קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?

האותות במערכת הפוליטית לקראת בחירות בחודשים הקרובים, לא מדלגים על ועדת הבחירות המרכזית, שמתקדמת במרץ להכנת הבחירות לכנסת ה-24. אנשי הוועדה הכינו בחודש האחרון מסמך עבודה פנימי בן עשרות עמודים הבוחן את האפשרויות והעלויות של עריכת בחירות בתקופת הקורונה: בין היתר מומלץ בו על הוספת מספר רב של קלפיות כדי להקטין את העומס בכל מוקד, רכישת מחיצות, מעבר אנשי הוועדה לעבודה בקפסולות, כדי שלא תושבת עבודת הוועדה סמוך לבחירות ועוד.

אם בבחירות לכנסת ה-23 היו אלפים ספורים של מבודדים (ביניהם חולים) שנדרשו להצביע בקלפיות ייעודיות (כ-15 במספר), הפעם מדובר במאות אלפים. בנוסף עוד שוקלים שם כיצד לערוך את ההליכים הפומביים של הגשת הרשימות ופסילתן וכיצד ייערך מבצע ספירת הקולות, במסגרתו מתאספים אלפי עובדים במקום אחד. 

המסמך הפנימי שהוכן על ידי הצוות המקצועי, נדרש עוד לאישור מליאת הוועדה. לדברי גורמים המעורבים בגיבושו, המטרה היא "להוביל לכך שגם אם יתקיימו בחירות בקורונה, כל אזרח יוכל לממש את זכותו להצביע. שנוכל לרכוש את אמון הציבור שעשינו הכול כדי לשמור על בריאותו". אגב, גם הפעם לא הכינו בוועדת הבחירות המרכזית את האפשרות למעבר לבחירות אלקטרוניות בשל ה"סיכונים הכרוכים בכך".

 אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות. הבריאות במוקד / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

כל השינויים האלה, שהם נגזרת של בחירות מהירות תוך שנה ובחירות בצל מגפה, יעלו כסף, הרבה כסף. למרות שמדובר בשנה ללא תקציב, את תקציב הוועדה קובעת ועדת הכספים, ולדברי גורמים בוועדה, "זה יעלה הרבה יותר ממערכות בחירות קודמות". ניתוחים תקציביים עתידיים עוד לא נערכו, אבל הכיוון הצפוי הוא הגדלה דרמטית של תקציב בחירות 23, שעמד לבדו על 402 מיליון שקל (מתוכם תקציב הוועדה לשנת 2020 עומד על 25 מיליון שקל).

ממחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולה כי חל גידול של 22% בתקציב הוועדה מהבחירות לכנסת ה-22, ואילו לעומת הבחירות לכנסת ה-19 מדובר בגידול מצטבר של כ-155 מיליון שקל, שעיקרו התרחש בסעיף "הכנות לקראת הבחירות". לפי ההסבר בהצעת התקציב, ההוצאות עלו בגלל מחשוב ורכישת ציוד.

סעיף נוסף שתקציבו גדל דרמטית הוא שכר עובדי יום הבחירות וכן שכר עובדי ועדת הבחירות, שכמעט הוכפל מאז הבחירות לכנסת ה-19. הנתונים "היבשים" הללו יהיו נקודת הפתיחה למו"מ הקל (כך מניסיון העבר) שיערכו אנשי ועדת הבחירות מול חברי ועדת הכספים על הגדלת תקציב הוועדה לקראת הבחירות המתקרבות, שאיש במערכת הפוליטית לא עצר לרגע כדי לחשוב כמה זה יעלה לנו.

יו"ש נגד ביבי

בכירי ההתיישבות לא זוכרים מרד דומה לזה שהתארגן השבוע נגד בנימין נתניהו בעשור האחרון. לשכת ראש הממשלה ארגנה פגישת עבודה לנתניהו, שהגיע לאריאל לרגל חתימת ההסכמים המדעיים עם ארה"ב, עם ראשי הרשויות ביהודה ושומרון. אלא שמתוך 22 מוזמנים, התייצבו תשעה בלבד. זה כמובן, בלי לספור את השניים שלא הוזמנו אליה לכתחילה - יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחיאני ויו"ר מועצת שומרון יוסי דגן. השניים מובילים קו לעומתי לנתניהו מאז עלתה תוכנית הריבונות ונתניהו נפרע מהם כשהחליט שלא להודיע להם על הפגישה המתוכננת.

 דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע / צילום: רפי קוץ, גלובס

אלחיאני סופג בחודשים האחרונים לא מעט ביקורת על התנהלותו מחבריו בהתיישבות, אך אתמול כשנתניהו דרש שלא להזמין אותו בשל אותה ביקורת, הוא קיבל מהם גב. הוא הוחרם והם החרימו את הפגישה. הסיבה עניינית: לא ייתכן שלפגישת עבודה לא יוזמן יו"ר המועצה ולא משנה מה דעתו על ראש הממשלה. "זה לא היה קורה בעוטף עזה ולא אצל החרדים, שנתניהו היה מזמין רק חלק מהם לפגישה", אמר ל"גלובס" אחד מראשי המועצות.

