גם אם ימונה פרקליט מדינה מחוץ למערכת, אף מבצר לא ייפול

ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה מתכנסת כדי לראיין את 11 המועמדים לתפקיד החשוב • שלמה למברגר ועמית איסמן נראים כמועמדים המתאימים ביותר, אבל אם הפוליטיקאים ימנעו את בחירתם, דווקא מועמד בעל תפיסה סנגוריאלית כעפר ברטל, יכול להתאים

עו"ד עפר ברטל. מועמד מחוץ לקופסה / צילום שלומי יוסף
עו"ד עפר ברטל. מועמד מחוץ לקופסה / צילום שלומי יוסף

חמישה משפטנים מכובדים ועתירי ניסיון, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מנכ"לית משרד המשפטים הזמנית, עו"ד סיגל יעקבי, פרופ' אורן אייל-גזל, ועו"ד רחל תורן, יושבים בימים אלה בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה ומראיינים את 11 עורכי הדין שהגישו מועמדות לתפקיד.

בחשיבות התהליך הזה, שמטרתו לאתר את האדם המתאים ביותר למלא את התפקיד החשוב כל כך של פרקליט מדינה, אי אפשר להמעיט. ואולם, קיים סיכון לא קטן שחמשת המכובדים די מבזבזים את זמנם, שהפעם כל התהליך הזה יתברר כפיקטיבי. זה קורה בגלל שממשלת ישראל עלולה למנוע את מינויו של האדם שתבחר ועדת האיתור.

ישראל של שנת 2020 היא מדינה בהקפאה. המחלוקות הפוליטיות הקשות לצד העובדה שראש ממשלת ישראל המכהן הוא גם נאשם בשחיתות שמשפטו החל, הביאו לכך, והדבר ידוע, שאין עדיין פרקליט מדינה ושתפקיד מפכ"ל המשטרה מאויש כבר שנתיים על-ידי ממלא-מקום.

כל פרקליטי המדינה בעשרות השנים האחרונות באו מתוך שורות משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. עורכי הדין שי ניצן, משה לדור, ערן שנדר, עדנה ארבל, דורית ביניש, היו בשר מבשרה של המערכת, הם גדלו בה, מילאו בה תפקידים מרכזיים והכירו אותה על בוריה.

גם בסבב הבחירה הנוכחי, ובאופן שהוא טבעי והגיוני, שני המועמדים שמסומנים כמתאימים ביותר וכמובילים במרוץ לתפקיד פרקליט המדינה הם פרקליטים ותיקים ומנוסים, עו"ד שלמה מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ועו"ד עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה.

השניים הם גם המועמדים המועדפים על היועמ"ש מנדלבליט. ואולם, העימות החריף וחסר התקדים בין מנדלבליט לבין רה"מ בנימין נתניהו שמנדלבליט מאשים בשחיתות חמורה, צפוי להביא לכך כי לבחירה של ועדת האיתור בלמברגר או איסמן עלולה להיות מטורפדת בממשלה.

שלמה (מומי) למברגר  / צילום: לשכת עורכי הדין
 שלמה (מומי) למברגר / צילום: לשכת עורכי הדין

האם הישועה תגיע מבג"ץ?

המצב הזה הוא רע אבל זה המצב. הפתרון לבעיה הזאת עשוי להגיע מבג"ץ שדן בעתירות שדורשות לקדם מינויי בכירים בישרות המדינה. בג"ץ עשוי לנסות לכפות על נתניהו את מינוי למברגר או איסמן לפרקליט המדינה ולתת למנדלבליט חבל הצלה.

אבל אם בג"ץ לא יעשה כן, או אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ, ועדת האיתור תצטרך לשאול את עצמה את השאלה הבאה: האם המשימה היחידה שלה היא לבחור את המועמד המתאים ביותר לפרקליט המדינה גם כשהיא יודעת שסיכוייו להתמנות לתפקיד בעת הזו נמוכים, או שעליה לשקול גם את סיכויי האדם המומלץ על-ידה להתמנות הלכה למעשה לפרקליט מדינה. הדילמה היא לא פשוטה כי ברמה העקרונית ועדת האיתור לא צריכה לקחת בחשבון שיקולים פוליטיים בעבודתה, אלא מקצועיים בלבד.

מלבד למברגר ואיסמן שכאמור הם ראויים ומתאימים לתפקיד פרקליט המדינה, יש עוד שלושה מועמדים בולטים מבין המתמודדים שבאים מחוץ לשורות הפרקליטות. מדובר בשופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן וירון לוי ובעו"ד עפר ברטל.

אגמון-גונן יכולה להיות פרקליטת מדינה מצוינת. יש לה יותר מ-20 שנות שיפוט שכפי שכתב בגלובס פרופ' יובל אלבשן, הן מלמדות לא רק על מומחיותה בתחומי משפט רבים ומגוונים (מה שגם משתקף בכתיבתה האקדמית הפורה) אלא גם על שתי תכונות נוספות שדרושות עד מאוד לפרקליטת המדינה הבאה: רגישות חברתית ובעיקר אומץ-לב לצאת נגד קבוצת ההתייחסות שלה כשהיא סברה שהצדק מחייב זאת. גם השופט לוי הוא בעל שיעור קומה מתאים לתפקיד. הוא נחשב לשופט יעיל, חכם ובעל מזג שיפוטי ואין סיבה לחשוב שיתנהל אחרת כפרקליט מדינה.

