כך מתגייס המגזר הפרטי לשנות את שוק העבודה העתידי ולסייע לעסקים קטנים

יוזמת 'מדינה למופת' נועדה לקדם מיזמים פרטיים שישפיעו על שוק העבודה • בין השותפים ליוזמה: מייקל אייזנברג מקרן ההון סיכון אלף, ודניאל שרייבר מייסד למונייד • המטרה: להשקיע 250 אלף דולר בכל מיזם

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בתחילת משבר הקורונה עמדה תנועת אור, שפועלת לקידום התיישבות בפריפריה, להוציא לחל"ת את צוות האסטרטגיה שלה, שמתעסק בימים כתיקונם בגיבוש חזון ארוך טווח למדינת ישראל. "יום לפני כן התקשר אליי המשקיע מייקל אייזנברג, שהיה איתנו בקשר סביב 'ישראל 2048'", מספר רוני פלמר, שעומד בראש התנועה.

רוני פלמר, ראש תנועת אור / צילום: חיים הורנשטיין
 רוני פלמר, ראש תנועת אור / צילום: חיים הורנשטיין

"מייקל אמר לי: 'הרבה דברים שדיברנו עליהם, שהיה נראה שייקחו עוד הרבה זמן, או שהם גדולים מדי או אפוקליפטיים, מתגשמים בתקופת הקורונה'. הוא הציע שנצא עם יוזמה שמאיצה תהליכים בסדר גודל של מדינה, ושצוות האסטרטגיה ייקח על זה אחריות. כך נולדה יוזמת 'מדינה למופת'".

בחודשים שעברו מאז הצטרפו אליהם עוד עשרות שותפים, בעיקר מהמגזרים העסקי והחברתי, אך גם מהמגזר הציבורי. בתוך חודשיים הם גיבשו תוכניות בתחומים שונים - תיירות, בריאות, תעסוקה והשכלה, אולם החליטו לשנות גישה - להתמקד בתחום התעסוקה, ולקדם יוזמות פרטיות בעלות השפעה משמעותית על שוק העבודה הישראלי.
עוד נגיע למה הם מתכננים, אך קודם כל צריך להתעכב על ההרכב של צוות ההנהגה.

מלבד פלמר נמצאים שם אייזנברג, מקרן ההון סיכון Aleph; דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד, ששותף לתהליכים במקביל לכך שהוביל את החברה שלו להנפקה ביוני האחרון; ישראל דנציגר, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וקודם לכן יזם הייטק; ופרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון HIT, שגם לה עבר בהייטק. אליהם מצטרפים עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, ד"ר איריס נחמיה, ראש אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה, העתידן דוד פסיג ועוד רבים.

פרופ’ גילה קורץ, הטכניון / צילום: אבי לוי

"היעד שלנו הוא לא לשקף מצב למקבלי ההחלטות, אלא להביא תוצאות", מסביר שרייבר בשיחה עם "גלובס". "אנחנו רוצים שהממשל יהיה מעורב, אבל לא שיוביל את התהליך. מערכות קיימות יודעות להשתפר ב-10% והן יעשו את זה טוב יותר מאיתנו, אבל אנחנו לא מנסים לפתור את הבעיות המיידיות. אנחנו לא יודעים לפתור את היעדר התעסוקה היום, אבל אנחנו מגבשים דרכי פעולה, חשיבה והתנהלות מקבילים, כדי להיערך למה שיהיה בעוד עשר שנים. המטרה היא לדעת איך ייראה העולם העתידי, הטכנולוגי. אם משטחים את האתגרים האלה למילה אחת, זו דיגיטציה.

"איזה כלים הילדים שלנו יצטרכו כדי להתפרנס בכבוד עוד 30 שנה, זאת שאלה לא פשוטה. האם המערכות שלנו מכינות את הדור הבא לעתיד? אני לא בטוח. זה לא רק להגיד איך יהיה העתיד. אלא גם להגיד: דיר בלאק שלא יהיה עתיד אחר. את השלילי אפשר לצפות".

דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל למונייד / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל למונייד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מקבלים השראה מסטארט-אפים

בימים אלו מפרסם המיזם קול קורא ליזמות וליזמים להציע יוזמות בתחום התעסוקה. המטרה היא למצוא ארבעה-חמישה מיזמים שיכולים להתחיל יישום בתוך שנה, ולהשפיע במעגל רחב. המיזמים ייבחרו על ידי ועדת השקעות, וכל אחד מהם יקבל עד 250 אלף דולר לפיתוח והתנעה של התהליך. כל מיזם גם יחובר לגורמים רלוונטיים, לאנשי עסקים בכירים, משקיעים ושותפים נוספים, לצורך שיתופי פעולה, ייעוץ והכוונה. כמו כן, יעזרו לכל מיזם להתחבר לשטח מבחינת קידום מדיניות ויצירת פיילוטים, וכן להגיע לקהל היעד.

ב"מדינה למופת" מחפשים יוזמות בכמה רמות - אישית, מקומית ולאומית. במה מדובר? למשל, בהקמת קרן הלוואות שמסייעת להקמת עסקים קטנים ובינוניים; או בפיתוח פלטפורמה שמחברת גורמים שונים באזור מסוים (כמו עסקים קטנים, סטארט-אפים ומפעלים גדולים).

