יכולת חלוקת הדיבידנדים בענף הביטוח: מנורה שיפרה את מצבה - ולהראל הפוטנציאל הגבוה

בימים האחרונים פרסמו קבוצות הביטוח יחסי כושר פירעון בהתאם להוראות הרגולציה, כשהתמונה הכוללת מציגה נסיגה ביחס הכלל-ענפי מ-2018 ל-2019 •הערכות בשוק: ב-2020 צפוי שיפור ביחס כושר הפירעון של הוראות סולבנסי 2

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".
מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

יחס כושר הפירעון הכלכלי של שוק הביטוח הישראלי, שנגזר מדרישות ההון הרגולטוריות שמכתיבה רשות שוק ההון, ואשר משפיע ישירות על יכולת החברות לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, "פחת בשנת 2019 משיעור של 170% לשיעור של 161%" - כך שיקללו ומצאו אנשי פירמות ראיית החשבון EY ו-KPMG, שבחנו את דיווחי חברות הביטוח מהימים האחרונים.

על פניו, מדובר בהרעה בשיעור כושר הפירעון הכלכלי המצרפי של הענף, שהיה חריף יותר לולא כמה הקלות שהובילה הרשות בסיוע הכנסת, ושנכנסו לתוקף רק בעיצומה של 2020. זאת, משום שיחס כושר הפירעון של שוק הביטוח הישראלי ללא התחשבות בפריסה החדשה שהותרה באחרונה, ושנוצלה על ידי כמה מהחברות הגדולות בענף, פחת בשנת 2019 מ-117% ל-106%.

ב-EY מסבירים כי "עיקר ההשפעה הינה כתוצאה מירידת עקום הריבית במהלך 2019, וכן מפרסום לוחות תמותה מעודכנים ביוני 2019 ,שהשפיעו לשלילה על ההון העצמי הכלכלי של שוק הביטוח, ובהתאמה הגדילו את דרישות ההון לאור רגישות החברות לשינויים בריבית ולאריכות ימים". לדברי EY, "מנגד הירידה ביחס כושר הפירעון מותנה כתוצאה מגיוסי הון ועלייה בערך הגלום של תיקי ביטוח חיים ובריאות לזמן ארוך".

הנתונים האמורים אינם כוללים התייחסות של החברות לגבי משבר הקורונה והשפעותיו על תוצאות ואיתנות חברות הביטוח. לכן, נשאלת השאלה מה קרה בהקשר זה מאז תחילת 2020 בצל משבר הקורונה. גורם בכיר בענף מציין בהקשר זה, לגבי השפעת הקורונה על הסולבנסי, כי "יש להביא בחשבון שיש כמה גורמים המשפיעים על הסולבנסי: שוקי ההון שעולים ויורדים, כשבהקשר זה התיקון בשווקים בחודשים האחרונים עוזר לחברות בהיבט ההון. כמו כן, הריבית, שצפויה להמשיך להיות ברמה נמוכה, תתרום לסולבנסי". הגורם הבכיר הדגיש כי זוהי הסוגייה העיקרית בהקשר זה.

כך, הוא ממשיך ומסביר, "ברמה הענפית הסולבנסי צפוי להשתפר. זאת, משום שהריבית לא השתנתה, ואף עלתה במעט מאז דצמבר, וגם לעתיד היא צפויה להישאר לפחות ברמתה (כשהיא נמצאת בשפל היסטורי)". לצד זאת, הוא מפרט כי "ההכנסות מהשקעות השתפרו, וזה מחזק את הסולבנסי, כאשר התוצאות החיתומיות הטובות באלמנטרי תורמות אף הן לשיפור המצב".

עם זאת, הוא אומר בהסתכלות על מה שכנראה קרה עד כה ב-2020, ושייוודע רק באמצע 2021, כי "מבחינת פעילויות הביטוח חיים, התמונה מורכבת יותר. זאת, מכיוון שנכנסים עוד משתנים של תחלואה ותמותה, כשכל חברה וההנחות שלה ומידת החשיפה שלה".

