"שיטחנו את העקומה, ריסקנו את הנגיף, אבל ריסקנו גם את האנשים"

בראיון לגלובס מזהיר מנהל אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, ד"ר האנס קלוגה, מפני שאננות שעלולה להיווצר בעקבות הגעת החיסונים ("מפסידים קצת מהערנות שלנו למרות שיש אור בקצה המנהרה") • וגם מחלק שבחים למערכת הבריאות הישראלית ("יכולה לשמש דוגמה למדינות אחרות")

ד”ר האנס קלוגה / צילום: ארגון הבריאות העולמי
ד”ר האנס קלוגה / צילום: ארגון הבריאות העולמי

ד"ר האנס קלוגה, מנהל אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי (WHO), מלא שבחים למערכת הבריאות הישראלית בהתמודדותה עם הקורונה. "יש לי כמה קולגות שאובחנו כחיוביים, והם נשלחו בישראל למלוניות קורונה", הוא מספר, "התקשרו אליהם באופן קבוע לבדוק איך הם מרגישים, אם הם צריכים מזון או סיוע אחר". בשבילו, ישראל היא דוגמא טובה לאיך לטפל בחולי קורונה לא רק בבתי החולים, אלא גם בבתיהם. "הטיפול בקהילה בישראל בחולי קורונה מוצלח ויכול לשמש דוגמא למדינות אחרות".

קלוגה, רופא בלגי שנמצא כבר יותר משני עשורים בארגון הבריאות העולמי, ונכנס לתפקיד הבכיר היישר עם תחילת משבר הקורונה העולמי בפברואר, רואה מהמטה האירופי של הארגון בקופנהגן נקודות שבח נוספות: "הפלטפורמה הישראלית למאבק בקורונה, מערכת הבריאות הציבורית שלכם, היא איתנה משום שהיא מבוססת על ערכים של סולידריות ושוויון. אנחנו יודעים שהחברה הישראלית היא מאוד מגוונת ושכמו במדינות אחרות, צריך לגבש גישה מיוחדת לקהילות שונות. אבל יש לכם כמה מהמומחים הכי גדולים בעולם, ואנחנו בארגון נמצאים בקשר יומיומי עם המערכת בישראל, שמשתפת איתנו נתונים בשקיפות. ישראל סיפקה מידע שעוזר למדינות אחרות, ולהיפך".

מתוקף תפקידו, אחראי קלוגה על יותר מ־50 מדינות באזור אירופה - מדינות האיחוד יחד עם מדינות כמו טורקיה, רוסיה וישראל. "לישראל יש תוכניות טובות למוכנות לאיומים, והיא מדינה שרגילה להגיב למשברים", מנתח קלוגה, ומבקש להעביר מסר לציבור הישראלי: "זה לא נגמר. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות כעת הוא שאנשים יפסיקו לחשוש מהמגפה בגלל שהחיסון נמצא. יש תקווה, נכון, אבל אנחנו רק באמצע הדרך".

ד"ר קלוגה ירצה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיתקיים השנה באופן מקוון בתאריכים 14־16 בדצמבר. בראיון ל"גלובס" הוא מתייחס לנקודת המצב האירופית הנוכחית במאבק במגפה, המתאפיינת בתמותה חסרת-תקדים ביבשת לצד תקווה, שהחיסונים שכבר חולקו למדינות כמו בריטניה וישראל, יסייעו לבלום את ההתפשטות.

4,500 בני אדם מתים מדי יום באירופה מקורונה. האם היבשת מפסידה את הקרב נגד הנגיף?
"אני לא חושב שאנחנו מפסידים בקרב, אבל אנחנו מפסידים קצת מהערנות שלנו. במיוחד עכשיו, עלינו להיות זהירים, למרות שיש אור בקצה המנהרה בדמות החיסונים לקורונה. הדבר הגרוע ביותר שאנחנו יכולים לעשות כעת הוא להוריד את ההגנות ולהפסיק לדאוג. החיסון יהיה מאוחר מדי לחורף הזה, אבל אנחנו יודעים שצעדים "בלתי-טכנולוגיים" כן יכולים לעזור לנו להילחם במגפה: חבישת מסכות, הגבלת התקהלויות והפחתת מפגשים חברתיים. זה תלוי בנו כחברה - אם נבצע את הפעולות הנכונות, אנחנו יכולים להגן על עצמנו.

"ברמת אירופה כולה, אנחנו רואים שיפור מסוים בשבועות האחרונים, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. מבחינת מערכות הבריאות באירופה, אנחנו רואים שיש הרבה מאוד דגש על הטיפול בבתי החולים. אבל למעשה, רוב המקרים מתרחשים ומתנהלים בקהילה, כשאנשים נמצאים לבד או עם המשפחה בבידוד. אנחנו צריכים לשפר את הטיפול בחולי קורונה כשהם בבית".

