בין לאומנות לשיתוף פעולה בינלאומי: כך מתנהל המרוץ הגלובלי אחר רכישת חיסון לקורונה

חוזים עתידיים למיליארדי חיסונים לקורונה כבר נחתמו עם חברות התרופות, אבל הם מייצגים עקרונות חלוקה סותרים • מול קבוצת רכישה של רוב ארצות תבל, שמבטיחה הקצאה שוויונית וסבסוד לעניים, עומדים הסכמים פרטיים שמבטיחים קדימות למדינות עשירות • וישראל? רוקדת על שתי החתונות

בנימין נתניהו / צילום: טל שחר, ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו / צילום: טל שחר, ידיעות אחרונות

בשנת 2009 פשטה בעולם שפעת החזירים. זו הייתה הפגישה השנייה של האנושות עם נגיף H1N1, שהפיל מיליוני חללים 90 שנה קודם במה שנודע כשפעת הספרדית. שפעת החזירים קטלה יותר מרבע מיליון איש בתוך כשנה וחצי, ולפי הערכות נדבקו בה יותר מ-700 מיליון בני אדם. לחברת סאנופי הייתה תרופה יעילה לשפעת החזירים - אבל המלאי היה מוגבל. היועץ הביוטכנולוגי פייר מורגון, שעבד אז בחברה, סיפר למגזין הטכנולוגיה של MIT איך נקבעה החלוקה: כיוון שסאנופי היא חברה צרפתית, ישבו דיפלומטים בפריז והחליטו מי יהיו הלקוחות הראשונים בתור. לרשימה נכנסו מדינות שסיפקו לצרפת מוצרים חשובים כמו נפט, גז ואורניום. "הם אפילו לא ניסו להסתיר את זה", הוא סיפר.

מורגון עובד היום בקאנסינו הסינית, אחת מ-170 חברות שמנסות לפתח חיסון לקורונה. עוד לפני שאושר אפילו חיסון אחד, מדינות העולם מנהלות מרוץ פרוע לתפוס מקום בראש התור. כבר עכשיו נחתמו חוזים עתידיים לאספקת מיליארדי מנות במיליארדי דולרים. איך זה נראה מאחורי הקלעים? "אתה נכנס לעולם אפל של סחר סוסים", אומר מורגון.

גם ישראל במרוץ. "יש תור ארוך מאוד לקבל את החיסונים הללו", סיפר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שלושה שבועות בפתיחת מושב החורף של הכנסת. "התור נקבע בעיקר לפי גודל המדינה, או יותר נכון לפי גודל האוכלוסייה; ומכיוון שאנחנו מדינה קטנה, אנחנו לא בדיוק בקדמת התור". יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שנאם אחרי נתניהו, חלק עליו. "הנתון שמחלקים את החיסונים לפי גודל האוכלוסייה של המדינה מוטל בספק גדול, כמו שאר הדברים שראש הממשלה הזה אומר".

לאן באמת יישלחו חיסוני הקורונה הראשונים שייצאו מפסי הייצור? התשובה מורכבת, משום שכבר היום ההכנות מתנהלות לפי שני עקרונות חלוקה מתחרים. מצד אחד עומדת שותפות בינלאומית של רוב ארצות תבל שמבוססת על הקצאה רציונלית, שוויונית, פתוחה גם למדינות העניות. מצד שני עומדים הסכמים פרטיים שיבטיחו קדימות למדינות עשירות. ישראל רוקדת על שתי החתונות.

שותפות COVAX: כולנו באותה סירה

כמו הרבה היבטים שכרוכים בקורונה, גם הקצאת החיסונים היא אתגר כמעט חסר תקדים. מיזם אחד ענקי מבקש לנצל את הראשוניות הזו, ולמסד עקרון חלוקה אוניברסלי, הוגן וצודק. התוכנית הזאת, ששמה COVAX, נחשבת בעיני אפידמיולוגים רבים לסיכוי הטוב ביותר של העולם להיפטר מהקורונה בעתיד הקרוב. הסיבה היא שכל עוד חלק מהמדינות לא יהיו מוגנות מהנגיף, שום מדינה לא תהיה מוגנת מפניו.

