דרוקר בעקבות שיחות נתניהו-רגב: "זה לא חוקי, אבל הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית בנושא 'ישראל היום' הוא אפס"

במהדורת חדשות 13 נחשף אמש תיעוד של עשרות שיחות שקיים רה"מ נתניהו עם עורכי "ישראל היום" בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות • דרוקר: "כשרואים את צבר הנתונים, קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד - וזה לא חוקי"

רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי
רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי

העיתונאי רביב דרוקר חשף אמש (ב') במהדורת חדשות 13 את מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם העורך הראשי לשעבר של "ישראל היום", עמוס רגב, ועם העורך הראשי הנוכחי, בועז ביסמוט.

הנתונים - שהתקבלו בעקבות עתירה שהוגשו על-ידי עו"ד יונתן ברמן בשם דרוקר, חדשות 13 ובהמשך גם עו"ד שחר בן מאיר - מציגים תדירות שיחות תכופה במיוחד בין נתניהו לעורכים, לעתים עשרות שיחות, שנעשו בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות הקרובות לסגירת העיתונים.

בשיחה עם גלובס מסביר דרוקר מדוע המידע שנחשף הוא בעיניו הוכחה לקשר אסור על-פי חוק בין נתניהו ל"ישראל היום", ומדוע לדעתו היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא יורה על פתיחת חקירה בנושא.

לדברי דרוקר, "במשך שנים היה ויכוח האם 'ישראל היום' הוא עיתון אמיתי, שבו לעורך מותר ורצוי לדבר עם ראש ממשלה מעת לעת כדי לקבל דיווחים ומידע - או האם הוא זרוע תעמולה בה ראש הממשלה מנחית מסרים וכותרות ככל רצונו, ובכך עובר על החוק, כי החוק אוסר על מתן תרומה בסכומים כאלה ועל שימוש פוליטי בכלי תקשורת לתעמולה של אדם אחד. בוויכוח הזה רלוונטי לראות כמה העורך הראשי - הדמות הכי חשובה בעיתון - מדבר עם ראש הממשלה, מתי ובאיזה הקשר.

"כשמגלים שהתדירות היא 21 שיחות בחודש הבחירות, כששני הצדדים מציגים את השיחות כעוסקות בספרות ובהיסטוריה ש'אינן עוסקות בעניינים מקצועיים', וכששלוש מתוכן התקיימו בלילה שלפני הבחירות; כשהכותרות ביום שאחרי השיחות נוטות באופן מוזר לקו של נתניהו - למשל כשפורסמה ידיעה נפיצה בעניין הצוללות, ואז יש שתי שיחות טלפון בערב בין ראש הממשלה והעורך הראשי, ולמחרת הכותרת הראשית היא קו ההגנה של נתניהו בעניין הצוללות; כשרואים את צבר הנתונים בצירוף עם עובדות אחרות שנחשפו עם השנים - קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, כמה חלקים שמקיפים את הליבה האמיתית שהיא למעשה זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד.

"זה אסור ולא חוקי, כי זאת תרומה אסורה בהיקף של למעלה ממיליארד שקל לאורך השנים, ואם לרשויות החוק יהיה האומץ לגעת בזה, אז אולי העיוות הזה בפוליטיקה הישראלית יתחיל להתיישר".

מה אתה מצפה שיקרה אחרי הנתונים שחשפתם?
"אין לי ציפיות, כי יש מבקר מדינה שהפך את המוסד למשבח המדינה, ואני די משוכנע שברמת המתקפות שיש כרגע על היועמ"ש, הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית על נושא 'ישראל היום' הוא אפס. אז המעט שאפשר לעשות זה להראות לציבור איך הדברים מתבצעים, ולהרים את המסך מאחורי פוליטיקאי מוכשר שמצליח לשרוד הרבה שנים בשלטון, ועושה זאת בין השאר באמצעות העובדה שיש לו את העיתון הכי נפוץ בישראל שמופץ חינם, המפיץ את מסריו יום אחרי יום".

