רגע לפני תום מועד ההצעות בדסק"ש: ביג לא תצטרף לקבוצת המשקיעים של מגה אור

עו"ד רענן קליר, אחד משני כונסי הנכסים למניות השליטה בדסק"ש, הודיע כי ביג מרכזי קניות לא תחבור לקבוצת המשקיעים שמובילה מגה אור לצורך רכישת מניות השליטה

אדוארדו אלשטיין וצחי נחמיאס / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
אדוארדו אלשטיין וצחי נחמיאס / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

רגע לפני תום מועד הגשת ההצעות במרוץ על דיסקונט השקעות (דסק"ש): חברת ביג מרכזי קניות לא תחבור לקבוצת המשקיעים שמובילה חברת מגה אור לצורך רכישת מניות השליטה בדסק"ש. את הדברים חשף ביום רביעי עו"ד רענן קליר, אחד משני כונסי הנכסים למניות השליטה (יחד עם עו"ד אלון בנימיני).

יום רביעי הוא יומו האחרון של המכרז לרכישת מניות השליטה (כ-70%) בדסק"ש, שעליו הכריזו הכונסים, כאשר עד לשעות הערב נדרשים המתמודדים להגיש את הצעותיהם. לפי שעה הוגשו רק שתי הצעות, אחת של קבוצת המשקיעים בראשות חברת הנדל"ן מגה אור, והשנייה בידי בעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין.

כך, היום בערב ייסתיים המכרז ולאחריו הכונסים יבחנו את ההצעות שיתקבלו עד לנעילתו ויחליטו כיצד להתקדם. ההחלטה על הזוכה בדסק"ש לא תקרה באופן מיידי, כאשר על פי הציפיות, אם ההצעות יהיו דומות, כמו שהן כעת, כונסי הנכסים ינסו לבצע התמחרות במטרה להעלות עוד יותר את התמורה, ונוסף על כך, יבקשו הגדלה של הביטחונות, הוכחות יכולת וכדומה.

קבוצת מגה אור הציעה לרכוש את מניות השליטה בדסק"ש תמורת 950 מיליון שקל וכן עוד כ-12% ממניות החברה תמורת 165 מיליון שקל. היא אף העניקה לנושי אי.די.בי (שלהם משועבדות המניות) את האפשרות לקבל חלק מהתמורה במניות דסק"ש וכן העמידה ערבות בנקאית של 95 מיליון שקל, שתגדל לכ-140 מיליון שקל במקרה של הכרזה עליה כזוכה.

אלשטיין מצידו הציע גם הוא לרכוש את מניות השליטה בתמורה ל-950 מיליון שקל והעמיד ערבות בנקאית של 95 מיליון שקל. בבית המשפט התקיים ביום רביעי בבוקר דיון בבקשה של אלשטיין לפסול את ההסכם של כונסי הנכסים ונאמן אי.די.בי עם קבוצת המשקיעים בראשות מגה אור, ולאסור השתתפות במכרז של משקיעים שאינם מזוהים (כלומר, כאלה שייטלו חלק בקבוצת מגה אור ועדיין לא נחשפו).

הצדדים עלולים להיפגש שוב בבית משפט

בפתח הדיון טען בא כוחו של אלשטיין, עו"ד יוסי בנקל, כי אלשטיין דורש תנאים שווים במרכז, וזאת בהקשר לפיצוי של 10 מיליון שקל שתקבל קבוצת מגה אור במקרה של זכייה במכרז של מציע אפשרי שלישי. עוד ציין עו"ד בנקל כי על כל המתחרים לעמוד בתנאי חוק הריכוזיות.

עו"ד קליר דחה את טענותיו של אלשטיין וציין, בין השאר, כי מגה אור הודיעה לכונסים שחברת ביג לא תהיה חלק מקבוצת המשקיעים. החלטה זו נועדה למנוע טענה עתידית, שלפיה מגה אור וביג מהוות דבוקת שליטה, אף שאינן חתומות על הסכם שליטה, וזאת כפי שנטען באחרונה נגדן בנוגע להחזקתן בחברת אפי נכסים.

נוסף על כך, הודיעה מגה אור לכונסים שהיא תחזיק עד 29.9% ממניות דסק"ש, וזאת כפי שחברת נכסים ובניין מחזיקה כיום בגב-ים. עו"ד קליר הסביר כי זהו שיעור ההחזקה הנוכחי, אבל עוד קודם לכן, כשנכסים ובניין מכרה חלק מהחזקתה וירדה להחזקה של 34.9% מגב-ים, הצהירו שתי החברות כי לא קיימת יותר שליטה של האחת בשנייה, וזאת בהתאם לדרישות חוק הריכוזיות.

אלשטיין, יש לציין, כיהן כיו"ר ומנכ"ל נכסים ובניין, כאשר החברה הצהירה זאת בדוחותיה הכספיים, והוא חתום על כך בדוחות. כיום מכהן אלשטיין כמנכ"ל נכסים ובניין, כאשר שותפו סאול זאנג מכהן כיו"ר החברה, בעוד אחיו אלחנדרו אלשטיין מכהן כיו"ר גב-ים.

עוד ציין עו"ד קליר כי אלשטיין טען נגד אי-חשיפת זהות השותפים של מגה אור, אבל בפועל, הוא הכניס להצעתו אפשרות להוסיף שותפים על פי שיקול דעתו הבלעדי, והדגיש כי עניין זה יהיה בכפוף לאישור משרד התקשורת. לדבריו, מאחר שאלשטיין כבר קיבל את אישור המשרד לשליטה בסלקום, הרי שלפי עניין זה, קיימת אפשרות שאלשטיין כלל לא יהיה בעל המניות הגדול בדסק"ש על פי הצעתו.

אחריו טען נאמן אי.די.בי, עו"ד אופיר נאור, כי כל מטרות הבקשה של אלשטיין הן לפגוע בתחרות על דסק"ש וליצור ענן סביב הצעת מגה אור כדי להבריח אולי את המשקיעים שלה. הוא הדגיש כי להליך המשפטי שהתקיים היום, אין כל תכלית אחרת למעט פגיעה במתמודדת המרכזית, קבוצת מגה אור.

עו"ד נאור אף הסביר כי בעזרת ההסכם עם מגה אור, "אנחנו קנינו ביטוח מוצדק נגד השינויים בשווי השוק של דסק"ש". בהמשך הסכים עו"ד בנקל להצעת בית המשפט למשוך את שתי הבקשות שהגיש, תוך שמירת זכויותיו בעתיד.

לפיכך, הודעת בעלי התפקיד לגבי העדיפות לנושים שמקנה ההצעה האחרונה של מגה אור והסיכום המוקדם עמה בנוגע לפיצוי שייתן לה במקרה של זכיית מציע שלישי, נותרה על כנה. כך או כך, לאחר סיום שלב ההצעות וההתמחרות הנוספת שעשויים הכונסים להוביל מול המתמודדים הסופיים, עלולים הצדדים להיפגש שוב בבית המשפט, במקרה שמי מבין המציעים יחוש כי העדפת ההצעה המתחרה התקבלה שלא כדין.