ברמה האישית, מדובר בפיתוח והנגשת תוכניות לימודים והכשרות לאורך כל החיים (למשל כמו Campus IL), כלים שמאפשרים נגישות לשוק התעסוקה (למשל, הפיתוח של אורקם שמסייע לעיוורים בהתנהלות היומיומית שלהם), כלים דיגיטליים להתנהלות כלכלית נכונה ועוד.

"החלטנו לקחת את השפה ואת המתודולוגיה שהפכה אותנו לסטארט-אפ ניישן, אבל לא כדי לדבר על אקזיטים או סקייל-אפ, אלא כדי לקדם את השגשוג והצמיחה של ישראל. כמו בסטארט-אפים, אנחנו לא רוצים לעשות עוד מאותו דבר. צריך לקחת את הכלים האלו ולראות איך משפיעים באמצעותם על שוק התעסוקה", אומרת אליאור בר, מנהלת "מדינה למופת" וראש צוות האסטרטגיה של תנועת אור.

אליאור בר, מנהלת ‘מדינה למופת’ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אנחנו מחפשים יזמים שהולכים לשנות בסדר גודל משמעותי. אם יש מישהו שיכול להשפיע מחר בבוקר על 1,000 איש אבל לא יכול לצמוח להיקפים גדולים יותר - זה לא מעניין. אם יבוא מישהו שיגיד שייקח לו עשר שנים אבל אז הוא ישפיע על חצי מיליון משרות בישראל - מעולה".

היוזמות שייבחרו יהיו צריכות להיות בהלימה ל"תמונת העתיד" כפי שניסחו אותה ב"מדינה למופת". הדגש הוא על שלושה עקרונות. הראשון הוא גמישות תעסוקתית, ו"האדם כמנכ"ל של חייו", כלומר כל אדם מנתב את עצמו לפי צרכיו בשוק העבודה. לשם כך צריך כמובן להקנות כישורים מתאימים, במערכת החינוך ובכלל לאורך החיים.

את התחום הזה מובילה קורץ. "החינוך לא יכול להיות מנותק מהתעסוקה, ולכן אנחנו צריכים לשים דגש על הכשרת עובדים לעולם הדיגיטלי", היא אומרת. "המגזר הציבורי, למשל, עובר טלטלה בגלל הדיגיטציה, ודווקא שם יש נקודות דמיון לעולם ההייטק - כי העובדים מחפשים מימוש עצמי".

העיקרון השני הוא מינוף נכסים ותשתית מקומית בת קיימא, למשל פיתוח תחומים כמו פודטק ואגרוטק, יצירת אקוסיסטם רלוונטי מבחינת פעילות בכל אזור גיאוגרפי, ויצירת נגישות פיזית וטכנולוגית למקום העבודה, ללא תלות במקום המגורים של העובד. העיקרון השלישי הוא משרות בפריון גבוה, לצד קידום משרות בעלות ערך חברתי ורשת ביטחון כלכלית.

כופרים בפרדיגמת המבנים הארגוניים

בניגוד לתנועת אור, שפועלת רבות עם המגזר הציבורי, נראה שהתוכנית הזאת מנסה להסתדר בלעדיו. יש פה חוסר אמון?

פלמר: "אנחנו מבינים שיש רעידת אדמה מבחינת חוסר האמון, חוסר היכולת לקבל החלטות ובכלל לתת מענה. השחקן הכי חזק היום במדינת ישראל הוא דווקא השחקן המקומי. לכך מצטרף המגזר החברתי שיוצר את מנועי הצמיחה, אבל אין לו כלים מול המדינה ולכן הוא פונה למגזר הפרטי ועובד מול השלטון המקומי.

"זה לא שהממשלה לא עשתה דברים טובים, אבל היא הופכת להיות גוף ענק תפעולי שמאמץ יוזמות בדיעבד, במקרה הטוב כמה שמתאים לו פוליטית ותקשורתית. אנחנו רוצים לכפור בכל הפרדיגמה של מבנים ארגוניים, כמו שדניאל נכנס לעולם הביטוח, וגילה נכנסה לעולם האקדמיה והפכה אותה לאקדמיה יישומית. כמובן שהממשלה שותפה ואנחנו מעדכנים אותה, ואגב, היא גם יכולה לבוא ולהציע יוזמה".

שרייבר: "אני לא חושב שמה שאנחנו עושים הוא לעומתי. זה מאתגר, אבל מכיוון טוב, לא של קריאת תיגר. יש גם לא מעט אנשים מהמגזר הציבורי, ואין פה הרמת ידיים אלא ניסיון לגייס עוד מגזרים ולהוסיף את המולטי-דיסציפלינריות, בתקווה שזה מפרה. אנחנו מנסים להביא מתודות מעולמות כמו ההייטק, כי האתגרים האלו מוכרים לנו.

"עשינו IPO (הנפקה ראשונית בבורסה) לא מזמן, ומשקיעים שאלו אותנו אם אנחנו חברת ביטוח או טכנולוגיה, ואתה מגלה שההגדרות האלו עבר עליהן הכלח. אנחנו כופרים בהן. צריך להגדיר מחדש גם את הגבול בין חינוך לתעסוקה. אנחנו עומדים לפני רעידת אדמה - בעבר עבודת כפיים התחלפה בעבודת מוחות, ועכשיו לוקחים לנו גם את עבודת המוחות. 'מדינה למופת' זה לא פתרון פלא לאתגרים הקיימים, הם מאוד גדולים ואף מיזם לא יפתור אותם בעצמו, אבל לא עלינו המלאכה לגמור ואנחנו גם לא בני חורין להיבטל ממנה".

צרו איתנו קשר *5988