את COVAX מובילים שלושה גופים. הראשון הוא Gavi, יוזמה להנגשת חיסונים למדינות העולם השלישי ששותפים בה קרן ביל ומלינדה גייטס, ארגונים בינלאומיים ומדינות. השני הוא ארגון הבריאות העולמי. השלישי הוא CEPI - המרכז לחדשנות במוכנות למגיפות. ממשלות העולם מוזמנות להצטרף למסגרת הזאת.

עד היום נרשמו למיזם 183 מדינות, שבהן שוכנת 93% מאוכלוסיית העולם. ישראל היא אחת מהן. למעשה, קל יותר לספור את מי שלא הצטרפו: בלארוס, קזחסטן, מלזיה, רוסיה, ארה"ב, וחמש מדינות איים ומדינות זעירות.

הצטרפות ל-COVAX היא מעין פוליסת ביטוח למדינות חזקות ועשירות, וחבל הצלה לחלשות ולעניות. COVAX חותמת במרוכז על חוזי רכישה עם חברות רבות שמפתחות חיסון לקורונה, ובכך מגדילה את הסיכוי שאחד מהם יאושר בסופו של דבר לשימוש. עד כה נחתמו חוזים עם תשע חברות שמפתחות חיסונים מטיפוסים שונים. עוד תשעה פיתוחים נמצאים בבחינה בימים אלה, ואולי יצטרפו לאלה שכבר אושרו.

עם תחילת הייצור, COVAX תקצה לכל מדינה-חברה מנות חיסון שיספיקו לחיסון חמישית מתושביה. המחוסנים אמורים לכלול צוותי רפואה, רווחה וסיעוד שעובדים באופן קבוע עם חולי קורונה; מבוגרים מעל גיל 65; וכן צעירים יותר עם מחלות רקע שמכניסות אותם לקבוצת סיכון. כל מדינה שמצטרפת למיזם מתחייבת לשלם עבור מנות החיסון שלה, אבל 92 מדינות מעוטות הכנסה מוזמנות להשתתף בחלוקה בחינם.

מכיוון שאף אחת לא תקבל חיסונים עד שכולן יקבלו חיסונים, מדינות עשירות התחייבו לממן את רכש החיסונים למדינות העניות. העלות תגיע לפי ההערכות לשני מיליארד דולר. 1.7 מיליארד דולר כבר נאספו ממדינות, מארגונים ומתורמים פרטיים. בריטניה למשל התחייבה לשלם 640 מיליון דולר, קנדה 191 מיליון דולר, וגרמניה 120 מיליון דולר.

הסכמים פרטיים: עשירי עירך קודמים

שוויון הוא רעיון יפה, אבל בעולם האמיתי דברים נוטים להתנהל אחרת, בעיקר כשחלק מהמדינות עשירות בהרבה מאחרות. מאז פרוץ המגיפה התפרסמו דיווחים רבים על חוזים עתידיים שנחתמו ישירות בין מדינות ובין החברות המפתחות חיסונים. תמורת מקום בראש התור, ממשלות מוכנות לשלם פרמיות גבוהות מאוד.

רבות מהמדינות מסדרות לעצמן מלאי פרטי במקביל להשתתפות במנגנון ההקצאה של COVAX. בריטניה היא אולי הדוגמה הבולטת. היא הבטיחה לעצמה 340 מיליון מנות - כחמש לכל תושב - מחמש יצרניות ובראשן אסטרה זנקה. החוזים האלה הם כמו ביטוח משלים שבריטניה מצטיידת בו במקביל לפוליסה השוויונית של COVAX.

גם ישראל מצטיידת בביטוח משלים כזה. נתניהו כתב לאחרונה בטוויטר: "אנחנו עובדים עם חברות הפארמה הגדולות בעולם כדי להביא חיסונים מחו"ל". עד כה נודע לפחות על שני הסכמים שבהן התחייבה ישראל לרכוש מיליוני חיסונים מהחברות ארקטורוס ומודרנה. היקף החוזה עם מודרנה לבדו הוא רבע מיליארד שקל. במקביל ממשיכים חוקרים במכון הביולוגי בנס ציונה לפתח חיסון מתוצרת בית.

