איך הפך המוות להדרן של המפורסמים

אמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים לסרוק תווי פנים ותנועות של אדם מפורסם ולהלביש עליהם קטעי ארכיון כדי לשחזר את דמותו • עם זאת, הפרקטיקה שמאפשרת לתעשיית הבידור לשבש את המוות רק בגלל שהיא יכולה, היא מעוותת ובלתי מוסרית

נאום פרס בהולוגרמה / מתוך  יו טיוב מרכז פרס לשלום וחדשנות
נאום פרס בהולוגרמה / מתוך יו טיוב מרכז פרס לשלום וחדשנות

המוות הפך להדרן של המפורסמים. הגששים התאחדו עם ישראל פוליאקוב המנוח, עפרה חזה זכתה לשיר את השיר "חי" שנים אחרי מותה, הולוגרמה של הנשיא המנוח שמעון פרס נשא נאום לאומה, ולאחרונה ספי ריבלין מקיים שיחת זום מהעולם הבא, במסגרת תשדיר שירות של האגודה למלחמה בסרטן. סלבס זכרם לברכה - זלבס אם יורשה לי - זוכים לתחייה מחודשת.

כבר שנים ארוכות שאולפני וידאו וסוכנויות פרסום משתעשעים עם רעיון תחיית המתים. בשביל מה להשתמש במשפיען שעלול לייצר נזק עתידי עם התבטאות שנויה במחלוקת, כשאפשר פשוט לקחת דמות שאינה בין החיים, להחיות אותה באמצעות טכנולוגיה ולהכניס לה מילים לפה.

אמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים לסרוק את תווי הפנים ואת התנועות של אדם ולהלביש עליהם קטעי ארכיון כדי לשחזר את דמותו של מפורסם. טכנולוגיית דיפ-פייק כבר יצרה כמה סרטונים מעוררי השראה, כמו גם סרטוני פייק ניוז ריאליסטיים למדי, שחלקם מטשטשים את הגבולות בין החיים למוות. הטכנולוגיה הפכה לכל-כך נגישה, שכל ילד יכול לשלב פנים של אדם אחד בסרטון של אדם אחר, באמצעות יישומונים פשוטים.

עם זאת, מרבית הזלבס לא השאירו לפני מותם צוואות דיגיטליות. השימוש בדמותם של מפורסמים מתים נעשה, סביר להניח, בשיתוף עם משפחותיהם, המונעות מרצון להחיות את הרוח ואת הערכים שאפיינו את הכוכב בחייו. ההתקדמות הטכנולוגית מעניקה אמצעים רבים ליצירת סיפור, ואין מנוס מכך שמותגים ישתמשו בכוכבים מתים. אין כלל מוסרי שאוסר על כך, הציבור אוהב נוסטלגיה, ופרסומות תמיד יחפשו לשבש ולרגש - עדיף תוך שימוש בדמות ידועה ומוכרת, תרתי-משמע. כל שנותר הוא רק לשכלל את השיטה ולייצר תכנים היפר-ריאליסטים.

אבל איפה עובר הגבול? האם נרשה לטכנולוגיה להחיות את מוצרט כדי שיסיים את הלחנת הרקוויאם? האם בוט של שאול טשרניחובסקי יוכל לכתוב שירים על הטבע בגן העדן, ומה הדין לגבי בינה מלאכותית שתחיה את קולו של אריק איינשטיין ותגרום לו לשיר שירים של מרגי וסטפן לגר? איך ייראה הבידור בעתיד בו מפורסמים מהעולם הבא יככבו מדי ערב בסרטים, בתוכניות ובפרסומות, והאם בכלל יש משמעות למוות של אדם, אם ניתן להקים אותו לתחייה באמצעות טכנולוגיה פשוטה?

הפרקטיקה שמאפשרת לתעשיית הבידור לשבש את המוות רק בגלל שהיא יכולה, היא מעוותת ובלתי מוסרית. טרנדים וציוויים מסחריים יכולים לפגוע במוסר האנושי אם מיישמים אותם בצורה לא אחראית. המורשת של אדם מורכבת ממה שעשה בחייו, לא מהדרך שבה יוצר רוצה שיזכרו אותו לאחר מותו. אפשר למסחר פופולריות של מפורסם חי, אבל חובה להשאיר את זכרם של אלו שהלכו מאיתנו כפי שהם בחרו. 

הכותב הוא סמנכ"ל ניו מדיה בחברת בן חורין אלכסנדרוביץ

צרו איתנו קשר *5988