אלו שלבסוף נשארו בבתיהם ולא הגיעו לפגישה, החליטו להבהיר לנתניהו שהם לא פלקט תמיכה לעת מצוא, יומיים לפני בחירות. מה שקורה לראשי המועצות, קורה גם לתושבים ביהודה ושומרון ולראיה הניסיון הכושל להוציא המוני מצביעים לקלפיות, שהיה קשה יותר בבחירות האחרונות. המתיישבים, בלשון המעטה, לא נהרו לקלפיות. נתניהו נמצא בדיוק בתפר הזה, שבין להכיל את הביקורת ולשמור על ראשי המועצות צמודים אליו בבחירות הבאות ומוציאים מצביעים לקלפיות, לבין אדישות.

קשה לראות איך המרד הזה של ראשי הרשויות מחזיק לאורך זמן, שכן התלות של מועצת יש"ע וראשי המועצות בנתניהו לא נעלמה עם גל הביקורת עליו. הוא אולי צריך אותם בחודשי בחירות כדי לקבל הכשר ימני, אבל הם צריכים אותו לא פחות כדי לוודא שהתקציבים והתוכניות נמשכים כסדרם. גם ראשי הרשויות שנכחו בפגישה השבוע, עשו זאת כדי לדאוג לרווחת תושביהם ולא כאות תמיכה. כדי למנוע תופעות מביכות כאלה בבחירות המתקרבות, נתניהו יידרש לבלוע את הצפרדע של אלחיאני ולהחזיר את הקונצנזוס שזכה לו בפעמים קודמות, בטח כשראש ימינה נפתלי בנט הוא החלופה.

גברתי הנשיאה?

בשבוע הבא תסתיים מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, ואילו בישראל מערכת הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים בין סוף אפריל לסוף יוני 2021 (את התאריך יקבע יו"ר הכנסת) עוד נמצאת בתרדמת משתי סיבות עיקריות: הקורונה והמצב הפוליטי הרעוע. למעט ספינים שנזרקים לאוויר מדי כמה שבועות לבדיקת מצב הרוח הלאומי בנוגע למועמדות של בני גנץ או נתניהו לתפקיד, עבודת המתמודדים נעשית מתחת לרדאר התקשורתי.

בינתיים עלו שמותיהם של שלושה מועמדים עיקריים: יו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג, שר הכלכלה עמיר פרץ וכלת פרס ישראל מרים פרץ. הצהרה בדבר מועמדתם הרשמית לא ניתנה עדיין, שכן המערכה עוד לא נפתחה, אך העבודה בכנסת על 120 הבוחרים הפוטנציאלים כבר נעשית.

 מרים פרץ / צילום: רפי קוץ

ניסיון העבר מלמד שלפוליטיקאים מכהנים סיכויים גדולים יותר להיבחר לתפקיד, שכן הם מכירים אישית את חברי הכנסת, דרים לצידם במסדרון ויכולים ללחוץ תדיר עד לשכנוע. השאלות שישאלו את עצמם חברי הכנסת הן שתיים: את מי הם רוצים לדחוף החוצה מהמערכת הפוליטית ומי בעיניהם הוא הרע במיעוטו.

הרצוג נהנה מתדמית ה"ממלכתי", ואם לא יקבל חיבוק דב מהרפורמים, יכול לזכות גם בתמיכת הח"כים החרדים שמגלים עניין מועט בלבד במוסד הנשיאות. עמיר פרץ, שעשוי היה להיות מועמד מפתיע, כלוא בממשלת אחדות לא מתפקדת, כשר מטעם מפלגה נעלמת וללא בייס פוליטי משמעותי, ואילו הגברת פרץ נהנית מקונצנזוס לאומי אולי, אבל חסרת הכישורים הפוליטיים הנדרשים כדי להגיע לתפקיד "הממלכתי" בבחירה חשאית של חברי הכנסת.

האירוע הפוליטי המתעתע בחודשים הללו, הוא שלשלושה מצטרפים גנץ ונתניהו, שלכאורה כלל לא נמצאים במרוץ, לא מטעם עצמם. את גנץ מריצים בכלל מטעם הליכוד (כביכול) בניסיון לבטל את הרוטציה העתידית, ואולי זו בכלל נקודת היציאה המתוכננת של נתניהו מההסכם? והמועמד נתניהו נוצר מטעם פוליטיקאים, שמבקשים כבר שנים ארוכות להגיע ליום שאחריו ובלעדיו, וגם אולי כבדיקה מבית להיתכנות למעבר ישיר מבלפור לבית הנשיא.

אם המפלגות לא יציבו מועמד משלהן לבחירות, הכול פתוח. לכאורה, במערכת הפוליטית המקוטבת זה גם מה שהמועמדים מקווים לו - לא לקבל תמיכה חד משמעית ממפלגה איקס, כדי לא להבריח את התומכים מהמחנה שמנגד. כך עשה ריבלין ב-2013 וסלל את דרכו לנשיאות. כל עוד הקורונה כאן, ויש סיכוי סביר בהחלט שלא הכנסת הנוכחית היא שתבחר את הנשיא הבא, אין אף אחד שיזניק את המרוץ הרדום לשלב הבא.