ארה"ב היא מקרה שונה. היא שמה את כל יהבה על חוזים פרטיים. הממשל האמריקאי חתם עד כה על הסכמים עם שש חברות שמפתחות חיסונים, שיבטיחו 800 מיליון מנות חיסון ל-330 מיליון תושבי המדינה. אחד הבולטים הוא עם חברת נובהווקס, מהמועמדות המובילות במרוץ לחיסון. תמורת 1.6 מיליארד דולר החברה תשריין לממשל הפדרלי את כל 100 מיליון מנות החיסון הראשונות.

הביטחון הזה עולה ביוקר. אם חיסון הקורונה של נובהווקס יגיע לשלב הייצור, ארה"ב תשלם עבורו 16 דולר למנה. לשם השוואה, COVAX מתכוונת לרכוש במרוכז 2 מיליארד מנות, והתוכנית כולה אמורה לעלות 18 מיליארד דולר. המחיר הצפוי יהיה אפוא 9 דולרים למנה. מובן שכל ההערכות כתובות על הקרח, כי שום חיסון עדיין לא אושר, וממילא לא ברור כמה יעלה הייצור.

האמריקאים גם חתמו על חוזה גם עם סאנופי, שמפתחת חיסון בשיתוף חברת GSK. ממשלת צרפת כעסה על העסקה, והאשימה את ארה"ב בפגיעה בהקצאה השוויונית של החיסון בין מדינות העולם. אלא שצרפת עצמה לא נקייה. בחודש יוני היא חתמה על חוזה עם אסטרה זנקה, חוזה שהפך כעבור כמה ימים להסכם משותף בין כל חברות הנציבות האירופית לבין אסטרה-זנקה וסאנופי. כעבור כמה חודשים הודיעה צרפת כי היא אמנם מתכוונת להשתתף בסבסוד חיסונים למדינות עניות במסגרת COVAX, אבל לא תרכוש לתושביה חיסונים במסגרת המיזם. בכך צרפת פוטרת את עצמה מעקרון השוויון שבבסיס המיזם.

כ-3 מיליארד מנות חיסון, לפי הערכות גסות, כבר הוזמנו עד כה מהיצרניות בהסכמים ישירים עם מדינות. אבל למרות המאמץ להקים קווי ייצור בעולם לקראת השלמת הפיתוח, התפוקה בהכרח תהיה מוגבלת. ב-2015, לשם השוואה, שווקו בעולם רק 1.4 מיליארד חיסונים לשפעת עונתית, למרות ניסיון מתמשך של ארגון הבריאות העולמי להגדיל את מעגל המתחסנים.

העובדה הזאת עלולה ליצור קונפליקט. האם מיליארדי המנות הראשונות יישלחו לפי קריטריונים שוויוניים לחברות COVAX, או למדינות שקנו אותן במישרין? אין ספק שהמדינות העשירות יוכלו לחסן את תושביהן במהירות יחסית אחרי שיאושר חיסון. השאלה היא אם הן יתנו להם קדימות שתאריך את השתוללות המגיפה במדינות עניות יותר.

לאומנות חיסונים: החיסון כקרדום לחפור בו

מלבד הסכמים בתנאים מועדפים עם חברות התרופות, יש למדינות דרכים מנומסות-פחות לשלוט בחלוקת מנות חיסון. באפריל, בעוד המגיפה פושטת בעולם והציוד הרפואי נמצא במחסור, פרסם הנשיא טראמפ צו נשיאותי שמגביל במידה ניכרת את האפשרות לייצא מארה"ב ציוד מגן לאנשי רפואה, מסיכות ואפילו רכיבים חיוניים למכונות הנשמה. הוא לא היה היחיד. גם הפרלמנט האירופי קיבל החלטה דומה.

ארגונים לזכויות אדם וארגוני רפואה בינלאומיים זעמו על הפרוטקציוניזם הזה. גם בארגון הסחר העולמי מחו. "הגבלות על יצוא אינן הפתרון" הם כתבו, ודחקו במדינות המתועשות להקים פורום משותף להתמודדות עם מחסור בציוד.