אין דיבידנד באופק: מגדל הרחק מאחור

לסוגיית כושר הפירעון וההון סולבנסי חשיבות עליונה לגבי יכולת החברות בענף לחלק דיבידנדים, כל אחת ביחס להון המחושב שלה וביחס ליעדים שהדירקטוריון בכל חברה קבע לעצמה, מעבר לדרישות הרגולציה.

פוטנציאל חלוקת הדיבידנד בביטוח בסוף 2019
 פוטנציאל חלוקת הדיבידנד בביטוח בסוף 2019

ב-EY אומרים בהקשר זה כי "סך הגירעון בהון הקיים מתחת להון היעד ברמת שוק הביטוח בישראל, ללא התחשבות בהוראות המעבר ובתקופת הפריסה, מסתכם לסך של כ-1.7 מיליארד שקל לסוף 2019", וזאת לעומת עודף הון של 4.7 מיליארד שקל לסוף 2018, על פי נתוני EY.

בחינת תוצאות הסולבנסי של חברות הביטוח מלמדת כי מבין חמש קבוצות הביטוח הגדולות, הראל, הפניקס, מנורה מבטחים, מגדל וכלל ביטוח, יש שלוש חברות שלהן עודף מעל יעד ההון לסוף 2019.

לכאורה, חברת ביטוח יכולה לחלק דיבידנד אם היא מעל לעמידה ב-100% דרישת ההון הרגולטורית. ואולם, הפיקוח דרש מהחברות לקבוע לעצמן "כריות ביטחון" מעבר לעמידה במלוא ה-100%. כלומר, רק מעבר לאותה כרית ביטחון ניתן יהיה לחלק דיבידנד, כשכל חברה קבעה לעצמה כרית ביטחון.

לפיכך, יש שתי חברות שרחוקות ממש מחלוקת דיבידנד, והן כלל ביטוח ומגדל, שמציגות יחס כושר פירעון של 101% ושל 90%, בהתאמה, בעוד שהיעד הון לחלוקת דיבידנד שהן קבעו לעצמן עומד על 108% ו-106%, בהתאמה. זאת אומרת שלשתיהן אין כרגע פוטנציאל חלוקת דיבידנד, כשלמגדל חוסר ביחס ליעד ההון לחלוקת דיבידנד של 2.05 מיליארד שקל, ואילו לכלל חוסר של כ-638 מיליון שקל נכון לסוף 2019. 

לצדן ניתן ציין את הפניקס, שלה עודף סמלי בעיקרו של 40 מיליון שקל, כשהיא מציגה יחס כושר פירעון ויעד הון של 105% בשני המקרים. אלא שהסולבנסי מתייחס לחברות הביטוח ולא לקבוצות האם הציבוריות. במקרה של הפניקס זה משמעותי כי מדובר בקבוצת החזקה שלה פעילויות משמעותיות נוספות מעבר לביטוח, שמניבות רווחים מהותיים מדי שנה. כלומר, לקבוצת הפניקס יש יכולת חלוקת דיבידנד גבוהה, והיא אף פרסמה לאחרונה מדיניות דיבידנד ראשונה מקרב קבוצות הביטוח הגדולות.

לעומתן, להראל פוטנציאל החלוקה הגבוה בענף, שעומד על 584 מיליון שקל, כשמנורה מבטחים מציגה את פוטנציאל החלוקה השני בטיבו, בגובה 347 מיליון שקל. מבין קבוצות הביטוח הגדולות, מנורה מבטחים היא היחידה שמציגה שיפור בהיבט זה ביחס ל-2018.

לצד חמש החברות הגדולות, נציין כי על פי המצגת של EY, לחברת איי.די.איי ביטוח, שמוכרת לציבור הרחב כ"ביטוח ישיר", גם יש פוטנציאל ניכר לחלוקת דיבידנד, כשהעודף בין יעד ההון לחלוקה של דיבידנד ליחס כושר הפירעון הנוכחי עומד על 336 מיליון שקל - השלישי בטיבו בענף. לאיילון, החברה הציבורית הנוספת בענף, יש עדיין חוסר בין היעד לחלוקה ליחס כושר פירעון הקיים.