אז המצב כעת באירופה מקובל עליך?
"לא, אני מודאג מהמצב. יש שני גורמים שמשחקים תפקיד עכשיו - האחד הוא עייפות מהמגפה ומההגבלות, לאנשים נמאס מהתקנות שנועדו לבלום אותה. השני הוא שעונת חג המולד והשנה החדשה מתקרבת באירופה, והיא עשויה להביא למפגשים רבים. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא השחיקה והפגיעה המתמשכת באנשי המערכת הרפואית ובעובדים הסוציאליים. אני מדבר עם מנהיגים אירופיים והם אומרים לי 'אין לנו צבא מילואים לאנשי מערכת הבריאות, אנחנו לא יכולים להביא מישהו שיחליף אותם'. עובדי מערכות הבריאות הם הגיבורים שלי".

אנחנו רואים שמבחינת בלימת המגפה, ככל שהצעדים חמורים יותר, התוצאות טובות יותר. למה לא להטיל סגר הדוק?
"אנחנו חושבים על זה הרבה, כמובן, אבל חייבים להבין שלא מדובר במשבר בריאות רגיל. משבר שאנחנו רגילים אליו מתחיל ונגמר בתקופה מוגדרת, קצרה יחסית. במקרה הנוכחי אנחנו מדברים על מגפה בקנה מידה גדול, ואנחנו יודעים מניסיון העבר שיכול לקחת שנתיים לפחות עד שאפשר יהיה להשתלט על המצב. לכן, הצעדים שאנחנו נוקטים חייבים להיות ברי-קיימא. מה שמדינות אירופה עשו במרץ־אפריל היה Shutdown, ולא Lockdown. שיטחנו את העקומה, ריסקנו את הנגיף, אבל ריסקנו גם את האנשים. עכשיו אנחנו ממליצים לנקוט שיטה הדרגתית, של שכבות שונות של הגבלות, התלויות בשיעור המקרים החדשים".

"חייבים להבין שלסגרים ההדוקים של מרץ־אפריל היה מחיר. אנשים נותרו מאחור, אנשים עם בעיות בריאות או בעיות פסיכולוגיות, למשל; הייתה עלייה באלימות בתוך המשפחה, עלייה באלימות המגדרית, בתקיפות המיניות נגד ילדים, אנשים איבדו את עבודתם וביטחונם הכלכלי, ילדים עם צרכים מיוחדים לא יכלו להשתמש בלימודים המקוונים כמו ילדים אחרים. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את הפגיעה בכל החולים עם מחלות כרוניות מלבד הקורונה".

אתה חושב שהאנשים הם האחראים למצב הנוכחי, ולא המדיניות הממשלתית?
"האחריות מוטלת על שני הצדדים. ראינו שהיכן שמנהיגים פעלו מיידית ודרסטית - זה עבד. במקומות שבהם הייתה הכחשה, פוליטיזציה של הנושא ומידע שגוי, הווירוס היה חסר רחמים. אבל אנחנו צריכים גם את האנשים ואת ההתגייסות שלהם לעניין. אם אנחנו הולכים להפחית מהדאגה שלנו יהיה גל שלישי - שיהיה אולי חמור יותר מהשני והראשון".

בקיץ הצהיר ארגון הבריאות העולמי שסגר הדוק צריך להיות רק "מוצא אחרון", האם אתה לא מתחרט על כך? על מתן הרושם שניתן להילחם בנגיף באמצעים אחרים?
"לא, רק הבהרנו שסגר הדוק הכולל את סגירת בתי הספר ומקומות עבודה צריך להיות מוצא אחרון. אנחנו מאמינים בפוטנציאל של אמצעים לא־טכנולוגיים, כמו חבישת מסכה. בסינגפור, למשל, 95% לובשים מסיכה כשהם נמצאים במגע עם אנשים אחרים. באירופה הממוצע הוא 67% ובמדינות מסוימות 50%. ביחד עם הגבלת התקהלויות אנחנו יכולים להציל עשרות אלפי חיים".

כמה זמן להערכתך יעבור עד שהחיסון יצליח לבלום את התפשטות המגפה?
"אנחנו צריכים לזכור שחיסון בדרך כלל מפותח בתוך חמש עד עשר שנים. החיסון הנוכחי הוא דבר חסר תקדים. אף פעם לא היה מאמץ כזה - מאמץ משותף של המגזר הציבורי והפרטי, חברות ומדינות. כרגע, יש הרבה דברים שלא ידועים עדיין. לדעתי, למשך שישה עד תשעה החודשים הקרובים עלינו להחזיק מעמד, אבל אני אופטימי ש־2021 תהיה שנה טובה הרבה".

אם אנחנו יודעים שזה עניין של זמן, למה לא ללכת לסגר הדוק שיציל חיים?
"לא צריך לסגור את המדינה כולה, אם אנחנו יכולים לאתר את המוקדים ולטפל בהם. סגר הדוק הוא פעולה מאוד מכאיבה. במיוחד לשכבות החלשות יותר. היא לא פעולה קלה ויש לה מחיר אנושי גבוה".

צרו איתנו קשר *5988