפריה קצרה יותר והתמותה (כללית ותינוקות) גבוהה יותר" קבע המבקר ובהמשך מציין: "מיטות אשפוז כלליות: שיעור המיטות הכלליות ל-1,000 נפש בפריפריה נמוך לעומת המרכז. לפי נתוני המשרד משנת 2010, במחוז תל אביב היה השיעור 2.48 ובמחוז מרכז - 1.97, לעומת 1.39 במחוז דרום ו-1.46 במחוז צפון. אף שיש שונות בנתוני הגיל של האוכלוסייה ובסוגי התחלואה בין האזורים, נתונים אלה אינם משוקללים בנתוני משרד הבריאות, ולכן ההשוואה שהמשרד עושה אינה מדויקת" קבע המבקר במילים חריפות ובעובדות יבשות.

דבר לא נעשה מאז פרסום הדוח בשנת 2012 ואפילו אחרי שהגיעה הקורונה בסבב ראשון וגם בסבב השני ועדיין אנו מגלים לחרדתנו כי מבקר המדינה ... צדק וכי קיימת הפליה ומערכת הבריאות בצפון - בקהילה ובבתי החולים - איננה ערוכה לקבלת כמות החולים הנדרשת. היעלה על הדעת שתושב תל אביב יאושפז בבית החולים בנהריה לטיפול שאינו ייחודי או דורש התמחות? אז למה אנחנו כחברה מסכימים למצב ההפוך? האם לא מגיע לתושבי הצפון לקבל טיפול רפואי איכותי קרוב לבית?

אני מניחה שלא צריך להיות אסטרטג צבאי דגול בכדי להבין שבמדינת ישראל ישנן מורכבויות נוספות, למשל קירבה למדינות אויב וסוגיות ביטחוניות שגם בהן יש סיכוי כי תושבי הצפון וכוחות הביטחון יזדקקו ליותר משאבי טיפול רפואי - הן בתוך הקהילה והן במרכזים הרפואיים - לעומת תושבי אזורים אחרים בארץ. האם אנחנו מחכים למערכה הבאה, שהלוואי ולא תגיע, כדי לבחון מה יקרה אז לשירותי הבריאות בצפון?

נכון שמקבלי ההחלטות ומחלקי התקציב יושבים באזורים אחרים בארץ אבל הדעת איננה סובלת כי במדינת ישראל יהיו אזרחים שווים יותר ושווים פחות. לא ייתכן כי יהיו מי שיזכו לרפואה מערבית מודרנית קרוב לבית ואילו תושבים אחרים בעלי אותן זכויות וחובות שבחרו או נשלחו ליישב את כל קצוות הארץ זוכים לפרוטוקול טיפול אחר שפעמים רבות אינו מיטיב עימם.

ועוד לא אמרנו כלום על הצוותים הרפואיים ותנאי העסקתם - צפון לעומת מרכז.

מדינת ישראל חייבת להפיק מהקורונה מסקנות רבות, אחת מהן תהיה בוודאי חיזוק מערכת הבריאות. מדינת ישראל גם חייבת לתת "זריקת מרץ" ולעודד את חיזוק הרפואה בצפון ולהביא אותה לרמה של הרפואה הישראלית הכללית.

אסור שיהיו במדינת ישראל אזרחים סוג א׳ ואזרחים סוג ב׳. כולנו זכאים לרפואה המתקדמת והשוויונית ביותר שהמדינה יכולה לתת לכל חולה וחולה בלי קשר למקום מגוריו. 

הכותבת היא מנכ"לית אשכול גליל מערבי