"אני אדם שומר חוק, אבל החלטתי להיות עבריינית בשביל לחיות ולשרוד"

"מתחילת משבר הקורונה המציאות של העצמאים משתנה כל יום, וכל הזמן היא משתנה לרעה. עכשיו למשל, ההחלטה לפתוח את בתי הכנסת אבל להשאיר את חנויות הרחוב סגורות - היא החלטה תמוהה. חנות מסחר גדולה ומרווחת כמו שלי, במקום פתוח, נשארת סגורה, אבל עשרה מתפללים בבית כנסת ולקוחות אצל הספר והקוסמטיקאית מותר. זה לא מובן".

אלין אבו פארס בעלת עסק הייעוץ "אלין, חוכמת הניהול הפיננסי" וחנות "כפר השעשועים" בעוספיה כועסת על כך שהחלטות הממשלה "מנותקות מהשטח", כפי שהיא רואה זאת. "הממשלה אומרת לבעלי חנויות הרחוב 'נפתח אתכם עוד שבוע, ב-8 בנובמבר', כאילו ששבוע זה זמן קצר. עוד שבוע זה גזר דין מוות עבור עסקים רבים. כל יום נוסף של סגירה יכול למוטט עסק. הם לא מבינים מה זה לנהל עסק, עם כל ההתחייבויות שיש לו והצורך לתכנן קדימה. ההחלטות מנותקות לחלוטין מהמציאות של העצמאים".

עד לפני כמה שנים הייתה אבו פארס שכירה. 12 שנים עבדה במערכת הבנקאית, עד שהחליטה לחצות לצד השני ולפתוח עסק לייעוץ כלכלי לעסקים ומשפחות בחברה הערבית. היא ראתה בכך שליחות. ללמד את בעלי העסקים בחברה הערבית איך להתנהל מול המערכת הפיננסית. "בארבע השנים האחרונות ליוויתי מאות משפחות ועסקים. עבדתי בצפון ובאזור המשולש, הרצתי בבנקים ובארגונים, והעסק שגשג".

במרץ השנה, כשהקורונה התדפקה על הדלת, היא חיפשה מקור פרנסה נוסף למקרה הצורך, ורכשה את הזיכיון של חנות הצעצועים "כפר השעשועים" בעוספיה. "העסק של הייעוץ עשה רווחים מאוד יפים, אבל בתחילת הקורונה החלטתי לרכוש את כפר השעשועים כי הבנתי שהולך לקרות משהו ואמרתי שדווקא עכשיו זו הזדמנות ליזום ולהשקיע בעסק חדש נוסף, כי אם משהו ישתנה בעסק הייעוץ כדאי שיהיה לי עוד עסק לפרנסה. אני מרגישה לבד במערכה. הכנסתי את העסק של חנות הצעצועים תחת אותו עוסק מורשה של 'חוכמת הניהול הפיננסי'. יש לי שתי שורות בדוח, שורה לכל עסק. שניהם מדווחים תחת אותו עוסק מורשה".

המעשה היעיל הזה - הדיווח המשותף - התברר כטעות גדולה כשהיא רצתה לבחון את זכאותה למענק בגין הירידה בהכנסות של עסק הייעוץ היותר וותיק שלה. "המחזור של עסק הייעוץ שלי נפגע ב-90-95%, כי אף עסק לא מחפש עכשיו ייעוץ. הם מקדישים כל שקל להישרדות. אבל בבחינה של שני העסקים יחד המחזור שלי גדל בתחילת משבר הקורונה, כי חנות הצעצועים עבדה והרוויחה בסגר הקודם, כי בסגר הקודם חנויות צעצועים נותרו פתוחות תחת מגבלות. אז לפי כל הכללים של המדינה משנה שעברה גדלתי במחזור ולא מגיע לי שקל מענק".

