כשגם השופטים לא יודעים לפתור את הבחינה, דרושה רפורמה רצינית

מה זה אומר למעשה אם הוועדה שמורכבת ממומחים במשפטים ובניסוחים, הוציאו מתחת ידם 8 שאלות פגומות? • האם הגיוני שכל כך הרבה מומחים עם ותק של עשרות שנים יטעו ב-8 שאלות שהם עצמם ניסחו, עם ספרים פתוחים ועם יכולת להיוועץ ולדון על התשובות?

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

הועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין הודיעה כי החליטה לפסול 6 שאלות בבחינה האחרונה של מועד קיץ 2020 וכן לקבל ב-2 שאלות נוספות תשובה נכונה נוספת. מדובר בתיקון של טעות ב-8 שאלות מתוך 100 סך הכל.

לא מדובר בוועדה שמורכבת מהמורה יוכבד והמורה יוסי בבית ספר יסודי בתל אביב. ועדת בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד מורכבת משלושה שופטי מחוזי בדימוס, שני פרופסורים ו-4 עורכי דין בכירים. מה זה אומר למעשה אם הועדה שמורכבת מאנשים הכי מבינים ומומחים במשפטים ובניסוחים, הוציאו מתחת ידם 8 שאלות פגומות? מה זה אומר על הבחינה אם 3 שופטי מחוזי טעו בכתיבת 8 שאלות מתוך 100? מה זה אומר על פרופ' מוחמד ותד או פרופ' גבריאל הלוי אם הם טעו בכך?

חברי הוועדה לא פועלים לבד אלא שוכרים מומחים לכל תחום על מנת שיסייעו בידם בניסוח השאלות.

לפני שנתיים פרסמה הוועדה הבוחנת דאז כי "גוייס פסיכומטריקן, אשר אף הוא השתתף בישיבות הוועדה הבוחנת וליווה את תהליך עריכת שאלון הבחינה במתכונתו המלאה. לצורך חיבורה של מטלת הניסוח המשפטי, גויסו אנשי מקצוע ייעודיים, שתחום עיסוקם כתיבה וניסוח משפטיים, והינם בעלי ניסיון רב שנים בכתיבה מסוג זה. עוד גייסה הוועדה מחברי שאלות לבחינת ההסמכה, שהינם בעלי ניסיון בתחומי המשפט השונים, ובהנחייתה התקיימו ימי הכשרה ייעודיים לכותבי השאלות, אשר נועדו להעניק הכוון מקצועי הן ברמת התוכן הן ברמת הניסוח. כל השאלות שהוצעו נבחנו בעין קפדנית ומקצועית על ידי כל חברי הוועדה".

אם כך הם פני הדברים, האם הגיוני שכל כך הרבה מומחים עם ותק של עשרות שנים יטעו ב-8 שאלות שהם עצמם ניסחו, עם ספרים פתוחים ועם יכולת להיוועץ ולדון על התשובות?

שלושה שופטי מחוזי בדימוס טעו, שני פרופסורים למשפטים טעו, 4 עורכי דין בכירים טעו - לא מדובר במעידה בשאלה אחת אלא ב-8 שאלות שונות. אם כך הם פני הדברים, מה זה אומר על הבחינה עצמה ועל היכולת של אנשים שזה עתה סיימו את לימודי המשפטים לעמוד בהצלחה בבחינה?

מלכתחילה עברו רק 34% מהמתמחים את הבחינה האחרונה. בעקבות פסילת 6 השאלות ותיקון 2 השאלות הנוספות, עלה אחוז העוברים ל-55.

קבלת הערר לא פותרת את הבעיה אלא מציפה את הבעיה. הגיע הזמן לבחון ברצינות האם הבחינה נועדה לנפות משפטנים כושלים מכניסה למקצוע עריכת הדין או שמא פשוט להקשות על כניסה של חברים חדשים שעלולים לגנוס בעוגה של הגילדה .

טוב עשה השר אבי ניסנקורן שנעתר להקמת הוועדה שתבדוק את סוגיית הבחינה. יש לקוות שהנושא ייבחן ברצינות ושהתוצאה לא תהיה פסילה שאלה כזו או אחרת וגם לא תוספת זמן. דרושה רפורמה רצינית. אולי רמת הסטודנטים ירדה בעשור האחרון, ייתכן שיש פער משמעותי ברמה בין בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות, אך הפתרון לכך לא יכול להיות בחינה שגם שופטי מחוזי לא יודעים לפתור אותה, אפילו עם ספרים פתוחים.