עיוות רגולטורי משאיר את העסקים הישראליים מחוץ לחגיגת המסחר המקוון

מדינת ישראל מייצרת אפליה רגולטורית בוטה לטובת ענקיות כדוגמת עלי אקספרס, אמזון ואיביי לעומת העסקים המקומיים העוסקים ביבוא. הגיע הזמן לשנות זאת, ואין זמן קריטי יותר לכך

קניות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק
קניות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק

מאות אלפי עסקים קטנים בישראל חוזרים לפעילות לאחר שני סגרים קשים ופועלים במצב של חוסר ודאות לגבי העתיד. בחזרתם מגלים בעלי העסקים כי החסמים הרגולטוריים הכבדים מהם סבלו לא נעלמו, ומאבקם להישרדות מטה לחמם יהיה קשה אף יותר. בפרט, כאשר מדובר בעסקים המבוססים על יבוא, המתחרים בענקיות המסחר המקוון מחו"ל.

לרשימת החסמים הרגולטוריים שהמדינה מערימה על עסקי היבוא, בכל הגדלים, נוספו גם סגרים והגבלות שמונעות קבלת קהל אשר רואה, בוחר, קונה ואוסף בו-ברגע את המוצרים מהמדף.

בכך, מתבטל היתרון, כמעט היחידי שלהם, בתחרות מול המסחר האלקטרוני מחו"ל.

מטבע הדברים, מציאות משבר הקורונה העמיקה את הפער עוד יותר והזניקה את ענף המסחר האלקטרוני, אשר רשם גידול היקפים משמעותי. השיא עוד לפנינו, לקראת בואם של הבלאק פריידי והסייבר מאנדיי, בהם צפויים להישבר שיאי רכישות מקוונות מחו"ל.

מדינת ישראל מייצרת אפליה רגולטורית בוטה לטובת ענקיות כדוגמת עלי אקספרס, אמזון ואיביי לעומת העסקים המקומיים העוסקים ביבוא. לדוגמה: המדינה מאפשרת למגוון רחב מאוד של מוצרים, בערך של עד 75 דולר ארה"ב, להיכנס לישראל ללא תשלום מיסי יבוא והצגת אישורי יבוא, בנוחות ועד לפתח בית הלקוח.

בכך, המדינה מורידה את יוקר המחיה באופן מלאכותי, על-ידי סבסוד ישיר מאוצר המדינה המדולדל של עלויות מיסי היבוא, בצורת הפטור המוזכר לעיל ודומיו. רגולציה זו מעוותת את כוחות השוק, בין השאר באמצעות ייצור מציאות שבה עסק קטן בישראל פועל בסביבה תחרותית לא שוויונית, כאשר ידיו קשורות מאחורי הגב, מכיוון שדווקא עליו מועמסות דרישות רגולטוריות כבדות ומיסוי יתר שמייצרים העדפה ברורה נגדו.

מדיניות זו מגיעה עם מחיר מאקרו כלכלי כבד למשק. מעבר לאובדן משמעותי של תקבולי המסים, ישנה פגיעה בתעסוקה ובצמיחה. עסקי היבוא, אשר בתנאי תחרות הוגנים יותר היו לבטח נהנים מביקוש גדול יותר למוצריהם, הם אותם העסקים שמשלמים מסים לאוצר המדינה, מעסיקים עובדים ועוזרים לפרנסת הספקים שלהם במעגל השני והשלישי.

לראייתי, במיוחד בעת הנוכחית, נדרשת גישה חדשה, מפוקחת ואחראית שתייצר סביבת תחרות עסקית הוגנת יותר. בטוחני כי אף גורם רגולטורי אינו מבקש לחסל את עסקי היבוא הישראליים בחסות סדי רגולציה המושתים עליהם בלבד. יש לתת לעסקים הקטנים את האפשרות להתפרנס ולהתחרות בכבוד, ובכך להקטין את אובדן תקבולי המסים למדינה, בפרט במציאות גרעונית מאוד קשה, שתשפיע לבטח על כל אחד ואחת מאיתנו, וכמובן, הגדלת הביקוש לעובדים בעת זו של אבטלה גבוהה ותרומה לצמיחת המשק.

נדגיש כי איננו רוצים שכל משלוח בעלות נמוכה, לצריכה אישית, ייאלץ להתעכב במכס ימים רבים ויגרור תהליך ביורוקרטי מייאש ויקר. עם זאת, ברקע הדברים חשוב לציין כי מתן הפטור ביבוא האישי מאינספור דרישות רגולטוריות אינו מוסיף לבטיחות הציבור, אלא רק מעביר את האחריות מעסקו של היבואן, לפרט.

אנחנו מאמינים שיש לא מעט פתרונות רגולטוריים על השולחן, שיוכלו לייעל את השירות ליבואן ולעודד עסקים קטנים להתחרות ולצמוח ולהתקרב יותר לשיווי-המשקל התחרותי המיוחל. לכך נדרשת תשומת-לב של נבחרי הציבור ושינוי גישה אל מול המגזר העסקי, עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית.

אין זמן קריטי יותר למהלכים כאלה. התמהמהות של מדינת ישראל והמשך תיעדוף מלאכותי ולא הוגן של פלטפורמות המסחר המקוונות יהיה מעמסה כבדה, עד כדי קטלנית, עבור עסקים רבים שמנסים לקום מהריסות משבר הקורונה. 

הכותב הוא מייסד פורום סוכני המכס בישראל

צרו איתנו קשר *5988