"בריאות נפש לכל": לא רק סלוגן לימי קורונה

מערכת בריאות הנפש בישראל הוטלה לעידן הקורונה מתוך מצב התחלתי של הרעבה ממושכת וחוסר במשאבים • מה נדרש כעת? הגדלת המשאבים, כולל הגדלת תקציבים מיידית וקבועה למערכת הציבורית, כך שכל מי שזקוק לטיפול יוכל לקבלו

מרכז רפואי לבריאות הנפש / צילום: רוני שיצר
מרכז רפואי לבריאות הנפש / צילום: רוני שיצר

משבר הקורונה גורם לעלייה חדה במצוקה הנפשית ובתחלואה הנפשית. תחושות חוסר הוודאות וחוסר השליטה, הסגרים הממושכים והמצוקה הכלכלית נותנים את אותותיהם בכלל החברה. המגפה העולמית מטילה עומס רב על כולנו, אבל חלקנו סובלים יותר - אנשים שסבלו מבעיות נפשיות עוד קודם לכן, וכאלו שהמגפה חשפה והחמירה אצלם בעיות שהיו חבויות עד כה.

חרדה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית, פסיכוזות ועוד - כל אלו מצוקות שמטבען אינן קצרות מועד. יהיה גם מי שיסבול, למרבה הצער, מתופעות פוסט טראומה חודשים ושנים לאחר תום האירוע. עקומת תחלואת הנפש כתוצאה מהקורונה תתיישר, אם בכלל, הרבה לאחר שיפותח החיסון הגופני, שהאנושות כה מייחלת לו.

בתחילת אוקטובר ציינו את יום בריאות הנפש העולמי, ה-29 במספר, והראשון - נקווה שגם האחרון - שחל במהלך המגפה. ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש בחרה השנה ללוות את היום הזה בסלוגן "בריאות נפש לכל. יותר השקעה - יותר גישה", ודומה כי מילים אלו רלוונטיות יותר מאי פעם.

מערכת בריאות הנפש בישראל הוטלה לעידן הקורונה מתוך מצב התחלתי של הרעבה ממושכת וחוסר במשאבים. בשנים האחרונות נעשו מצד הממשלה ומשרד הבריאות צעדים חשובים ומבורכים לשיפור המצב, אבל עדיין, ההשקעה הציבורית בבריאות הנפש מצויה בפער ניכר אל מול ההשקעה הממוצעת במדינות ה-OECD. המשמעויות, בין היתר, הן נגישות לא מספקת לשירותי בריאות הנפש; אי שוויון בזכות לבריאות, שביטויו חד יותר ככל שמתרחקים ממרכז הארץ; עומס גדול מאוד על הצוותים המטפלים במרפאות ובמרכזים לבריאות הנפש; מחסור מערכתי בתשתיות, מבנים, תקנים וציוד; ומעבר של כוח אדם איכותי למגזר הפרטי, המתגמל יותר.

עוד בשנות השמונים הוכח כי דיכאון הוא הגורם מספר שתיים לעומס תחלואה כלכלי במדינות המערב. אדם שסובל מכך מעורר, שלא באשמתו, "גלי הדף", מתקשה מאוד לתפקד בשל מחלתו, ומטיל נטל חברתי וכלכלי על סביבתו - המשפחה, הקהילה המקומית והמדינה. אפשר למנוע זאת, בעלות ציבורית נמוכה יחסית, באמצעות איתור מוקדם וטיפול, ובכך להרוויח שנות איכות חיים רבות לסובלים מדיכאון וגם להפחית מנטל התחלואה הכללי. מדובר כמובן בשאלה של סדרי עדיפויות.

