"בקורונה התעצמה התופעה שבה העשיר מתעשר והעני מת"

בשוק הכרמל בתל אביב, בין הדוכנים הססגוניים, עמוסי הסחורה מכל סוג וצבע, ממוקם זה כ-60 שנה האיטליז המשפחתי "איטליז יוסף סומך". העסק, שנפתח ב-1957 על ידי אבי המשפחה, עבר אל סומך בירושה ב-1978, רגע אחרי שהוא השתחרר מהצבא. מאז הוא מוכר לבאי השוק עופות ובשר כשר, בתוספת חיוך. עכשיו השוק שומם, והחיוך של יוסף פחות רחב כשהוא מסתכל לימינו ולשמאלו ורואה את העסקים שלצדו נסגרים.

"יש לא מעט עסקים שלא יצאו מהמשבר הזה. חנויות מסביבי נסגרו. הוציאו ציוד והחזירו לבעל הבית את המפתחות. היו פה בשוק 50 חנויות של בשר עופות ודגים ונשארו רק שש".

אבל אתם נחשבים חיוניים, ולכן פתוחים לאורך כל התקופה.
"אנחנו פתוחים, אבל אין לקוחות. הכול שומם. לפני משבר הקורונה, הלקוחות שהיו מגיעים אלינו בבקרים במהלך השבוע, ובכלל לשווקים, היו הפנסיונרים. אנחנו סוגרים בשש-שבע בערב, כי פנסיונרים לא מגיעים בערב, ושאר האנשים הם הורים שנמצאים עם הילדים שלהם בשעות האלה. הם כבר ילכו לקניות ברשתות הגדולות שעובדות עד עשר בלילה. אז כל השבוע העבודה דלילה. בסוף השבוע היו מגיעים הצעירים שהפכו את הסיבוב בשוק לבילוי שלם, ובסוף גם עשו קניות. הם היו יושבים לאכול בדוכן, אוכלים אוכל רחוב עם שתייה או בירה. יוצאים קצת מהבית להתאוורר ועושים קניות בדרך.

"ואז באה הקורונה וכל הלקוחות הפנסיונרים שלי נמצאים בקבוצת סיכון אז הם לא יוצאים מהבית. הם גם היו מגיעים בתחבורה ציבורית, שהיום היא לא סדירה והיא גם מסוכנת עבורם. אז לא עוזר לי שאני פתוח כי הלקוחות לא מגיעים".

גם תנועת הלקוחות בסוף השבוע הידלדלה, בין היתר על רקע העובדה שרבים מהדוכנים בשוק סגורים. "דוכני הביגוד, הצעצועים ועוד - סגורים. בדוכני האוכל אסור לשבת, אז אף אחד לא מבלה בשוק בשישי. הלקוחות של שישי היו באים לחוויה כוללת - חלק קונים דגים, חלק צעצועים, בגדים, איפור, ירקות, מסעדות רחוב - הכול ביחד. אף אחד לא יבוא רק בשביל לקנות דגים או בשר. ועכשיו השוק מת". 

עד כמה נפגע המחזור שלך?
"המחזור שלי ירד בין 50% ל-100% בחודשים האלה. המענקים לא מכסים אפילו את חשבון החשמל. מה שקרה בקורונה זו תופעה בעייתית שהתחילה קצת לפני: העשיר מתעשר והעני מת. גם מעמד הביניים מת. בתקופה הזאת הרשתות הגדולות מרוויחות, והעסקים הקטנים מתים.

"העסקים הקטנים נכנסו למשבר פגועים, בעמדת נחיתות, עם תחרות עצומה מול הרשתות הגדולות שמוכרות אותה סחורה במחירים שאנחנו לא יכולים להתחרות בהם. ועכשיו, בקורונה, אנחנו בכלל לא יכולים לעמוד בתחרות. השווקים הפתוחים לא מסוכנים כמו הסופרים הגדולים שקיבלו היתר להתעשר בחצי השנה האחרונה. לפני המשבר כל הרשתות הגדולות נכנסו לתחום של חנויות הרחוב, והן יכלו למכור מתחת לעלות שלהם כי הם מוכרות את זה יחד עם מוצרים אחרים, שאין עליהם הפסד, וכך הן מרוויחות את הלקוח. כל המכולות והמעדניות הקטנות נפגעו. אז גם בשגרה יש לנו מלחמת הישרדות, כי לקוחות יעדיפו לשלם פחות גם אם האיכות טיפה פחות טובה".

אז איך אתה שורד את התקופה? ממה מתפרנסים?
"אני שורד כי החנות בבעלותי ואני לא משלם שכירות, אז אני לא מתמוטט אם הפעילות יורדת לשבוע ב-70% או 50%, אבל מי שיש לו חודש חלש ומשלם שכירות נופל. הקמתי מערך שליחויות בגוש דן כדי להכניס קצת יותר כסף, אבל רק בזכות הבסיס המוצק שלנו, של יותר מ-50 שנה, אנחנו מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. ומחכים שהתקופה תעבור". 

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il