מה ההבדל בין מה שמתגלה בכמות השיחות לביו סוג וכמות השיחות שהיו לנתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס?
"'ישראל היום' זה לא עיתון שמשרת קו פוליטי - מה שלגיטימי - אלא עיתון שמשרת פוליטיקאי. זה לא עיתון שנוטה ימינה, אפילו לא עיתון שנוטה לליכוד. זה עיתון המשרת את נתניהו. הוכחנו את זה בשורה של תחקירים , והראנו את המתקפות ואת הצנזורה שנעשים גם כלפי פוליטיקאים מהימין - אביגדור ליברמן שכינה אותו 'פראבדה', נפתלי בנט שיצא בהתקפות חריפות עליו, איילת שקד... הראנו שכאשר נתניהו הלך לכאורה שמאלה והקפיא את הבנייה בהתנחלויות, ב'ישראל היום' סירסו את הביקורות עליו מצד ימין".

יגידו אנשים שנוטים ימינה שאין הבדל בין ניסיונות ההשפעה של נתניהו על הקו של "ישראל היום" לבין ניסיונות השפעה של פוליטיקאים אחרים על אמצעי תקשורת כדי שיאמצו את הקו הפוליטי שלהם.
"ההתנהלות של נתניהו בתיקי האלפים ומה שקורה עם 'ישראל היום' אלה אופנים שונים של אותה מוטיבציה. בתיק 2000 הוא ניסה לכרות עסקה עם מוציא לאור שהיה ביקורתי כלפיו, ו'ישראל היום' זה עיתון שמלכתחילה קם לשרת אותו והוקם עבורו. כשארנון מילצ'ן מצטט בסוף 2009 בשיחה מוקלטת את שלדון אדלסון ואומר 'שלדון אמר לי שהקים את העיתון בשביל בנימין נתניהו' - מה יותר ברור מזה? זה לא רביב דרוקר או יאיר לפיד אומרים, זה אקדח מעשן - אלא אם כן ארנון מילצ'ן המציא את זה. כשהוא מצטט את שלדון אומר 'אם יתקפו את נתניהו, אני אדפיס מיליון עותקים ואחלק אותם' - זה אומר שאין מוטיבציה כלכלית מאחורי העיתון, זו תעמולה. וכשרוצים לעשות תעמולה עם משאבים בלתי מוגבלים, מדפיסים מיליון פלאיירים - אבל זה אסור במדינת ישראל.

"אז אנחנו לא יודעים מה היה בתוכן השיחות שחשפנו אתמול - לכאורה ייתכן שהם באמת דיברו על היסטוריה. אבל בהצלבה בין שיחות הערב בשעות סגירת העיתון עם עורך ראשי ובין מה שקורה למחרת על גבי דפי העיתון, קשה שלא לראות את הקורלציה.

"ביקשנו גם את השיחות של נתניהו עם עמוס רגב אחרי שרגב חדל מלהיות עורך ב'ישראל היום', כי אם יש להם עניין משותף בספרות ובהיסטוריה, הרי הוא לא נגמר כשהאדם מאבד את תפקידו. משום מה משרד ראש הממשלה לא מסר את השיחות וטען שאין תיעוד שלהן. וזה מוזר, כי אם יש עניין מקצועי, אז הוא נמשך גם אחרי שרגב הופך לפנסיונר חביב שיושב בביתו". 

 בסביבת ראש הממשלה נתניהו מסרו בתגובה לפרסום פירוט השיחות עם עמוס רגב: "הפרסום רק מוכיח את טענתו של ראש הממשלה נתניהו שהשיחות שקיים עם וואלה היו מקובלות ופחותות בהרבה משיחותיו עם אמצעי תקשורת אחרים. הסקאלה הייתה מתפוצצת אם היו בודקים פירוט שיחות דומה מלפיד, ליברמן או בנט, שקיבלו סיקור חיובי אדיר מ'ידיעות אחרונות' וקיימו אינספור שיחות עם נוני מוזס. העובדה שלא בדקו זאת מוכיחה שמדובר באכיפה בררנית ובהמצאת סטנדרט פיקטיבי לגבי מה שמקובל או מה שחריג, בלי לבדוק את הסטנדרט הקיים אצל פוליטיקאים אחרים". 

צרו איתנו קשר *5988