מי יישא בעלות ימי הבידוד? הסאגה נמשכת והעובדים נותרים ללא כיסוי

סאגת עלות ימי הבידוד מסרבת להסתיים: הבוקר (ד') התקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון סוער סביב מתווה חדש שמציע יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, למימון עלות ימי הבידוד, לפיו העובדים הנשלחים לבידוד יספגו שכר של יום אחד בלבד ועד 4 ימי מחלה, והמדינה תשלם 75% מעלות הבידוד למעסיקים קטנים המעסיקים עד 20 עובדים. שאר העסקים יתחלקו בעלות ימי הבידוד בחלקים שווים. מדובר במתווה משופר ביחס למתווה הראשון שהוצג על ידי משרד האוצר - לפיו ימי הבידוד יופחתו מימי המחלה של העובדים, והמדינה והמעסיקים יממנו את עלות הימים הללו בחלקים שווים - אך מרבית ארגוני המעסיקים התנגדו גם למתווה החדש, והדיון הסתיים ללא הסכמה. בנסיבות שנוצרו, נותרו העובדים ללא כל וודאות בנוגע לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד אליהם הם נשלחים.

הרקע למחלוקת סביב עלות ימי הבידוד הנה פסיקת בג"ץ מיולי האחרון לפיה "בידוד אינו מחלה", ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. בסוף ספטמבר הגיעו ההסתדרות, האוצר והמעסיקים להסכמות בנוגע לאופן חלוקת נטל התשלומים על ימי הבידוד. על פי ההסכמות אז, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו).

הדרישה: שהמדינה תישא במלוא עלות ימי הבידוד

יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תפצה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. בנוסף נקבע כי עובד אשר ניצל את מלוא ימי המחלה שלו יהיה זכאי לימים נוספים לצורך הבידוד והמדינה תישא לבדה בעלויות ימים אלה. הסכמות אלה עוגנו בהצעת החוק, שהייתה אמורה לעבור בחקיקה בשבוע שעבר אך ההצבעה עליה נדחתה, בין היתר על רקע מאבק ממושך של ארגוני המעסיקים במשק נגד המתווה שגיבש האוצר, ונגד הטלת כל עלות מעלויות ימי הבידוד על גב המעסיקים. גם ארגוני עובדים שונים התנגדו למתווה ודרשו כי לא יוטל שום חיוב על גב העובדים, וימי הבידוד לא יופחתו מימי המחלה להם זכאים העובדים על פי חוק.

לארגוני המעסיקים וארגוני העובדים שהתנגדו למתווה דרישה זהה: שהמדינה תישא במלוא עלות ימי הבידוד ולא תטיל כל חיוב על גב העובדים או המעסיקים.

השבוע, ההסתדרות שהייתה שותפה להסדר הראשון שנחתם מול האוצר, הצטרפה למאבק נגד המתווה, והכריזה על סכסוך עבודה לאור העיכובים בפתרון בעיית עלות ימי הבידוד.

הבוקר, כאמור, במסגרת דיוני וועדת העבודה והרווחה, הציג יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, מתווה חדש להסדרת האחריות על ימי הבידוד שנשלח לוועדה ממשרד האוצר. על פי המתווה, העובד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד. לאחר מכן, תחולק עלות הבידוד בין המדינה ולמעסיק. עם זאת, בעסקים קטנים, המעסיקים עד 20 עובדים - המדינה תשלם 75% מעלות הבידוד.

במצב שבו לעובד נגמרה מכסת ימי המחלה תהיה לו את האופציה לבחור בין צבירת מינוס על חשבון ימי מחלה עתידיים, או לקבל 70% משווי שכרו מהמדינה עבור ימי הבידוד.

"המדינה חייבת להפנים שהיא צריכה להקל על ציבור העסקים"

ח"כ חיים כץ, שהתנגד למתווה שמציג האוצר, הבהיר כי עדיין אין הסכמה עם האוצר, גם על המתווה החדש שהוא מציג. לדבריו, "במו"מ כל אחד צריך למשוך את החבל ולדאוג שהוא לא יקרע. שכל אחד ירגיש ויבין שזה המקסימום שידענו להביא ברגע הזה. נכון לעכשיו אין הסכמה עם האוצר, בכל רגע נתון הממשלה יכולה למשוך את החוק. מבחינתי אם המתווה יאושר- שיפרנו דרמטית את מצב העובד, שהיה הנפגע העיקרי במתווה הקודם".

ראשי ארגוני המעסיקים לא קיבלו את המתווה, ותקפו את האוצר ואת יו"ר הוועדה על התנהלותו בנושא. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר: "המתווה לא מקובל עליי. שמונה חודשים ממנו את העלות. שילמנו עד היום קרוב ל-4 מיליארד שקל ואי אפשר לעשות הסדר שלא מביא בחשבון את מה ששילמנו עד עכשיו.

