170 איש חזרו לישראל מדנמרק. כמה הסכימו להיבדק לקורונה?

מערכי החקירות האפדימיולוגיות עובדים כמו שצריך, אך נתוני התחלואה שוב בעלייה • איך זה? סיפור החוזרים מדנמרק הוא דוגמה לבעיה הרחבה – הישראלים הפסיקו לשתף פעולה • בצה"ל מעריכים כי שליש מהנדבקים משקרים בחקירותיהם, ומתכוונים להתחיל מערכי בדיקות במקומות עבודה גדולים

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מערך החקירות האפידמיולוגיות שהוקם בצה"ל עובד, מספר הבדיקות בישראל גם הוא בעלייה, אז מדוע נבלמה מגמת הירידה בתחלואה ואיך זה שלדברי מומחי משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי אנחנו שוב צפויים לחידוש הגבלות בואכה סגר? תשובה אחת החוזרת מכל מי שעוסקים בכך היא שהציבור, או לפחות חלקים נכבדים ממנו, כבר לא נשמע להנחיות ולא משתתף פעולה עם חקירות.

דוגמה לכך אפשר למצוא בסיפורם של 170 האנשים שנכנסו לישראל מדנמרק בשבועות האחרונים. בפיקוד העורף חששו מעלייה בתחלואה בעקבות הדיווחים על מוטציית החורפנים שהתגלתה במדינה, וביקשו לוודא שהנכנסים לישראל אינם חולים בקורונה. פיקוד העורף אף הציע לבצע את הבדיקות בבתיהם של החוזרים. למרות זאת, רק 40 מתוכם הסכימו להיבדק.

ואכן, לפי נתוני פיקוד העורף, ההיענות לקריאות להיבדק נמצאת במגמת ירידה. ואלו לא רק הבדיקות - גם החקירות האפידמיולוגיות סובלות משיתוף פעולה חסר, עד כדי כך שבפיקוד העורף מעריכים כי שליש מהאנשים שנמצאים חיוביים לנגיף משקרים או מסתירים מגעים בחקירתם.

אחת מהדרכים שפיקוד העורף מתכנן לתת לכך מענה היא על ידי הרחבת הבדיקות היזומות במקומות עבודה גדולים. בימים אלה החלו בדיקות במקומות כמו התעשייה האווירית ורפאל, עם כוונה להרחיב למקומות עבודה גדולים אחרים, ובהמשך גם למתחמי ביג ואפילו לבתי ספר.

ניצה קסיר, ראש צוות המייעץ למל"ל במאבק בקורונה, אומרת כי כל פתיחה של ההגבלות מביאה לעלייה בהדבקה - בין אם זה המסחר, הלימודים או העבודה, ולא מן הנמנע כי יהיה צורך בסגר נוסף בקרוב. עם זאת, היא מוסיפה כי אחת מהבעיות המרכזיות היא שהציבור, או חלק ממנו, לא נשמע להנחיות ולצורך בעטיית מסיכות, ריחוק חברתי והימנעות מאירועים ציבוריים. לדבריה הציבור התעייף, ופחות ופחות נשמע להנחיות, בין היתר, מתוך התחושה שהן לא תמיד נחושות ומדויקות, ועוברות שינויים תדירים מסיבות שלא תמיד נראית ענייניות.

לא ברור אם הנתונים הרשמיים בחברה החרדית משקפים את מצב התחלואה האמיתי, אך בהחלט ניכר שהפנימו בה את המצב, מקפידים הרבה יותר, ומי שלא, בהחלט נמצא בשוליים. בחברה הערבית, מאפיינים ייחודיים כמו תשתיות גרועות, עוני וצפיפות מעלים את התחלואה ולצד זאת ההתנהלות בסוגיית החתונות ממשיכה להוות בעיה חמורה. לאחר הגל הגדול של הקיץ נרשמה בלימה בתחלואה בחברה הערבית, אך בחודש האחרון ניכרת שוב עלייה משמעותית.

צרו איתנו קשר *5988