בג"ץ דחה עתירת בני הזוג אלוביץ' לפתוח חקירה בנוגע למסירת מידע

לדברי השופט ג'ורג' קרא "התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ"ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו"

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי
שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

בג"ץ דחה את עתירת סנגורי שאול ואיריס אלוביץ' אליה הצטרפו סנגורי ראש הממשלה נתניהו לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למסירת מידע, וזאת לאחר שהקלטת שיחת בני הזוג אלוביץ' עם אילן ישועה הודלפה מתוך תיק החקירה ופורסמה בחדשות 13.

השופט ג'ורג' קרא כתב בפסק הדין כי "הלכה פסוקה היא כי שיקול דעתן של רשויות התביעה בתחום ההעמדה לדין פלילי הוא רחב, כי מידת ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק והתביעה בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין היא מצומצמת וכי התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ"ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו".

לדברי קרא, החלטת מנדלבליט אינה חורגת ממתחם הסבירות. "מבלי לטעת מסמרות בדבר, ספק אם עבירת שיבוש הליכי משפט, שעניינה "כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, מתגבשת בעניינו של ישועה. תוכן ההקלטות, אשר אינן סודיות, הוא חלק מהראיות בהליך הפלילי, ובית המשפט שידון בהליך הפלילי יהא חשוף אליהן. למעשה, תמלילי ההקלטות נמסרו לעותרים, כך שנראה שהנזק שנוצר כתוצאה מפרסום ההקלטות הוא בעיקרו נזק תדמיתי הנובע מעצם הפרסום. חזקה על בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כי אף אם נחשף להקלטות מחוץ לכותלי בית המשפט, יכריע בהליך הפלילי באופן מקצועי, אובייקטיבי וענייני. לפיכך, ומבלי להמעיט מחומרת מעשה ההדלפה, אינני סבור כי פרסום ההקלטות פגע בהוגנות ההליך הפלילי, שהוא הליך אשר בית המשפט יכריע בו על בסיס הדין וחומר הראיות. אכן, המקום לבירור טענות לגבי השלכות הפרסום על ההליך הפלילי הוא בהליך הפלילי גופו".

עוד כתב קרא, כי כפי שציין היועמ"ש, ישועה ישמש עד במשפט הפלילי, והעותרים יוכלו לחקור אותו בחקירה נגדית בסוגיות שהם מעלים בעתירה זו, כדי לעמוד על מהימנותו. כמו כן, לסניגורים נתונים כלים נוספים בהליך הפלילי וביכולתם לפנות בבקשות רלוונטיות לבית המשפט היושב בדין, במידת הצורך. לאחר מתן עדותו של ישועה, ככל שהעותרים יסברו כי נוספה תשתית ראייתית רלוונטית המצדיקה שקילה מחדש של האפשרות לפתוח בחקירה פלילית - אין מניעה כי העותרים יפנו בהליך מתאים לצורך זה.

השופט נעם סולברג שהצטרף לפסק הדין כתב כי "מחד גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה 'בחומרה רבה', כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך גיסא, חקירה איִן, אֵין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פּוֹשָׂה במקומותינו. בנסיבות העניין שעל הפרק, דעתי כדעתו של חברי, השופט ג' קרא, על סמך נימוקיו, כי דינה של העתירה להידחות. חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים. ברם, במבט צופה פני עתיד, שׂוּמָה להתריע, שלא תהא אותה 'חומרה רבה' שב'מסירת מידע האסור בגילוי', שהכּל תמימי-דעים לגביה, מס-שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה".

לפסק הדין הצטרפה גם הנשיאה אסתר חיות.

צרו איתנו קשר *5988