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

חשיבה חדשה ורעננה בפרקליטות

ברטל הוא המועמד המעניין ביותר בגלל שמזה למעלה מ-20 שנה הוא עוסק במתן הגנה משפטית לחשודים ונאשמים בפלילים כשמהצד השני של המתרס ניצבת הפרקליטות. מינוי סנגור בכיר לעמוד בראש הפרקליטות יכול לייצר חשיבה חדשה ורעננה בתוך המערכת ולשפר אותה בהיבט של ראייה רוחבית על ההליך הפלילי.

ברטל הוא בעלים במשותף עם עו"ד דב גלעד כהן של משרד עורכי דין. על לקוחותיו נמנים חברות ציבוריות ופרטיות, נושאי משרה, בעלי מקצועות חופשיים, עורכי דין אזרחיים ומסחריים, אנשי כוחות הביטחון ועוד. לציבור הרחב ברטל מוכר בעיקר מהתקופה שבה ייצג במשפטי פרשת הולילנד את עדת המדינה שולה זקן, מי שהייתה ראשת הלשכה רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט.

כזכור, זקן חתמה על הסדר טיעון עם הפרקליטות בתיק הולילנד, שבמסגרתו נגזרו עליה 11 חודשי מאסר בלבד (פחות יום). זאת, בתמורה לכך שזקן העבירה לתביעה הקלטות של שיחות שהפלילו את אולמרט. האירוע הזה גם הוליד חקירה נגד עו"ד נבות תל-צור, שניסה להניא את זקן מלחתום על הסדר טיעון ולהעיד נגד אולמרט. החקירה הסתיימה בהסדר משמעתי ובהשעיה של תל-צור מעריכת דין למשך שנה.

הייצוג של זקן עורר על ברטל ביקורת נוקבת מצד קולגות. בין היתר הוא הותקף על-ידי פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר ז"ל שטען ב-2014 שבחירתו של ברטל לייצג את זקן ולסייע בידה להעביר את הקלטות לפרקליטות, היא "שחורה משחור".

ברטל אמר שנבות תל-צור הוא חבר שלו ושהוא ידע שהעברת הקלטות תיצור בעיות עבור תל-צור אבל באותה הנשימה הוסיף ש"המצפון המקצועי שלי חייב אותי לתמוך בחתימה על ההסכם, משום שזה מה שהיה נכון ללקוחה שלי".

ואכן, הפרשייה הזאת לא צריכה לשחק לרעתו של ברטל. אולי להפך. הוא ושותפו לייצוג של זקן, גלעד כהן, פעלו כסנגורים שטובת הלקוחה שלהם עומדת לנגד עיניהם. הם לא פעלו כדי להפיל את אולמרט או תל-צור אלא כדי לתת שירות סניגוריאלי מיטבי לזקן. בשורה התחתונה הם מאוד הצליחו - לולא זקן הייתה חותמת ממש ברגע האחרון על הסכם עדת מדינה, היא הייתה נשלחת לשנים ארוכות וקשות בבית הסוהר.

האם ועדת האיתור תצא נגד המסורת?

מה מכשיר אדם להיות פרקליט מדינה? הוא צריך להיות בעל ניסיון משפטי רב, כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, הוא צריך להיות בעל מזג טוב, יכולת ניהול היא מאוד חשובה, יושר, הגינות. ברטל ניחן לפחות ברוב התכונות הללו. הוא נשוי ואב ל-4 ילדים ומתגורר במושב תלמי מנשה.

בתחילת דרכו המקצועית הוא שירת ביחידת התביעות במשטרה והתמחה בעריכת דין במשרדה של עו"ד נירה לידסקי ז"ל. בנוסף על שולה זקן הוא ייצג לאורך השנים בתיקים בולטים רבים. בין השאר ייצג את מנהל בית החולים איתנים לשעבר שזוכה מאישומים בהתעללות בחוסים, נאשמות בתיק רמדיה, ייצג בעשרות מקרים שוטרים וקצינים בכירים שהסתבכו בפלילים או בדין משמעתי. ברטל הוא מרצה בימי עיון והשתלמויות לשופטים ופרקליטים. הוא מלמד בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובמכללה למנהל ויש לו פרסומים רבים בכתבי עת משפטיים ואחרים.

ברטל הוא גם סגן אלוף במילואים ששירת כטייס מסוקים ומשמש כמדריך בבית ספר לטיסה של צה"ל. לעומת רוב המועמדים האחרים יש לו ניסיון גם כתוב (במשטרה) וגם כסנגור. מחיל האוויר הוא מביא עמו יכולת של תחקור והפקת לקחים.

האם ועדת האיתור לפרקליט המדינה תרצה לצאת נגד המסורת של מינוי פרקליטי מדינה מתוך המערכת ולהביא לתפקיד גורם מבחוץ ועוד, רחמנא לצלן, סנגור? הסיכויים לכך הם נמוכים. למרות התסבוכת הפוליטית, ואולי דווקא בגללה, למברגר ואיסמן הם עדיין המועמדים בעלי הסיכויים הטובים ביותר. אולי הם גם המתאימים ביותר. אבל אם בכל זאת תיפול הפתעה ואחד משלושת המועמדים החיצוניים, לוי, אגמון-גונן, או ברטל, ייבחר לתפקיד. אין מה לחשוש מכך. גם הם ראויים. אף מבצר לא ייפול.