ביהמ"ש בהחלטה חריגה: קצר את כתב התביעה בחצי או שלם אגרה נוספת בגובה 10,000 שקל

בהחלטתו כתב השופט מגן אלטוביה כי "בקשת האישור משתרעת על פני 47 עמודים וחובקת 286 סעיפים! אין מקום, בכל הכבוד, להיקף בקשה שכזה" • מהפסיקה עולה השאלה האם עורכי דין מבוססים יורשו להגיש כתבי טענות אשר לדעת ביהמ"ש מאריכים שלא לצורך את הדיון, אם ישלמו אגרה מוגדלת

השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה דרש מעורך דין שהגיש תביעה נגזרת לקצר בחצי את כתב התביעה או לחלופין לשלם 10,000 שקל לאוצר המדינה.

בהחלטתו החריגה מאוד כתב השופט אלטוביה כי "בקשת האישור משתרעת על פני 47 עמודים וחובקת 286 סעיפים! אין מקום, בכל הכבוד, להיקף בקשה שכזה. בידי המבקש הברירה להגיש עד ליום 29.11.20 בקשה מתוקנת בת 25 עמודים לכל היותר במופע דומה, או להודיע עד המועד האמור כי עומד הוא על בקשתו כפי שהיא תוך תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 שקל בשל התארכות הדיון שלא לצורך כלשון תקנה 514 לתקסד"א".

יש לציין כי תקנה 514 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת כי אם "ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על-ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם".

תקנה זו קובעת כי יש בידי בית המשפט לפסוק הוצאות בגין התארכות הדיון שלא לצורך. אולם לכאורה התקנה לא מסמיכה את בית המשפט לאפשר הגשת מסמך אשר לדעת השופט מאריך את הדיון שלא לצורך, תמורת אגרה נוספת בסך 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה. לכאורה השופט אלטוביה מציע כי עורכי דין מבוססים יורשו להגיש כתבי טענות אשר לדעת בית המשפט מאריכים שלא לצורך את הדיון, זאת אם ישלמו אגרה מוגדלת.

התביעה הנגזרת עוסקת בטענת פרופ' חיים לוי, באמצעות עו"ד זיו עירוני, כי שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת מגדל אחזקות, ביטוח ופיננסים, גרם נזק אדיר לחברה, הפר את חובת הזהירות, זאת בין היתר בגין חוסר יציבות ניהולית חריגה כתוצאה מניהול תאגידי כושל. לטענת התביעה, אליהו גרם לנזק מצטבר של מעל ל-300 מיליון שקל.