הפרוטוקולים החסויים של הקורונה יישארו במגירה; גלובס יעתור לבג"ץ

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את בקשת גלובס, התנועה לחופש המידע, ושורת גופי תקשורת לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה. דיוני הממשלה בעניין הקורונה סווגו כביטחוניים ובהתאם סודיים אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים ונקבע כי יופקדו בארכיון המדינה באופן שלא ניתן יהיה לפרסם את הפרוטוקולים למשך 30 השנה הבאות.

העתירה התקבלה חלקית בנוגע לבקשה לקבלת חומרי הרקע שעמדו בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטות בעניין הקורונה. השופט אלי אברבנאל קבע כי הממונה על חופש המידע לא הגיב לפניות חוזרות ונשנות של כלי התקשורת בניגוד לחוק. נקבע כי הממונה ימסור החלטה בעניין עד ליום 21.12.20 והמדינה תישא בהוצאות העותרים בסך 8,000 שקל.

השופט אברבנאל נימק את החלטתו לדחות את הבקשה בכך שחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר אין לגלותו על פי כל דין". מאחר שתקנון עבודת הממשלה קובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים, הרי הדין אוסר את גילוי הפרוטוקולים.

עוד ציין אברבנאל כי לבית המשפט סמכות להרחיב את שיקול הדעת של הרשות שסירבה למסור מידע, אך תנאי לשימוש בסמכות הוא כי גילוי המידע אינו אסור על פי דין.

באשר לטענה שנוכח העניין שיש לציבור במידע המבוקש היה על המדינה להתיר באופן חריג את העיון בתמלילים לפי חוק יסוד הממשלה - קבע אברבנאל כי הוא אינו מוסמך לדון בחוק יסוד הממשלה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

השלב הבא: ערעור מנהלי ועתירה לבג"ץ

בכוונת גלובס, התנועה לחופש המידע ויתר העותרים, להגיש בג"ץ במקביל לערעור מנהלי לעליון לאור קביעות אברבנאל כי בימ"ש מנהלי לא מוסמך לדון בחלק מהטענות הנוגעות לחוק יסוד הממשלה.

בכוונת העותרים לטעון בבג"ץ כי תקנון הממשלה סותר את חוק יסוד הממשלה ויש להעדיף את חוק היסוד המאפשר הפעלת שיקול דעת בסיווג סודיות הדיונים בממשלה. כך שהתקנון, שהוא בעל מעמד נמוך במדרג החוקים, לא יכול להרחיב את חוק היסוד הקובע שהדיונים לא חסויים אלא אם הם בענייני חוץ וביטחון.

טענה נוספת תהיה כי על מזכיר הממשלה לנמק מדוע סווגו דיוני הממשלה בעניין הקורונה כביטחוניים ובהתאם סודיים אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בהתאם לחוק היסוד, למזכיר הממשלה סמכות לקבוע את הסיווג באופן שניתן יהיה לפרסם את הפרוטוקולים - מדובר בעניין שהוא בשיקול דעת.

מדוע ועדת הקורונה מפרסמת תמלילים?

הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, יזמה את הגשת העתירה שנכתבה ע"י התנועה לחופש המידע. אליהם הצטרפו "גלובס" והעיתונאים טל שניידר וחן מענית, כלכליסט והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

בעתירה נטען כי המידע הוא בעל חשיבות אדירה לציבור והסתרתו פוגעת באמון הציבור, שהוא קריטי לשיתוף הפעולה של האזרחים ולהצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה. עוד נטען כי ניהול של משבר כזה מחייב התגייסות ציבורית.

עוד נטען כי נוכח ההגבלות על הציבור הכוללת אכיפה נגד אזרחים במרחב הציבורי גוברת החובה לאזן את הדרישות הקשות עם גילוי נרחב של מידע, שיצדיק ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות.

בעתירה אנו מפנים לפועלה של ועדת הקורונה בכנסת, המפרסמת את תמלילי ישיבותיה באופן מלא, ומפרסמת את חומרי הרקע לציבור עוד בטרם מתקיימת הישיבה, כדי לתת לציבור אפשרות להתייחס לדברים מבעוד מועד ולעקוב באופן מושכל אחר הדיונים בזמן אמת.

לעמדתנו, לא רק שאין נימוק שלא לחשוף את התמלילים המלאים וחומרי הרקע בפני הציבור, אלא ההפך - זו השעה החשובה ביותר לאפשר פיקוח ובקרה על החלטות הממשלה. מבחינה חוקית אין מניעה לפרסום הפרוטוקולים. 

נימוקי הדחייה

● ע"פ חוק חופש המידע התמלילים הם מידע "אשר אין לגלותו על פי כל דין"

● לבית הדין לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בחוק יסוד הממשלה ולהתיר באופן חריג את העיון בתמלילים

מה יטען גלובס בבג"ץ

● יש להעדיף את חוק היסוד המאפשר הפעלת שיקול דעת בסיווג סודיות על פני תקנון הממשלה

● על מזכיר הממשלה לנמק מדוע סווגו דיוני הממשלה כסודיים אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים