הלוגיסטיקה, ההסברה וסדרי העדיפויות: כך ייראה מבצע חיסון הקורונה הישראלי

עם הודעתה של אסטרהזנקה על תוצאות הניסוי שלה, שלושה חיסונים מחכים עכשיו לאישור הפצה • גורמים בתעשיית התרופות ובמערכת הבריאות אומרים שישראל לא ערוכה מספיק למבצע המורכב • משרד הבריאות: "עושים את כל הפעולות הנחוצות"

חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai
חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai

ההכרזות של מודרנה, פייזר ואסטרהזנקה על יעילות החיסונים שלהן סימנו את האור שבקצה מנהרת הקורונה, ורשויות הבריאות בעולם מתחילות להיערך למשימת החיסון המורכבת. בישראל הוקם צוות חשיבה שאמור לגבש פתרונות, אבל בשלב הזה הפרטים עליו מעטים. כרגע, מדברים על חמישה אתגרים מרכזיים.

1. הלוגיסטיקה: כל חיסון דורש תנאים משלו

כל אחד מהחיסונים דורש מערך לוגיסטי שונה, שכולל קירור, שינוע ודאגה לתוקף החיסונים, במיוחד לאור העובדה שהחיסונים לא יגיעו בבת אחת והמנות יתנות בפערי זמן שונים. כרגע לא ידוע היכן יינתנו החיסונים ומי יהיה הגורם המחסן, ואיך ינוהל מבצע החיסונים.

החיסון של פייזר מציב כנראה את האתגר הלוגיסטי הגדול ביותר, שכן אין בנמצא מקררים המאפשרים תנאי אחסון במינוס 70 מעלות עד להגעה לקופות החולים. פייזר ודיעה שפיתחה מכל אחסון, שאליו יוכלו המדינות להוסיף קרח יבש ולשמור על הטמפרטורה המתאימה למשך 15 יום, אלא ששמירה על טמפרטורה נמוכה כל כך בלי חריגות דורשת מומחיות וגיוס כוח-אדם מתאים. ייתכן שהאתגר הזה יוביל לצמצום נקודות החיסון וקצב חיסון האוכלוסייה יואט.

עד מועד חתימת ההסכם עם פייזר, ישראל לא כתבה תוכנית מסודרת לשינוע והפצה של חיסונים בקירור עמוק, ולא נערכה לאירוע מבחינת רכש והכשרת כוח-אדם, אומר לגלובס גורם מתחום שיווק התרופות בישראל. "אם משווים זאת לארה"ב, שבנתה מערך הפצת חיסונים ב-12 מיליארד דולר, זה די מפחיד. הולכת להיות פה ‘שכונה', ואסור שזה יקרה". לפי אותו גורם, ככל שהחברות ייקחו על עצמן יותר אחריות למערך ההפצה בישראל, כך יהיה למדינה קל יותר.

בימים אלה המדינות נערכות לרכישת מזרקים ומקפיאים. משרד הבריאות בישראל פרסם מכרז לרכישת 20 מיליון מחטים לטובת מבצע החיסון. לדברי הגורם, "צפוי מחסור עולמי בשני המוצרים האלה. להערכתי, מי שיבצע רכש של מוצרים כאלה כעת, יקבל את מה שייווצר רק בפברואר. את המקפיאים צריך להביא לארץ. צריך לעשות להם ולידציה", כלומר, ייתכן שלא ניתן יהיה להתחיל במבצע חיסון המוני לפני כן. "המזל, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא שכנראה שממילא תגיע בהתחלה כמות חיסונים קטנה, ויהיה להם קצת יותר זמן להתארגן. אחרת הם שוב יצטרכו להתחיל לשלוח את המוסד ולהפעיל קשרים דיפלומטיים בשביל לקנות מקרר. זה לא מדע טילים העניין הזה, אבל צריך להשקיע בזה מחשבה".

אתגר נוסף הוא מערכות המידע. "לחברות כמו פייזר ואסטרהזנקה יש חיישנים שמדווחים להם כאשר דלת המקרר נפתחת צריך לוודא מי התחסן, מתי מזמינים אותו שוב, איך עוקבים אחרי תופעות לוואי אפשריות וצריך לוודא ששומרים לו עוד מנה של אותה חברה. זו מורכבות, שאלוהים יעזור לנו. קופות החולים, אגב, לא תודרכו לגבי התפקיד שלהן בכל הסיפור".

לדברי הגורם, "זה לא כל כך מוסרי להטיל על משרד הבריאות פרויקט כזה. הוא גדול עליו".

שני הגורמים הפרטיים העיקריים האחראים על לוגיסטיקה של תרופות מורכבות בישראל הן סל"א של טבע, וחברת נובולוג, שכבר רכשה כמות גדולה של מקפיאים. גורם נוסף שעשוי להיות רלוונטי הוא חברת שראל, חברת הרכש וההפצה של בתי החולים בישראל. למרות האטרקטיביות של מכרז כזה (אם אכן ייערך), הוא גם מסוכן לחברות המשתתפות. במבצע כזה עם הלחצים הפוליטיים שלו, יש סיכון לכישלון.