בחירה במדיניות בדלנית במרוץ לחיסון קיבלה לאחרונה שם מיוחד, "לאומנות חיסונים" (Vaccine Nationalism). ניצול השליטה בחיסון כמנוף פוליטי - כפי שעשו הצרפתים בימי שפעת החזירים - נקרא אפוא "דיפלומטיית חיסונים".

דוגמה בולטת ללאומנות חיסונים היא החוזה שממשל טראמפ חתם עם נובהווקס, חברה שמושבה במרילנד שבארה"ב, והתחייבה לשריין לשוק האמריקאי את מאות מיליוני החיסונים הראשונים שתייצר. הגישה הזאת ממשיכה את הקו הבדלני של טראמפ, שסירב להצטרף למיזם COVAX והודיע שארה"ב תעזוב בקיץ הבא את ארגון הבריאות העולמי. ג'ו ביידן כבר הודיע שאם ייבחר לנשיאות, הוא יבטל את החלטת הפרישה של טראמפ. אבל ביידן סירב לומר אם יתמוך בהצטרפות ל-COVAX.

גם רוסיה בחרה להישאר מחוץ לשותפות הבינלאומית. הנשיא פוטין הודיע באוגוסט כי מכון מחקר מקומי פיתח חיסון לקורונה, ושהוא אושר לשימוש ויופץ. באמצע אוקטובר הוא בישר שחיסון שני אושר לשימוש במדינה.

השבוע פורסם שביה"ח הדסה בישראל מצטרף למדינות כמו וייטנאם וארגנטינה, וירכוש חיסונים מרוסיה. אבל עדיין לא ברור אם התכשירים הרוסיים יעילים ובטוחים, והנכונות של הרוסים להשתמש בהם לפני שעברו את הבדיקות המקובלות עוררה הרבה ביקורת. יש מי שמאשים את פוטין כי הוא מזדרז להפיץ את החיסון מסיבות פוליטיות, כדי לפאר את חוקרי רוסיה ולהקדים את המערב.

גם סין הואשמה בלאומנות חיסונים ובניסיון להפיק מהמגפה רווחים פוליטיים. הנשיא שי התחייב בקיץ שסין תחלוק את הידע ואת החיסונים שהיא מפתחת עם העולם, אבל המדינה סירבה בתחילה להצטרף ל-COVAX. היא עשתה זאת לבסוף באוקטובר, אחרי שארה"ב הבהירה שהיא נשארת בחוץ. פרשנים הסבירו את השינוי ברצונה של סין לחזק את מעמדה כמעצמה עולמית.

ההגבלות על יצוא ציוד רפואי שהטיל הפרלמנט האירופי בראשית המגפה עוררו חשש שגם שם הנכונות לסולידריות עולמית נסדקת. כדי להזים את החששות האלה פורסם בתחילת מאי מכתב הרגעה מטעם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג, יחד עם נשיאי המועצה האירופית והנציבות האירופית. במכתב הם התחייבו לשתף פעולה בפתרון גלובלי לפיתוח טיפולים, תרופות וחיסונים. הרבה קרה בינתיים, אבל בשאלת החיסונים עוד מוקדם לדעת איזו מגמה תגבר: שיתוף הפעולה הרציונלי, או המסחר האפל בסוסים. 

לקריאה נוספת:

"כל מדינה רוצה חיסון לקורונה. מי תקבל אותו קודם?" - אם.איי.טי טכנולוג'י ריוויו
"כמה אנחנו רחוקים מחיסון ומתי הוא יגיע לישראל?" - פודקסט הצוללת עם גלי וינרב והילה ויסברג
"מה זה קובקס?" - שותפות Gavi
"מיזם החיסונים מכסה את כל העולם כמעט, אך לא את ארה"ב ורוסיה" - אקסיוס
"171 מדינות משתפות פעולה בחיסון לקורונה, אבל לא ארה"ב - Vox
רשימת המדינות שהצטרפו לשותפות קובקס - שותפות קובקס

צרו איתנו קשר *5988