העמדה לדין בקצא"א על אחריות לאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה

פרקליטות המדינה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בשל עבירות סביבתיות, זאת לאחר שש שנים שחלפו מאז אסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה. לפי החשד, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.

התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. כזכור, בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א- קו צינור אסיה אילת בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת , אשר משמש להובלת דלק גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה .

על פי החשד, ביום 3.12.14, במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5000 מ"ק דלק גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל.

מכתב החשדות עולה, כי הגורם העיקרי לכשל ההנדסי שהוביל לדליפה הוא ביצוע הפרויקט באופן לקוי, תוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות בחברת קצא"א, ללא שהוכנה תכנית משורטטת ומפורטת, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה. החשודים זומנו כאמור להשמיע את טענותיהם, ככל שיחפצו בכך, בהליך שימוע שיתקיים במחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות של זיהום מים בנסיבות מחמירות לפי חוק המים, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן לפי חוק שמירת הנקיון, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים לפי חוק למניעת מפגעים, ועוד.

הוחלט כי קצא"א תפצה את הציבור ב-100 מיליון שקלים

בהמשך להודעת הפרקליטות, אמר הבוקר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם, טבע ודין": "חברת קצא"א אחראית לזיהום הגדול ביותר שחוותה המדינה מיום היווסדה. החברה שפעלה במחשכים במשך עשרות שנים והסתתרה מאחורי צו חיסיון שאפשר לה לא להיות כפופה לדיני איכות הסביבה והתכנון והבנייה, נאלצה להתחיל ולתת דין וחשבון בנושאים הללו, בעקבות בג"צ שהגיש נגדה אדם טבע ואשר הוביל לתיקון צו החיסיון. שש שנים לאחר האסון הקשה ושנה לאחר שהחברה חויבה לשלם לציבור כ-100 מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית, מכיוון שגרמה להרס שמורת עברונה ששיקומה יארך עשרות שנים, יש לברך על החלטת הפרקליטות לשקול את העמדת בכירי החברה לדין פלילי בגין אחריותם לעברות הפליליות".

במסגרת הסדר הפשרה שהושג מול קצא"א לפני כשנה, הוחלט כי קצא"א תפצה את הציבור ב-100 מיליון שקל. לפי המשרד להגנת הסביבה, זוהי התביעה הראשונה בה ישנה הכרה בפיצוי ישיר בגין הנזק האקולוגי לשמורת טבע, קרי - נזק טהור גם מבלי שנגרם נזק ישיר לאדם כזה או אחר. אך למרות זאת, לא כל הסכום הוקצה לפיצוי השמורה, והוא אף כולל סכומים ששולמו בעבר על הנזק המיידי. זאת, בעוד שאחרי שחוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה העריכה את הנזק לשמורה ב-281 מיליון. בתוך כך, קבע המשרד כי חלק מהנזקים אינם בני שיקום.

כיצד הוקצה הסכום שלבסוף נקבע בהסדר? 32 מיליון שקל מכספי הפשרה הם סכום שכבר הוצא על ידי קצא"א טרם ההסדר. 20 מיליון שקל בלבד הוקצו לשיקום השמורה, דרך רשות הטבע והגנים. 14 מיליון נוספים שולמו לקרן המדינה ויוקצו לפעילויות סביבתיות וחינוכיות.

תושבי האזור יפוצו ב-7 מיליון שקל שישולמו למועצה האזורית, למימון פרויקטים סביבתיים וקהילתיים. ו-10 מיליון שקל הוקצו לנקיטת אמצעים טכנולוגיים לניטור זרימת הנפט ולמניעת דליפות בעתיד באזורים נוספים בארץ - כלומר, נשארו בקופת קצא"א ונצבעו לצורך העניין. 1.5 מיליון שקל ישולמו במישרין לתושבי באר אורה בשל הנזקים הספציפיים שנגרמו להם, כקבוצת התושבים הקרובה ביותר לאירוע, ואילו 10.4 מיליון שקל הועברו לעורכי הדין התובעים.

נזכיר כי לאחרונה חתמה קצא"א על הסכם עם חברה בבעלות איחוד האמירויות, לשם הקמת מסדרון אנרגיה לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום, כאשר התוכנית מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך. ואמנם, למרות שההסכם כבר נחתם, המשרד להגנת הסביבה לא חווה את דעתו בנושא, ולא ברור עד כמה בטוחה תוכנית הזרמת הנפט מבחינה סביבתית. ארגוני הסביבה הגיבו בחריפות על ההסכם, והביעו דאגה מפני סכנה סביבתית בים האדום, אזור רגיש אקולוגית בו ממוקמת אחת משוניות האלמוגים המשגשגות בעולם. זאת, בזמן שהים האדום הוא מסדרון צר, ודליפת נפט בתוכו תהיה מאוד קשה לניקוי.

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, אמרה כי "הסכם קצא"א עם מדינות המפרץ על הפיכת ישראל לתשתית העברת נפט מהמפרץ לאירופה הינה בגדר סכנת מוות למפרץ אילת, לשונית האלמוגים וענף התיירות של העיר. החתימה המהירה על ההסכם, ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה, ללא תסקירים וחוות דעת וללא בחינה של הסיכונים הכרוכים בכך הינה הוכחה לצורך הדחוף בפירוק קצא"א, הפועלת תוך החרגה מחוקי סביבה ושקיפות, מאינטרסים כספיים בלבד.

"המרדף אחר הנפט של מדינות המפרץ יוביל אותנו לאסון וודאי. במקום לרוץ אחר מקורות האנרגיות של האתמול, כסף מזוהם באסונות סביבתיים ובריאותיים, יש להבטיח חזק ובריא לאדם ולטבע. ללא כל אלה, ההסכם המדיני שנחתם עם מדינות ערב יוביל לפגיעה כה אנושה באינטרס הציבורי בישראל".

מקצא״א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. בעת האירוע המצער, שאירע בשנת 2014, נהגה קצא״א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה פועלת לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם ומבצעת פרוייקט ייחודי לניקוי הקרקע שמתבצע בשיתוף רשות הטבע והגנים, חברת נטפים וחברת ליקוויד גז, ומומן באופן מלא על ידי חברת קצא"א".