2. סדרי העדיפויות: מי יתחסן קודם

בישיבת קבינט הקורונה, העריך מנכ"ל משרד הבריאות שברבעון הראשון של 2021 יגיעו לישראל רק כ-200 אלף חיסונים. לכן, יש כעת שאלות פתוחות רבות: איך קובעים מי יחוסן קודם? הרי לא יהיו מספיק חיסונים אפילו לא לכלל האוכלוסייה בסיכון ועובדי מערכת הבריאות. בקופות השונות מבוטחים יותר ממיליון בני אדם בני 65 ויותר ו-760 אלף בני 55-65. אלה אוכלוסיות רחבות, שמשרד הבריאות יצטרך לתעדף, לאחר חיסון עובדי מערכת הבריאות (כ-150 אלף איש) ועובדים אחרים בחשיפה גבוהה לקהל. מעבר לשאלת התעדוף, ישנה גם השאלה מי יקבל איזה חיסון. בעוד שהחיסונים של פייזר ומודרנה נראים דומים, החיסון של אסטרהזנקה שונה ולא ברור לאיזו אוכלוסייה הוא מתאים יותר.

3. חיסון כל הציבור: ללמוד ממודל קיים

השאיפה הנוכחית של ישראל היא לחסן כמה שיותר אנשים, עד כדי כלל האוכלוסייה. לשם כך נדרשים לה כ-15 מיליון מנות חיסון, שכן חלק מהחיסונים ניתנים בשתי מנות. מדובר באופרציה מורכבת, הדורשת היערכות שטח עמוקה שאיננה רק לוגיסטית.

בתחילת העשור הקודם, קיימו מערכות הבריאות והביטחון תרגולת שנתית בשם "להבה כתומה" בכמה נקודות בארץ. התרגולת דימתה פיגוע ביולוגי, סימולציה של טיפול ובידוד מיידי של אלפי נדבקים, סגירת אזורים ומבצע חיסון ארצי של כל האוכלוסייה נגד אבעבועות שחורות. כרגע לא ידוע אם משרד הבריאות מתרגל תרחיש דומה או משתמש בתרגולת שבוצעה בעבר כנקודת ייחוס. מומחי בריאות מציעים להתבונן במודל הקיים על המדף, ולחזור למקורות.

"לא צריך להמציא את הגלגל", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "צריך לדייק את הדברים לאור התנאים הנוכחיים. התרגולים וההכנות לימדו אותנו על הצורך באינטגרציה בין הגורמים, וקביעת סדרי עדיפויות מותאמים לאופי הפנדמיה ולהתפשטותה, וכן הגעה לרמה גבוהה של התחסנות בציבור".

4. הסברה: איך משכנעים את הציבור להתחסן

אף שהקורונה הובילה לשיבוש משמעותי של החיים, כלל לא בטוח שהציבור יעמוד בתור לחיסון. חיסון חדש שנבדק במהרה דורש רמת אמון גבוהה. סקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שכמחצית (52%) מהציבור אמר שלא ירצה להיות בין המתחסנים הראשונים.

נכון להיום, אין בישראל חוק המחייב להתחסן, ולכן האתגר ההסברתי הוא גדול. "אם יהיה דיווח על תופעות לוואי, או דיון בשאלה אם החיסון יעיל, או שתהיה ירידה משמעותית בתחלואה, זה יכול לגרום ירידה בביקוש לחיסון", אומר עדו הדרי, ראש מערך דוברות וקשרי ממשל במכבי, לשעבר דובר משרד הבריאות. "בשנת 2006 שני אנשים נפטרו ובטעות סברו שזה בעקבות חיסון לשפעת. זה הוריד את הביקוש לחיסון. כיוון שהחיסון לקורונה הוא חדש, מידת ה'אלרט' שתהיה לגביו תהיה אסטרונומית. זה האתגר הגדול, לצד הלוגיסטיקה. אם התחלואה תרד לאחר גל החיסונים הראשוני, ויהיה צורך לחסן במנה שנייה, ייתכן שהמוטיבציה של האנשים שקיבלו את החיסון הראשון תרד גם היא. צריך לחשוב מראש איך לפתור זאת. אבל אני אופטימי, הציבור הישראלי חכם מאוד ומגיב מצוין להנחיות שמוסברות בהיגיון".

פרופ' דוידוביץ' מציע לשלב את החברה האזרחית במאמץ ההסברה. הוא מזכיר הצעת חוק שיזמה קואליציית רופאי בריאות הציבור ועמותת מדעת שנועדה להפוך את החיסונים לברירת מחדל, כך שסירוב לחסן ילדים ידרוש פעולה אקטיבית מצד ההורה, ולשפר את התשתיות לעידוד חיסון. "החוק הזה כיום אף יותר קריטי", הוא אומר.

5. העלות: הלקח ממקרה מכונות ההנשמה

הבהלה העולמית לחיסון מזכירה במשהו את המרוץ לרכישת מכונות הנשמה בהון עתק שאפיין את תחילת המגפה. יש מכונות שעדיין עושות את דרכן אל המחסנים, ורובן יישארו שם ללא שימוש. נכון לשעה זו, לא ידוע כמה תשלם ישראל עבור החיסונים הרבים שהיא רוכשת, ומה כוללים ההסכמים מול החברות השונות. לדוגמה, האם נוכל לבטל תשלום עודף על חיסונים שלא השתמשנו בהם?

עד כה, נחשף בתקשורת שישראל תשלם 800 מיליון שקל על חיסוני פייזר, אך הוטל חיסיון על פרטי העסקאות מול החברות ועל התקציב שהוקצה לחיסונים. נוסף על החיסונים עצמם, תידרש המדינה להשקיע בקרוב בהכשרת כוח-אדם נוסף ללשכות הבריאות, כך שהחיסונים יחולקו במהרה ובמערך מסודר ומיומן. עד כה, הוציאה המדינה על הטיפול במשבר הקורונה כ-16 מיליארד שקל.

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מקיים עבודה רציפה כדי לחסן את רוב אוכלוסיית ישראל. המשרד עושה את כל הפעולות הנחוצות ולא יתייחס בשלב זה לפרטים שנמצאים בשלבים מסחריים ואחרים". 

צרו איתנו קשר *5988