מירי רגב רוצה לעצור את המטרו? הוא כבר עלה לציבור לא פחות מחצי מיליארד שקל

בחודש שעבר הדהימה שרת התחבורה, מירי רגב, לא מעט אנשים כשהצהירה בוועידת הנדל"ן של גלובס, כי היא מתנגדת לפרויקט התשתית הגדול והיקר בישראל - רכבת המטרו. "אם התוכנית הזו תהיה מונחת לפתחי ביישומה אני אתנגד", אמרה. לדבריה השיקול הוא כספי, וכי בכוונתה להסיט את התקציב העצום של המטרו, לחיבור הפריפריה.

מי שנדהמו במיוחד היו מאות האנשים ששוקדים על תכנון הפרויקט הגרנדיוזי, חלקם מזה תקופה של חמש שנים. לצד האמירה יוצאת הדופן, סיפקה רגב גם זריקת הרגעה כשהסבירה שטרם הגיעה עת ההחלטות. "אנחנו נפקיד את התוכניות. בזמן שנצטרך לממש אני אשקול עם הממשלה", אמרה ובכך "שמרה" לעצמה את כל האופציות על השולחן. ירצו נבחרי הציבור - יקדמו את הפרויקט כרגיל, לא ירצו יבטלו.

לאור הצהרתה יצא גלובס לבדוק מה המשמעות הכספית של ביטול אפשרי של הפרויקט, ובמילים אחרות: כמה הוציאה הקופה הציבורית עד כה, וכמה היא עוד תוציא עד לשלב בו נבחרי הציבור יקבלו החלטה סופית. ממצאינו העלו כי מדובר בסכום של כחצי מיליארד שקל. חלקו, אגב, כבר שולם.

 תקציב-ללא-תחתית---אתר

"להתייחס למטרו כתוכנית חירום"

בשנת 2016 התפרסמה התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין תל-אביב. המסקנה העיקרית של המחקר הייתה ש"התוכנית (הקיימת) מספקת נגישות טובה לנסיעות קצרות באזור הטבעת המרכזית אבל חסרה בה נגישות מטרופולינית שתחבר את כל האזור האורבני, כמקובל ברשתות תחבורה ציבורית במטרופולינים במדינות המפותחות, נכתב. זו הייתה נקודת המוצא לתכנון פרויקט התחבורה הגדול בישראל שמבקש לחבר כ-20 רשויות במרכז הארץ לקו רכבת תת קרקעי באורך 150 ק"מ.

ב-2018 הגישה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי דוח למשרדי האוצר והתחבורה, שעסק בהקמת הפרויקט והעלויות שלו. כחלק מהדוח העריכו יועצי החברה כי הסקטור העסקי יצטרך לקחת חלק בפרויקט. זו הייתה גם הפעם הראשונה שעל השולחן עלה המספר העצום של 150 מיליארד שקל כתג המחיר האפשרי לפרויקט. לא עבר זמן רב ובפברואר 2019, בישר שר האוצר דאז, משה כחלון, ששלב התכנון הראשוני של שלושת קווי המטרו הסתיים. "אי אפשר להתייחס לאירוע הזה כאירוע רגיל. אם הממשלה הבאה לא מכניסה את זה כחוברת בחוק הסדרים, כתוכנית חירום, זה לא יקרה", הבהיר.

מי שהופקדו על קידום הפרויקט הם נת"ע ומינהל התכנון, ששכרו מאות בעלי מקצוע ובהם אדריכלים שונים, אגרונומים, יועצי תחבורה, יועצי חשמל ועוד. כחלק מהפרויקט הוחלט על הקמת שלושה קווי מטרו שונים. הראשון (M1) נערך על ידי צוות בראשות האדריכלית דנה קהת גרוסברגר ממשרד מנספלד קהת. קו M2 קודם בסיוע האדריכל אליעזר ארמון, ואילו קו M3 על ידי האדריכלית עדנה לרמן.

ויש עוד. היות שהפרויקט ישפיע גם על הסביבה העילית, קודמה בשנים האחרונות תמ"א 70, שמטרתה להסדיר תכנונית את פני השטח עם בוא המטרו (תחנות, אחוזי בנייה ועוד). את ההכנה של תמ"א 70 מרכז "צוות ליבה" בראשות משרד האדריכלית דורית שפינט ממשרד גורדון אדריכלים ומתכנני ערים, ומשרד ניהול הפרויקטים יהל מהנדסים. בצוות חברים עוד גורמים רבים ובהם הכלכלן רן חקלאי, יועצת הסביבה אורלי שובל ועוד.

קידוחים, תחנות, ואזורים תפעוליים

העבודה המאומצת, והנסתרת לרוב מהעין הציבורית, החלה להיחשף לאחרונה כשקווי המטרו הופקדו להתנגדויות בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) שבראשה מכהן מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן. התוכניות האלה, שמכסות שטחים של אלפי קמ"ר, הוגשו ע"י נת"ע, וכוללות הוראות (הנחיות כתובות), תשריט (מתווה גראפי), ואינספור נספחים.

מבדיקת גלובס כל המערך העצום הזה עליו שוקלת כעת רגב לוותר, עלה עד כה, לפי נתוני נת"ע ומשרד האוצר כחצי מיליארד שקל. 200 מיליון שקל שולמו עבור תכנון המקטעים. עלות תכנון 109 התחנות שכלולות בפרויקט היא 100 מיליון שקל. 100 מיליון שקל נוספים שולמו עבור תכנון הדפו (אזורים תפעוליים), כמו גם המדידות, וייעוץ מקצועי למערכות שונות שילוו את הפרויקט. על כך יש להוסיף 50 מיליון שקל עבור קידוחים שונים שנעשו. עלותה של תמ"א 70 נאמדת ב-50 מיליון שקל נוספים.

מבדיקתנו עולה, כאמור, כי התקציב בחלקו כבר שולם, וכי צוותים שונים ממשיכים לקדם את התוכנית גם כיום. לאור העובדה שהתוכניות הופקדו, ושכעת נערכים בוות"ל להתמודד עם ההתנגדויות (השגות) שהוגשו כלפיהן, ניתן להעריך כי לרגב יש עוד פרק זמן לגבש עמדה סופית מבחינתה בנושא, אם כי יש להדגיש שאת הפרויקט מובילים הן שרי האוצר והפנים.

מפנייה שקיימנו בנושא לשר הפנים אריה דרעי, הוא מסר כי, "המטרו הינו הפרויקט התחבורתי והאורבני המשמעותי ביותר בתולדות במדינה. במסגרת הפרויקט הושקעו משאבים רבים בתכנון. משרד הפנים רואה חשיבות בקידומן המהיר של התוכניות ובמימושן".

תגובת משרד התחבורה: "מדיניות שרת התחבורה היא לחבר את ישראל בדגש על חיבור הפריפריה. לנוכח השקעות המדינה במטרופולין גוש דן, שרת התחבורה סבורה כי יש לשקול שוב ולתעדף פרויקטים לאומיים כמו חיבור מסילתי מקרית שמונה לאילת, דרך המסילה המזרחית".