בחירות עולות ביוקר, אבל הערכות מחיר קונים בזול. לרגל התמיכה של כחול לבן בהקדמת הבחירות, ח"כ אוסנת מארק מהליכוד פתחה בקמפיין שמאשים את בני גנץ בבזבוז האסטרונומי. בבוקר שלפני ההצבעה בכנסת היא איימה בחדשות הבוקר של קשת: "בתקופה רגילה זה עולה לנו בין 3 ל-4 מיליארד שקל. בתקופת קורונה, כשנצטרך לעשות התאמות, זה יעלה 6 ו-7 מיליארד". למחרת, בגלי צה"ל, המספרים קפצו: "הולכים לבחירות, זורקים 7, 8, 9 מיליארד שקל. ברור לכם שבחירות רגילות עולות בערך 4, 5. ועם קורונה…!"
במילים אחרות, מארק גורסת שמערכת בחירות בימי קורונה תעלה כמעט כפול מהרגיל, 3 מיליארד שקל יותר מהסבב הקודם. האם זה סביר?
דוברה של מארק הודה שהמספרים לא מבוססים על חישוב. "מדובר באזהרה שמבוססת על הערכה. היא באה להמחיש את בזבוז כספי הציבור האדיר אם נלך לבחירות, זה הכול". בואו נבדוק ברצינות את ההערכה הזאת.
תמחור בחירות הוא שדה מוקשים. לקראת בחירות ספטמבר 2019 ניתחנו איך נולדו הסכומים שפוליטיקאים ועיתונאים נקבו בהם - בין שניים ורבע לחמישה מיליארד שקל. הפערים העצומים נבעו בעיקר ממרכיב אחד בחישוב: ההפסד למשק בגלל השבתון. המרכיב השני, העלות הישירה למדינה, פחות שנוי במחלוקת.
צר המקום מלהסביר את הגישות הסותרות לתמחור השבתון. משרד האוצר גרס 1.1 מיליארד שקל, ללא נימוק; התאחדות התעשיינים נקבה בסכום כפול, לפי השכר שישולם לשכירים שיושבתו מעבודה; ועמיתינו ב"כלכליסט" טענו שהמשק יפסיד תוצר בשווי חמישה מיליארד שקל. כתב "ידיעות אחרונות" גד ליאור הגיע אז לאותו אומדן בשיטה אחרת. אבל ליאור נוהג לפרסם הערכות כאלה לקראת כל סבב בחירות, ובכל פעם הן שונות. ב-2017 הוא העריך שיום השבתון יעלה שני מיליארדים, ובשבוע שעבר מצא ששבתון בבחירות 2021 יעלה "עד 2.3 מיליארד".
כך או כך, אין סיבה שהקורונה תעלה את מחיר השבתון. להפך: ייתכן שנפסיד פחות מהשבתון, כי כפי שליאור מציין, יותר עסקים ושכירים ממילא מובטלים מעבודה.
מה עם העלות הישירה? היא מורכבת משני סעיפים: מימון המפלגות וארגון הבחירות. הראשון, לפי סקירה של מרכז המחקר של הכנסת, הגיע בסבבים האחרונים ל-330 מיליון שקל בערך. הסכום הזה כולל הלוואות של 130 מיליון שקל מקופת המדינה למפלגות. גם עליו הסעיף הזה הקורונה לא אמורה להשפיע.
נשאר מחיר הארגון. דובר ועדת הבחירות אמר למשרוקית שאין ספק שהתקציב הארגון יגדל בגלל הקורונה. בכמה? עדיין לא הוחלט. זה תלוי בין השאר במספר הקלפיות שיתווספו כדי לתת יותר מרחב למצביעים, באופי המיגון לעובדים, באמצעים לשמירת בריאות הציבור. גם במשרד האוצר מסרבים לנקוב במחיר כל עוד ההחלטה על פיזור הכנסת לא סופית.
בכל מקרה, תקציב ועדת הבחירות המרכזית לקראת בחירות מרץ היה "רק" 402.2 מיליון שקל, וגם זה אחרי עלייה עקבית בסבבים הקודמים (ראו גרף). כדי להוסיף לעלות הבחירות 3 מיליארד שקל, מחיר הארגון יצטרך לזנק פי 7.5.
ארגון-הבחירות-התייקר
בשורה התחתונה: דברי מארק לא סבירים. אומדני עלות הבחירות נעים בין 2.5 ל-5 מיליארד שקל. אבל המרכיב היחיד שיתייקר בשל הקורונה, בשיעור שטרם נקבע, הוא ארגון הבחירות, שעמד במרץ על כ-400 מיליון שקל.
תחקיר: יפתח בריל
לקריאה נוספת:
"ניתוח תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת ה-23" - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
"שלושת המיליארדים שמפרידים בין גנץ ללפיד" - המשרוקית, 16.6.2019
"הבחירות צפויות להיות תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?" - גלובס, 16.6.2019
"קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?" - גלובס, 30.10.2020
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
