ביהמ"ש: בעל נחלה במושב אמירים חייב להיות חבר באגודה

ביהמ"ש הכיר באופיו המיוחד של המושב, המושתת על עקרונות הצמחונות והטבעונות, גם בקשר לזכויות בקרקע

אמירים. רוב החקלאים נטשו את השדות / צילום: איל יצהר
אמירים. רוב החקלאים נטשו את השדות / צילום: איל יצהר

בית המשפט המחוזי נצרת נתן לאחרונה פסק דין יוצא דופן וחריג, שבו קבע כי כי חברים במושב אמירים לא יוכלו להפסיק את חברותם באגודה, אולם להישאר בעלי זכויות בנחלה שלהם, וזאת בשל היותו של המושב בעל אופי אקולוגי ייחודי.

■ המחלוקת: מדובר בשתי משפחות המתגוררות במושב אמירים, שהוא מושב עובדים שהחברים בו הם צמחונים וטבעונים, שביקשו מבית המשפט להצהיר על כך שהן יכולות לנתק את חברותן במושב אבל להמשיך ולהיות בעלות הזכויות. לטענת המשפחות, המושב אינו אוכף עוד את קיומו של אורח חיים צמחוני, עד כדי כך שבשטחים שהוקצו למושב לצורך גידולי שדה, רועות פרות המיועדות למאכל, וזאת לאחר שרוב החקלאים נטשו את השדות ואינם מעבדים אותם עוד. לטענתם, שינה המושב את פניו וכיום גרים בו אנשים רבים שאינם דוגלים באורח החיים הצמחוני או הטבעוני, ולכן המושב גם לא אוכף את עקרונותיו בנושא ואת בניגוד לתקנון המושב, המחייב זאת.

לטענת התובעים, למעשה, "אופיו המיוחד" של המושב מסתכם בכך שבמכולת המושב לא נמכרים מוצרי בשר ודגים. לכן, לטענתם, אין הצדקה לחייבם בחברות באגודה לשם שמירה על צביונו של המושב.

מנגד טען המושב כי באמירים לא ניתן לנתק את הקשר שבין החברות לזכויות בקרקע, שכן זכות הקיום של המושב מותנית בשמירה ובאכיפה של התנאים הייחודיים הקיימים בו, אורח חיים צמחוני-טבעוני אקולוגי. לדברי המושב, התביעה נועדה רק כדי לנסות לחמוק מחובות כספיים שחבים התובעים.

 ■ ההחלטה: השופטת רננה גלפז מוקדי דחתה את התביעה וקבעה כי אם יתאפשר לאנשים שונים להיות בעלי זכויות בקרקע באמירים בלי שיהיו חברי האגודה, ולכן לא יהיו מחויבים לתקנון האגודה, לא יוכל המושב להגן על צביונו. היא מצאה כי מדובר בפגיעה משמעותית במושב, כאשר מנגד לא מצאה שיש פגיעה ממשית בתובעים, אם בקשתם תידחה. לאור האמור, דחתה השופטת את בקשת התובעים וחייבה אותם בתשלום שכ"ט לאמירים בסך 20,000 שקל.

 ■ המשמעות: מדובר בפסיקה שנוגדת את החלטות מועצת מקרקעי ישראל וגם פסיקות קודמות. מה תהיה הדוגמה הבאה? האם למשל מושב עם ערכי דת מסוימים גם יגרור פסיקה דומה? יש כאן קו דק ובתי המשפט ימשיכו לבחון כל מקרה לגופו.

2056-02-19, 73018-01-19

הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין חגי שבתאי, שפירא, המתמחה בדיני מינהל ומלווה קיבוצים ומושבים רבים