זאת ועוד. השנה 2020, אבל מחלת הנפש עדיין חוסה בצלה של סטיגמה חברתית קשה ובלתי מוצדקת, הפוגעת בראש ובראשונה בזקוקים לטיפול. עינינו אינה צרה בתרומות הנדיבות לתחומי רפואה אחרים, אבל מעטים התורמים שיבקשו לקרוא על שמם אגף לטיפול פסיכיאטרי. מחלת נפש היא מחלה ככל המחלות, שהלוקים בה מתמודדים עם נזקיה והשלכותיה במאמצים עילאיים, לעתים מעוררי השתאות ממש, אולם העין הציבורית כאילו מעדיפה להסיט את מבטה במפגיע.

הסטיגמה בבריאות הנפש מסכנת אנשים רבים - היא מרתיעה כאלו הנזקקים לטיפול מלפנות לקבלו, וניתן להניח שהיא אחת הסיבות למיעוט היחסי בעיסוק הציבורי והתקשורתי בהשלכות הנפשיות הקשות של מגפת הקורונה.

המערכת הציבורית חווה כיום עלייה גדולה מאוד בכמות הפניות לעזרה, כ-40% יותר בהשוואה להיקף הפניות ערב פרוץ הנגיף לחיינו. במרכז לבריאות הנפש שער מנשה הגדלנו כמיטב יכולתנו את זמינות השירות האמבולטורי, כולל המרפאה וטיפול יום, כדי לנסות ולתת מענה לכל הפונים בזמן אמת, ולמנוע ככל הניתן אשפוזים פסיכיאטריים.

משיחות עם מטפלים עמיתים במגזר הפרטי עולה תמונה דומה: בחודשים האחרונים הם מתמודדים עם עליה משמעותית בהיקף הפונים הנזקקים לעזרתם, אצל רבים מהם קשה למצוא כיום מקום פנוי לטיפול. רבים מאוד נעזרים גם בשירותים של הקווים החמים לעזרה ראשונה נפשית - ער"ן ואחרים.

המצוקה הנפשית בימי הסגר מתבטאת בראש ובראשונה בתא המשפחתי. בכלל זאת, ערעור הסמכות ההורית, שעלול ליצור מצוקה ופגיעה הן בקרב הורים והן בקרב ילדים, מתחים במערכת הזוגית ועלייה במקרי אלימות בתוך הבית. בקצה הפירמידה של המצוקה והסבל הנפשיים ניצבת סכנת האובדנות. החשש המוחשי הוא מפני גל של ניסיונות התאבדות שיגיע בשלב מאוחר יותר - תופעה מוכרת מניסיון העבר ומתועדת היטב בספרות המקצועית, שמוטב להיערך אליה מוקדם ככל האפשר.

מה נדרש כעת? בפשטות - הגדלת המשאבים העומדים לרשות מערכת בריאות הנפש, כולל הגדלת תקציבים מיידית וקבועה למערכת הציבורית, כך שכל מי שזקוק לטיפול יוכל לקבלו, עכשיו וגם בעתיד הנראה לעין, שבו נמשיך ללא ספק להתמודד ביתר שאת עם הנזקים הנפשיים של הקורונה. ידי רבים אינה משגת טיפול פרטי, ומספר הנזקקים צפוי לגדול לנוכח הפגיעה הכלכלית הנרחבת - גם הם זכאים לטיפול נפשי נגיש, שוויוני ואיכותי. ככל שיפנימו מקבלי ההחלטות את היקף התופעה והמדינה תקדים להיערך לתת לה מענה, יקל עליה להתמודד עם השלכותיה בעתיד ולצמצמן.

אי אפשר לסיים מבלי לשוב ולהדגיש את המסר החשוב ביותר ברמה האישית - כל אדם החש מצוקה לנוכח המצב ובכלל, אל לו להסס לפנות לעזרה מקצועית. חשוב לא להיכנע לסטיגמה, ולא להירתע גם מקשיים טכניים, ככל שישנם. טיפול בעתו יכול לעתים להציל חיים, ולבטח לשפר מאוד את איכותם. כי "בריאות נפש לכל" היא לא רק סלוגן. 

הכותבת היא מנהלת המרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה

צרו איתנו קשר *5988