אבל היא לא התלוננה. היו לה הכנסות, שזה הרבה יותר ממה שהיה לחברים עצמאים רבים אחרים סביבה. "בסגר הראשון ואחריו היה ביקוש רב לצעצועים. אנשים חיפשו דרכים להעסיק את הילדים ולהעביר את הזמן. אז עבדנו יפה מבחינת מחזור, וזה השלים לי את הפערים מהעסק של הייעוץ".

אבל אז שוב הקלפים נטרפו עם בוא הסגר השני. "לאחר הסגר הראשון, כשנפתחנו לגמרי, יכולתי לתכן את החזרה לבית הספר והשקעתי בזה המון כספים וגם במוצרים של קיץ, והיה ביקוש למוצרים האלה. חילקנו שקים לספקים בשוטף פלוס 90 ורכשנו ציוד, ואז הכל שוב נסגר. סגרו את בתי הספר, התחיל סגר מלא ונתקענו עם סחורה לבתי הספר ששווה לפחות 100 אלף שקל ובלי קונים. אסור היה לנו גם לעשות טייק אווי, שאנשים יבואו לדלת וניתן להם ציוד, והמחזורים התחילו לרדת".

ואז אבו פארס כבר לא יכלה לשתוק. "ארגנתי הפגנה בכפר והחלטתי להילחם. סגרו אותנו הרמטית ולמרות שהרמתי מערך משלוחים ואתר אינטרנט, בהשקעה כספית לא מבוטלת, בסגר הזה כלום לא עבד. הסיבה לכך הייתה שכל חנות שהוגדרה כחיונית, כמו סופרים ותחנות הדלק וכדומה, כולם מכרו גם ציוד בית ספר וצעצועים. אז אנשים הלכו לשם וקנו בלי עלות משלוח ובלי להתקשר ולשאול ובלי לחכות למשלוח בקנייה מאתר - וזה פגע בו. לא צריך אותנו. זה הכל בגלל החלטות ממשלה לא הגיוניות. להם מותר ולנו אסור".

אז ממה אתם חיים היום?
"יש לנו הכנסה קטנה ממערך המשלוחים, ובסופי שבוע אני עוברת על החוק ופותחת את החנות. קיבלתי אזהרה על כך. אני אדם שומר חוק, ובשגרה מקפידה שלא לחרוג משום חוק, אבל החלטתי להיות עבריינית בשביל לחיות ולשרוד.

"קשה לי מאוד עם החלטות הממשלה. למה לי אסור למכור צעצועים כמומחית לזה, אבל לכל תחנת דלק וסופר מותר למכור צעצועים? אני לא יכולה לשרוד עם אפס מחזור כשאני גם לא זכאית לשום מענק. המדינה הביאה אותי למצב שפתחתי את כל החסכונות שלי, אבל אם יהיה עוד סגר אני בבעיה. אין יותר מה לפתוח. וכל זה כשהממשלה מתנהלת בחוסר הגיון. המריחה והמתח שהם מייצרים פוגעים בבעלי העסקים גם נפשית. כולנו נצטרך טיפולים פסיכולוגיים.

"אנחנו באי וודאות תמידית ובפינג פונג של כן ולא כל הזמן. אי אפשר לנהל עסק כך. למשל, עד יום חמישי הייתי בטוחה שהיום נפתח את החנות. בממשלה דיברו על זה. חשבתי להכין זר בלונים, ופתאום הודיעו שלא פותחים. איך זה שפותחים צימרים, בתי כנסת, קוסמטיקאיות וספרים וחנויות רחוב לא".

עוד שבוע כנראה תפתחו.
"אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שבוע, ואי אפשר לתכנן כלום קדימה. האירוע הבא שלנו הוא הכריסטמס, ואני לא יודעת אם לקנות סחורה או לא. מה יקרה איתי? נפתח? ניסגר שוב? הקושי הוא שלא מאפשרים לנו לתכנן כלום. אני אקפיד על כל הכללים, אבל תנו לנו לפתוח את הדלתות ולהתפרנס".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il