"יושבים פה כל הארגונים שאני עומד בראשם, שהם 85 אחוז מהעסקים בישראל. אף אחד מאתנו לא הסכים למתווה הזה. אי אפשר לעשות אתנו חשבון אם לא מתחשבים במה ששילמנו עד היום. אנחנו לא יכולים להיות מנותקים ממה שקורה. תראה מה קורה למלונות, תראה מה קורה לענפים כולם. העובדים נפגעו והמעסיקים הרבה יותר. כולם נפגעו גם הקטנים , גם הבינוניים וגם הגדולים. בנוגע לקטנים, צריך להיצמד לחוק המכרזים שזה קובע 20 עובדים ולא 18. במתווה שיהיה הוגן, אני מוכן לשקול לשלם יומיים מוחלטים".

רועי כהן, נשיא לה"ב אמר, "אני כועס על משרד האוצר, כי 315 אלף עצמאים מחוץ למתווה הזה. הפכו אותנו לאסקופה נרמסת. נהג המונית שצריך להיות בבידוד, המדביר, הקוסמטיקאית, למה לא מתייחסים אליהם? הם לא מקבלים שום פיצוי".

עוד הוסיף כהן כי הוא מקווה כי חה"כ חיים כץ, יו"ר הוועדה, ימשיך לעמוד על דרישתו שגם בעסק המעסיק עד 20 עובדים - המדינה תישא בעלויות ימי הבידוד של העובדים, וכן ידאג להכניס גם את העצמאים במתווה הפיצוי של תשלום ימי הבידוד. לדבריו, "משבר נגיף הקורונה ככל הנראה יישאר אתנו גם בשנת 2021 וכדי למנוע שנה של קריסה כלכלית טוטאלית - המדינה חייבת להפנים שהיא צריכה להקל על ציבור העסקים ולא להכביד עליהם בעלויות נוספות. פעם אחר פעם אנחנו נשארים מאחור והתחושה היא שהפכנו להיות הברבור השחור של מדינת ישראל".

אסף וסרצוג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, טען בדיון כי מדובר בהסדר מאוזן וראוי, שניתן במסגרת מכלול תכניות הסיוע לעצמאים ולעובדים. "הבאנו הסדר שניסה להיות הסדר מאוזן. יו"ר הוועדה חשב אחרת ולכן הוא מציע את שינויים. אי אפשר להפריד את הסיוע של ימי הבידוד מיתר הסיוע שניתן במסגרת רשת הביטחון הכלכלית. מספר מועט של מדינות נותן שיפוי על ימי בידוד אבל הם לא נותנים במקום אחר שבו אנחנו כן נותנים. אפשר להגיד - בואו נפחית כאן וניתן שם - זה משחק סכום אפס. בסה"כ יש כאן רשת ביטחון שעובדת בצורה די רציפה. מאות אלפי עסקים מקבלים מענק הוצאות קבועות ומענק סוציאלי". 

גם מנכ״ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, הביע התנגדות להצעת האוצר ואמר כי "ההצעה פוגעת במצבם של המעסיקים, לעומת המתווה עליו סוכם בין נשיאות המעסיקים והעסקים, שר האוצר וההסתדרות ולכן מבטלת את נכונות המעסיקים לא לתבוע פיצוי רטרואקטיבי על מימון ימי הבידוד מחודש מארס ועד סוף ספטמבר. עד כה מימנו המעסיקים את ימי הבידוד במשק בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. כזכור, בג"צ קיבל את עמדת התאחדות התעשיינים לפיה ימי הבידוד אינם יכולים להיחשב כמחלה אך קבע, כי כל הסדר לא יחול רטרואקטיבית והמעסיקים הסכימו לכך במסגרת המתווה האוצרי".

עוד אמר גינל": "יש לנו התחייבות שלטונית חתומה על ידי משרד האוצר ואנו נדרוש לקיימה ככתבה וכלשונה. אם ממשלת ישראל לא יודעת לעמוד בהבטחותיה החתומות, שמשרד האוצר ימשוך את הצעת החוק ונכנס למו"מ חדש על גובה הפיצוי לעסקים שנפגעים מהמתווה של יו"ר ועדת העבודה".

לאור אי ההסכמות נקבע כי הדיון יימשך ביום ראשון. בשלב זה עומדות בפני האוצר שתי ברירות: להמשיך להתדיין עם ארגוני המעסיקים והעסקים או לנסות לכפות עליהם חקיקה שהוא יבחר לקדם, מבלי להתחשב בדעתם.